עידן בריחת הסוסים

"אורוות" רבות נותרו ריקות אחרי ש"הסוסים" כבר ברחו מהן. בכל המקרים הללו אנו עומדים בפני שוקת שבורה ושואלים את עצמנו כיצד קרה הדבר? המאמר מנתח כמה תופעות בולטות ועומד על משמעויותיהן.

עידן בריחת הסוסים

אורוות רבות נותרו ריקות לאחר שהסוסים שהיו או נכלאו בהן כבר ברחו. חלקם קראו לעצמם דרור ואחרים עוסקים במניעת דרור או בנטילת חייהם של מי שהם רואים כאויביהם.
זהו עידן הסוסים הבורחים.

המוני נמקים ומזי רעב גודשים את חופיה הצפוניים של אפריקה ומבקשים דרך מילוט לאירופה. הם עושים דרכם בספינות רעועות, בכלי שיט פרימיטיביים ואף בשחייה. מגמת פניהם – היבשת השבעה, הדשנה, השקטה. האורוות בארצות לידתם כבר התרוקנו בחלקם, אבל גל אחרי גל גודש את נתיבי המילוט, ואין כנראה כוח בעולם שימנע זאת.

מרצחים פוטנציאליים קונים נשק בחנויות שבאמריקה. שם מאפשרת זאת להם החוקה. גם הם ברחו מאורוות הנורמטיבה וההגינות, ומסתערים בחימה שפוכה על מרוץ ספורטיבי, ילדים בבית ספרם, עוברי אורח תמימים. גם אותם לא תשיג יד החוק כי יצליחו לברוח אל מחוזות מחלות הנפש או איבוד העשתונות.

מצעד הגאווה בירושלים גרר פעם מצעד של בהמות, פרות וכבשים, עיזים ופרים. כולם נשאו שלטים אודות הבהמיות שביחסים בין בני מינם. עד כאן הגיע גבול ההומופוביה. אבל גם כאן ברחו הסוסים היותר קיצוניים מתחת לאפה של המשטרה, הצטיידו במאכלת ארוכה, דקרו בכל סביבתם ועד כדי רצח נערה תמימה הגיעו.

גבעות והרי יהודה והשומרון מלאו נקודות יישוב. גם כאן המתינו הסוסים לשעתם, בטרם יברחו. בהתרופף השלטון הטמינו חבילות נפץ לראשי הערים הערביות, טבחו במתפללים במערת המכפלה, הציתו שדות חקלאיים, עקרו עצי זית, ועד הצתת בית מגורים על יושניו הגיעו, מתפללים למותם של הגוססים בכוויותיהם, לאחר התינוק בן השנה שכבר איננו. גם כאן נותרו האורוות ריקות ושוממות בברוח הסוסים מהן.

יד הסוסים הבורחים עוד נטויה. ואנו – נישאר עם חורבותיהן של האורוות הריקות...
הוא שאמרנו: עידן בריחת הסוסים.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל