מיטיבי לכת למתקדמים: טרק עוצר נשימה (תרתי משמע) בהרי הפאן שבטג'יקיסטן בהדרכת גלעד בן-צבי

השארנו מאחור את חום אוגוסט הלוהט במחוזותינו ויצאנו לטרק נפלא בחלק הגבוה של הרי הפאן. לעיתים, הנשימה נעתקת ממקומה הן בגלל המראות המרהיבים והן מפאת דלילות החמצן בגבהים אלה. השיא היה חציית מעבר צ'ימטארגה בגובה 4740 מטר. קשה אך מומלץ למי שמסוגל

> לסיכום: ביקור מרתק בארץ שעד כה לא נחשפנו אליה - מעניין למדי טרק מומלץ ביותר אפשר לכתוב אלי: pshacham@gmail.com">

פסגות מושלגות, קרחונים, אגמי טורקיז נפלאים ו... עליות וירידות תלולות ודרדרתיות

מרבית שטחה של טג'יקיסטן הררי. שרשרות ההרים העיקריות בה הן הרי פאמיר (שיא הגובה כ 7500 מ) והרי הפאן
שבהם שיא הגובה מגיע לכ - 5500 מ' (הר צ'ימטארגה). הנוף שנוצר דרמטי ממש,עתיר ניגודים חריפים ומרהיב. הוא כולל התרוממויות
אדירות שופעות מצוקים, קווי שבר שלאורכם גאיות קניוניים בהם זורמים בשצף-קצף מי שלגים וקרחונים המפשירים כל העת (גם בקיץ),
אגמי מים בגווני טורקיז משובבי עין ונפש שגם הם מוזנים ממי הפשרת שלגים, פסגות גבוהות שחלקן מושלג כל השנה קרחונים -
אמנם בנסיגה מתמדת אבל עדיין מרשימים וגם פרחים ומיני צומח יחודיים יפהפיים. האזור הזה מדברי ובקיץ די צחיח אבל עדיין יש
מספיק מים בקרקע המאפשרים את הפריחה בצבעים מגוונים.

מהאמור לעיל די ברור שהאזור הוא קרקע פוריה ומפתה ובבחינת קול קורא לטרקטיסטים וטיילים ואכן הוא כולל מגוון גדול של
מסלולים כאלה. הוסיפו לכך את האנשים החיים שם - מאירי עיניים, שמחים ומסבירי פנים , תמיד נכונים לעזור , בעלי יופי פנימי
וחיצוני כאחד, ותקבלו מקום שהטרק בו הוא הנאה צרופה. ואכן, אנחנו נהננו מאד.
יצאנו עם גלעד לטרק בהרי הפאן והיתה זו חוויה מכוננת. מרכיב חשוב בהנאה מטיול כזה הם האנשים. אני חייב לציין שבקבוצה
הזו האנשים נהדרים ממש והתחברו כמעט באופן מיידי. זה כמובן הוסיף נדבך חשוב להנאה מהטרק שאותו אני מדרג כקשה.
ההליכה בגבהים שמעל 3000 מ' קשה ונהיית קשה עוד יותר ככל שמגביהים עקב דלילות החמצן. השבילים בשטח הם כאלה
שנוצרו על ידי משתמשים שונים במשך מאות ואולי אלפי שנים והם משמשים גם כיום את הכפריים באזורים אלה להגעה ממקום
למקום. החל מהתקופה הסובייטית עם הגעה של יותר מטיילים לאזור הם אפילו מעט הורחבו ושופרו בטבעיות אבל הם עדיין אותם שבילים.
העליות והירידות קשות ותלולות והשבילים מכילים אבנים קטנות היוצרות פוטנציאל לדרדרת כמעט כל הזמן. בקטעים מסוימים בעיקר
ביום בו טיפסנו להר צ'ימטארגה (לחניון לילה בגובה 4450 מ') שלג עדיין מכסה את השביל ומוסיף עוד קושי על הטיפוס. אבל כל זה
מתגמד כשהעין שוזפת את הנופים הפנטסטיים והריאות נושמות אויר הרים מלוא החופן.

על גלעד לא אכביר במילים. אני טייל ותיק ועם כל הכבוד (ויש בהחלט כבוד) לכל המדריכים שאני מכיר, לטעמי האישי גלעד הוא
המעולה שבהם. מספר אחד. מקצוען מהמעלה הראשונה בעל ידע בלתי נדלה ואדם נדיר כאחד. עבורי הוא חבר ומדריך כאחד.

הטרק עצמו בשטח ארך שבעה ימים (6 לילות של לינת שטח באוהלים) והיווה כמובן את שיאו של כל הטיול לטג'יקיסטן. לפני הטרק
קיימנו סיור של יום שלם בעיר הבירה דושנביי ובדרך לטרק ביקרנו גם בכפר הולדתו של המשורר רודקי ולאחר הטרק, בדרך
חזרה לעיר הבירה חולקה ליומיים בהם קיימנו כמה טיולים קצרים לא קשים (לא בגבהים של הטרק כמובן) אך יפים. סך הכל
שהינו שם 12 יום (ביום ה 13 חזרנו). כתבה זו מתארת את הטרק המרכזי בלבד. את הפעילויות הנוספות שעברנו
לפני ואחרי הטרק אביא בנפרד (עקב מגבלות כאן באתר על אורך הכתבה)

מובן שבגוף הכתבה אני יכול להביא בכל תיאור של יום 2-3 תמונות לדוגמה אולם מיד בסוף תיאור כזה יופיע קישור לכל התמונות
מאותו יום. ברור שמומלץ להכנס ולצפות בהן.

 
 

היום הראשון לטרק: מארטוץ' לאגם דושהא דרך אגמי קולי-קלון

לאחר ההכנה הקצרה בטיול לאגם צ'וקורג, זה היה היום שבאמת הכניס אותנו לענינים. הפרשי הגובה שטיפסנו ביום זה היו כ 550 מטר.
הנופים המרהיבים החלו להחשף עם הטיפוס. עבדול כרים, מדריך השטח המקומי הוביל אותנו בעלייה בקצב איטי ונכון. עצרנו מידי
פעם להפסקות והסברים של גלעד. כמובן שהיה קפה...

 
 

 

בדרך עברנו בסמוך לאגמי קולי-קלון ואף טבלנו בהם. מבט אופייני לאגמים אלה מובא בתמונה הבאה
 

 

הנופים היפים המשיכו להחשף ובתוכם גם פסגות מושלגות. את המאהל ללינת הלילה הקמנו בסמוך לאגם דושהא
הממוקם לאחר אגמי קולי-קלון בגובה של כ 2750 מטר

על מנת לראות את שאר התמונות מיום זה יש להעתיק את הקישור הבא:
https://picasaweb.google.com/114635342117199462323/_1?authuser=0&feat=directlink

 
 

היום השני לטרק: יום עמוס במיוחד- עליה של 1100 מטר וירידה כנ"ל

זה היה יום עמוס בטרק. מאגם דושהא טיפסנו למעבר הרים אלאודין - עלייה של כ 1100 מטר עד למעבר בגובה 3850מ'
וירדנו מצידו השני של המעבר לאגמי אלאודין כ 1050 מטר למטה כך ששוב לנו את הלילה בסמוך לאגם אלאודין בגובה של כ 2800מ'.
העלייה היתה ארוכה וקשה אך הלכנו בקצב הנכון תוך צפייה בנופים מרתקים וכמובן עם הפסקות להסברים / קפה / ארוחת צהרים.
הנה לדוגמה המראה המרהיב הנשקף ממעבר אלאודין:



 
 

 

המשכנו למטה בירידה ממש לא קלה, חלקה דרדרתית המחייבת זהירות רבה. תוך כדי צפייה בנוף הפראי ראינו בכל פעם את
אגם אלאודין מתקרב.

תמונה אופיינית מהירידה:



 
 

 

המאהל ללילה מוקם בקירבת אגמי אלאודין. ביום הזה התארגנו לשינה מיד לאחר ארוחת הערב עקב היום המתיש.

על מנת לראות את כל התמונות, יש להכנס לקישור הבא (להעתיק לשורת הכתובת)
https://picasaweb.google.com/114635342117199462323/_2?authuser=0&feat=directlink
 

היום השלישי לטרק: מאגמי אלאודין לאגם מוטנוי

היה זה יום "רגוע" שבהלכו טיפסנו "רק" 750 מטר מבחינת הפרשי הגבהים (קטן עלינו) מגובה של כ 2800 מ' עד ל 3550 מ'.
הנוף לא הפסיק להפתיע אין רגע דל. עולים לאט ועוד מראות נחשפים. למשל:


 
 

 

את המאהל מיקמנו בקירבת אגם מוטנוי. אמנם צבע המים שלו שגם הם מי שלגים מופשרים אינו טורכיז אבל הוא עדיין יפה
 

 

על מנת לראות את כל התמונות מיום זה יש להעתיק את הקישור הבא:
https://picasaweb.google.com/114635342117199462323/_3?authuser=0&feat=directlink
 

היום הרביעי לטרק: מאגם מוטנוי לצ'ימטארגה

ביום הזה טיפסנו הפרשי גבהים של 900 מטר והתמקמנו במאהל בצ'ימטארגה בגובה של 4450. הטיפוס נעשה קשה יותר
ויותר כשהגובה עולה , קל וחומר שבטווחים 3600 - 4500 זה יותר קשה מאשר למשל ב 2000 מטר פחות.
ואכן, הקטע הזה היה תלול למדי, חלקו מכוסה בשלג שלא הקל על הטיפוס.
הפסגות המושלגות בדרך הלכו והתרבו וגם שרידי קרחונים ראינו בדרך.
הנה שתי תמונות אופייניות ליום זה:


 
 

 

הנוף הנשקף מהנקודה בה התמקמנו ללינת לילה מתחת למעבר צ'ינטארגה פשוט מהמם:
 
 

 

על מנת לראות את שאר התמונות מיום זה יש להעתיק את הקישור:
https://picasaweb.google.com/114635342117199462323/_4?authuser=0&feat=directlink
 

היום החמישי לטרק: טיפוס למעבר צ'ימטארגה וירידה לאגם בלשוי

ביום זה חצינו את שיא הגובה במעבר צ'ימטארגה - 4740 מ', התרשמנו עמוקות, שאפנו אויר הרים מלוא ראותנו
לאחר העליה הקשה וירדנו כמובן דרך נוף מרהיב עד שהגענו לאגם בלשוי. סך הכל עלינו 300 מטר
(בגבהים האלה זה משמעותי) וירדנו כ 1600 מטר לאגם הממוקם בגובה של כ 3200מ'

הנה תמונות אופייניות מיום זה:

 
 

 

אגם בלשוי עלו הוא מהיפים ביותר בהרי הפאן אם לא היפה שבהם. כשירדנו לקרבתו התמונה פשוט היתה מהממת:
 
 

 

על מנת לראות את כל התמונות מיום זה יש להעתיק את הקישור:
https://picasaweb.google.com/114635342117199462323/_5?authuser=0&feat=directlink
 

היום הששי לטרק: הליכה לאגם העליון (מעל לבלשוי עלו) וחזרה

יום הזה נתן רגיעה מסוימת במאמץ המצטבר. טיילנו מהמאהל הממוקם בסמוך לאגם בלשוי-עלו לאגם העליון - ורכני-עלו ,
כרגיל בנוף מרהיב. בדרך היו כמה קטעים מעל האגם בהם נדרשה זהירות במעברים בהם. פגשנו גם מפל נחמד ובאגם העליון
טבלו הרבה אנשים על אף המים הקרים. חזרנו למאהל שנותר ביום זה במקומו.


הנה תמונות אופייניות ליום זה:

 
 

 

על שפת ורכני עלו הנוף מרהיב:
 

 

לצפייה בכל התמונות מיום זה יש להעתיק את הקישור:
https://picasaweb.google.com/114635342117199462323/_6


 
 

היום השביעי והאחרון לטרק: מאגם בלשוי לנהר ארשמאידאן דרך קניון זינדון

היה זה היום האינטנסיבי ביותר מההיבט של מרחק ההליכה. במהלכו ירדנו עוד כ 1300 מטר מבחינת הפרשי גבהים דרך
קניון זינדון ("בית הכלא") בעל נוף דרמטי מרתק. הקניון נעשה צר ורחב לסרוגין ומכיל נוף מרהיב בקטעיו השונים. אם לא
די בכך אז יש בו גם אגם טורכיז נוסף הלא הוא מלינקי עלו המוסיף ליופי הרב של המסלול בקניון זה. משלב מסוים בו
פורצים המים וזורמים בו בשצף-קצף בנחל זינדון עד שנשפך לנהר הארשמאידאן. אנחנו התחברנו איתו לנהר גדול זה
הלכנו בו קטע ושם תם הטרק.

תמונה מאפיינות לדוגמה מהיום זה:
 

 

לצפייה בכל התמונות מיום זה - לחצו כאן >>

לסיכום: ביקור מרתק בארץ שעד כה לא נחשפנו אליה - מעניין למדי
טרק מומלץ ביותר

אפשר לכתוב אלי:
pshacham@gmail.com
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל