המוח הימני, המוח השמאלי – והשימוש הנכון בראש שלנו

מדען חוקר גילה שיטה מהפכנית להרזיה, בלי להתמקד בדיאטה עצמה! אנשים הצליחו לרדת במשקל על ידי שינוי הרגלים קטנים מדי יום. הם אילצו את עצמם לעשות מדי יום דברים שהם לא רגילים לעשות. כלומר, להתנהג קצת אחרת ולסטות מהרגלם. ככה הפכו להיות מודעים להתנהגות הרגילה שלהם בתחומים אחרים והצליחו להשתלט עליהם...

פסיכולוגית ידועה כתבה על אבחנה מעניינת שהגיעה אליה: מטופל שהגיע אליה וניסח את הבעיה שלו באופן ברור, בסופו של דבר הריפוי שלו היה פחות מוצלח, ממטופל שלא יכול היה לנסח את מהות הבעיה ממנה הוא סובל.
מעניין שמחקר מראה שהמוח הימני שלנו, שאחראי על המחשבה המופשטת, גדול פי 50 מהמוח השמאלי. המוח השמאלי אחראי על הצד המילולי.
כלומר, מסתבר שמי שמשתמש במוח הלא מילולי שלו, המוח שיכול לקלוט דברים באופן אינטואיטיבי, הוא אדם בעל כישורים פסיכולוגיים-רגשיים טובים יותר.
אנחנו חושבים שאנחנו יודעים ולמעשה איננו יודעים מספיק. האינטואיציה שלנו היא פי חמישים יותר גדולה מהמודעות. אנחנו קולטים הרבה יותר דברים מאשר אנחנו מודעים שאנחנו אכן קולטים.
קיי גילי, מומחית בעלת שם עולמי בניהול האישי והארגוני, מחברת הספר "מאתגר לעוצמה" כותבת שכשמישהו אומר "אני לא יודע", מתחשק לה לשאול: "ואם היית יודע, מה היית אומר על הנושא..."
לפי דבריה מי שמוכן להכיר בכך שיש דברים שאינו יודע, ולהיות בכאוס הזה של חוסר ידיעה – סיכוייו לפתור בעיות גדולים יותר. לאנשים קשה לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהודות בכך שאינם יודעים. העולם המודרני מלא בשינויים ובהפתעות ולגוף עסקי קשה לשרוד בסביבה כזאת. מנהלים אשר לא מוכנים לקבל משוב מאחרים כדי לדעת כיצד לנהוג בשוק שמשתנה תמיד – צפויים להיכשל.
אל תצפה לדבר, היא אומרת וגם: אל תרצה דבר. האי ידיעה הזאת המוציאה אותנו מאזור נוחות שלנו, יכולה לשבור את ההרגלים שלנו.
וכך היא כותבת: "כשאנו מסוגלים להיפרד מהאגו שלנו ולוותר על תחושת הידיעה, אנחנו מפנים מקום לחכמה הטמונה בידיעה הפנימית שלנו, ומאפשרים לה להופיע במרחב שנוצר על ידי האי ידיעה שלנו."
כלומר חוסר הידיעה מאלץ אותנו להתחבר לרגשות שלנו ולהיות ערים למה שאנו חשים. חוסר הידיעה הזה מכריח אותנו לחוש ואין ריפוי בלי תחושה, ריפוי אינטלקטואלי הוא לא שווה כלום. האי ידיעה והניתוק מהאגו הוא המקנה לנו התחברות למה שאנו חשים באמת....
איינשטיין כבר אמר: אנשים הם יצורים משונים, הם ממשיכים לעשות אותו דבר ומצפים לתוצאה שונה... ואילו ג'יון לנון אמר: "החיים זה מה שקורה כשאנו מתכננים תוכניות". כן, כולנו נוטים להיות אגואיסטים, להימצא במה שהמחברת קוראת "טראנס", שנת מנוחה, שבה אנחנו לא רוצים לקחת אתגרים ומתחמקים מהצורך לשינויים. אבל החיים חזקים מאתנו – ואנחנו נאלצים בסוף להתעורר לנוכח הקשיים שהחיים מעמידים בפנינו – ולהוכיח את העוצמה הפנימית שלנו.
נוח לנו להפעיל את "הטייס אוטומטי" ואת הצד אינטלקטואלי שלנו ולנסות להימלט מהרגשות שלא תמיד הם נעימים. אבל פעולה עם הצד האינטלקטואלי של המוח השמאלי, יכולה להיות מוטעית. התעלמות מהרגשות העמוקים שלנו, שהם חוכמת החיים האמיתית, תהפוך את חיינו לאומללים. בריחה מהרגשות היא שגיאה חמורה. הנטייה שלנו לשקוע בשגרה רק תחסום את האפשרות שלנו לחוות את החיים במלואם, על היופי וההארה שבתוכם. מי שמנסה להימנע מלהרגיש צער, סופו שלא יוכל להרגיש שום אושר בחייו.
הזיכרונות שלנו מתעתעים בנו מפני שהם לא ממש מוטבעים במוחנו, אלא הם נתונים לשליטה שלנו. אנחנו מסדרים אותם במחשבות שלנו, לפי ההיגיון.
בעצם כל העולם שלנו נבנה במוחנו באמצעות ההתנסות המוקדמת שלנו עם העולם, בהיותנו תינוקות. ככה למשל, אנו תופסים את העולם בהיגיון השכלי בצורתו הנכונה, למרות שמערכת הראיה שלנו בנויה כך שאנו רואים בעצם את העולם הפוך!
חוקרים גילו שהמוח האנושי פועל באמצעות גלים אלקטרומגנטיים, גלי אלפא, ביתא ועוד גלים מסווגים לפי התדר שלהם. בניגוד למה שחשבו פעם, מצב הרוח שלנו הוא לא הגורם לגלי המוח, אלא הפוך – גלי המוח הם האחראים למצבי הרוח שלנו....
הלימוד האנושי הוא דרך התבוננות בהורים והשפעת הסביבה ולא דרך גנטיקה.
למעשה הלימוד הוא דרך אנרגיה, דרך השראה רוחנית.
המוח של התינוקות פועל בתדר נמוך מאוד, בתדר הזה הם לומדים את הדברים. זה גם התדר שמשמש את המהפנטים שכן בו ניתן להטמיע אמונות בקלות רבה.
בספר של יעקב בורק, "איך מוצאים חתול שחור בחדר חשוך", הוא מספר על מחקר שגילה שהיכולת שלנו להגיע להחלטות נכונות פוחתת ככל שאנו משקיעים יותר זמן ומאמץ לבחינת אפשרויות רבות יותר. המוח פשוט מתעייף. לא פעם כשאנו מתאמצים מאוד לזכור משהו, או לבצע פעולה מנטלית, אנו נוחלים כישלון חרוץ. אם נתאמץ באמת והרבה, הזיכרון שאנו מנסים להעלות ייקבר עמוק עמוק ולא יהיה לנו סיכוי להיזכר בו. הפטנט הוא להבין שמאמץ יתר הורס את הזיכרון שאנו מנסים להעלות באותו רגע. אבל, מאידך, מאוחר יותר, בזמן כשלהו הזיכרון מבליח במוח משום מקום, לכאורה, ואנו פתאום מצליחים להבין או לזכור משהו. ידוע שפתרון לבעיות מדעיות מסובכות ביותר, עלו במוחם של מדענים ברגעים הכי לא צפויים, תוך כדי טיול למשל. בגלל שהזיכרון שלנו בנוי בצורה אסוציאטיבית, דבר עולה מתוך דבר וכל זיכרון יעלה בזמן שלו...
כך למשל, הוא מספר על מחקר שגילה שהיכולת שלנו להגיע להחלטות נכונות פוחתת ככל שאנו משקיעים יותר זמן ומאמץ לבחינת אפשרויות רבות יותר. המוח פשוט מתעייף. לא פעם כשאנו מתאמצים מאוד לזכור משהו, או לבצע פעולה מנטלית, אנו נוחלים כישלון חרוץ. אבל, מאידך, מאוחר יותר, בזמן כשלהו הזיכרון מבליח במוח משום מקום, לכאורה, ואנו פתאום מצליחים להבין או לזכור משהו. ידוע שפתרון לבעיות מדעיות מסובכות ביותר, עלו במוחם של מדענים ברגעים הכי לא צפויים, תוך כדי טיול למשל.
אם לא נעמיד לעצמנו קריטריונים לגבי מטלה מסוכנת כלשהי, אנו עלולים להיכנס למצב מסוכן יותר ויותר, מפני שהנטייה שלנו להניח מיד שהמצב ישתפר ולנסות למתוח עוד קצת את החבל ולהסתכן.
מי שמבצע מטלות משותפות עם אחרים נוטה להתאמץ פחות ומי שממילא אין לו כוח רצון, משאביו ידלדלו לגמרי במקרה שיעזרו לו...
הוא מביא נתון מדהים לגבי ההבדל באחוז השתלות איברים בין אוסטריה לגרמניה, שהן מדינות דומות, אבל ההבדל בין אחוז התורמים ביניהם הוא עצום (כמעט פי תשע!). כשחקרו את העניין גילו שההבדל נובע ממדיניות נתינת ההסכמה להשתלה. בו בזמן שבאוסטריה, שם אחוז התורמים גדול הרבה יותר, ברירה המחדל הוא שהנפטר תורם את איבריו, הרי בגרמניה, שם אחוז התורמים נמוך, ברירת המחדל היא שהנפטר אינו תורם וצריך לקבל את הסכמת המשפחה לשם כך.
לאנשים פשוט נוח לא להשקיע אנרגיה בקבלת החלטות...
מדען חוקר גילה שיטה מהפכנית להרזיה, בלי להתמקד בדיאטה עצמה! אנשים הצליחו לרדת במשקל על ידי שינוי הרגלים קטנים מדי יום. הם אילצו את עצמם לעשות מדי יום דברים שהם לא רגילים לעשות. כלומר, להתנהג קצת אחרת ולסטות מהרגלם. ככה הפכו להיות מודעים להתנהגות הרגילה שלהם בתחומים אחרים והצליחו להשתלט עליהם...
בעולם שהשיל מעליו לאט לאט את האמונה בכוח עליון, דווקא גילוי מדעי מהתחום החדשני ביותר, מדע הקוונטים, הביא לשינוי בתפיסה הזאת וחזרה, מסוימת, אל התפיסות הישנות... הגילוי שאי אפשר לחזות את מקומו של עצם ואת מהירותו בה בעת, הביא להכרה שהדברים בעולם אינם נקבעים מראש ואין דטרמיזם. הרצון החופשי קיים והעולם לא מנוהל אוטומטית בצורה פיזית.
בעולם שיש בו יותר מקום לאקראיות, יש בו גם יותר מקום לרצון החופשי!
האחריות של הפרט בחברה האנושית קיימת, בגלל שבאינטראקציה בין אנשים, התנהגותו של הפרט, נובעת מבחירה ולא מתוך אילוצים פיזיולוגיים. כמו בעולם החומרי, שבו אי אפשר לחזות אירועים שבו מעורבים פרטים רבים, כך גם בחברה האנושית!
אנו נוטים לדבוק באמונתנו ולמצוא במחקרים תימוכין לאמונות שלנו ולהתעלם מפרטים שסותרים אמונות אלו.
יתרה מזאת – אנו נוטים להשלים פרטים שלא הופיעו כלל, כדי לבסס את האמונה שלנו ולהגדיל אותה!
תמיד אנו בטוחים שהידיעה שיש לנו על האחר גבוהה ביותר ואילו אנחנו בטוחים שמה שהאחר יודע עלינו הוא מעט מאוד ממה שאנחנו באמת!
אנו מגיעים למסקנות על סמך רושם ראשוני וכללי ובטוחים שהאנשים מולנו הם שטחיים וקל מאוד לדעת עליהם הכול – בלי שנטרח לברר פרטים לעומק!


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל