שיעור מולדת … 'אז בבית הספר על הקיר תמונה'

שנת לימודים חדשה בפתח ותיכננתי לקחת אתכם לסיור בבית הספר בו למדתי,להיזכר יחד עימכם בתלמידי בית הספר שנפלו במערכות ישראל ושמותיהם חקוקים בלוח שיש בכניסה ,לאחר מכן להמשיך ולרדת אל שדרת עצי הקזוארינה שהפרידה בין הכיתות הנמוכות לגבוהות,אך לא! אנצל את הבמה לנסות ולהחזיר כבודה האבוד של תמונת המחזור...לדעתי המסורת משולה ליין ככל שהוא ישן כך הוא טוב יותר



תמונת מחזור,או תמונה שיצאה מהמחזור!

לקראת שנת הלימודים שבפתח תכננתי שתצטרפו אלי לסיור בבית הספר היסודי בו למדתי שמונה שנים בשנות ה-50 של המאה הקודמת. ראשית היינו אמורים לכבד זיכרם של תלמידי בית הספר שנפלו במערכות ישראל ששמותיהם חקוקים באנדרטת השיש הניצבת בכניסה לבית הספר.אני זוכר איזה גאווה נמלאתי עת נבחרתי לעמוד כמשמר כבוד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.לאחר מכן חשבתי שנמשיך ונרד אל שדרת עצי הקזוארינה שמפרידה בין הכיתות הנמוכות של בית הספר לאלה הגבוהות,אך לא! אני מבקש לנצל הבמה כדי לחלוק עמכם כמה מחשבות הנוגעות לדור האינסטנט / העכשווי זאת בהשוואה לדורות מימים עברו כשהמסורת שימשה כעוגן מייצב לכל.בראשי מתנגנות להן שורותיו הראשונות של השיר 'שיעור מולדת' אותו הלחין אפרים שמיר למלותיו של עלי מוהר 'אז בבית הספר על הקיר תמונה' כמה משמעות יש למילים... עושה רושם שהיום מתנהלת מעין מלחמת תרבות בין דור הריאליטי שכלל אינו ריאלי! דור אותו אני מכנה 'כאן ועכשיו', דור בו החיים נמדדים בסיפוק המידי כאשר חוסר היכולת לדחות סיפוקים שולט בכל. בהשוואה אל הדורות הקודמים שבהן למסורת הייתה עוצמה ומשמעות. אני קובע שמשהו לא טוב עובר על החברה הישראלית. אם בעבר בתי הספר חינכו ולימדו כשהמסורת נמסכת כחוט השני בכל צעד ושעל, החל מטקס הנפת הדגל במסדר בוקר עבור בשיעורי תנ"ך בהם חבשנו כיפות ועד שיעורי טבע וחקלאות בחיק הטבע ובגינת בית הספר. אני מזהה כיום פגיעה באחד מסימני המסורת המובהקים, תמונות המחזור ההולכות ונעלמות מקירות בתי הספר.


"עם שזוכר את עברו- עתידו מובטח"-נפוליון בונפרטה

בביקורי בעבר במוסדות חינוכיים הדבר הראשון שצד את עיני היו הפרוזדורים הארוכים שעוטרו בתמונות מחזור של בוגרי בית הספר, כיום מעט מאוד בתי ספר מציגים לראווה את תמונות המחזור של בוגרי בית הספר ולשאלתי היכן התמונות? ברוב המקרים אף אחד לא ידע להשיב או שקיבלתי תשובה סתמית כמו, אולי במרתף אפלולי כזה או אחר. יש פעמים ושמעתי תשובה סטנדרטית "למה צריך היום תמונת מחזור? הן מופיעות במחשב". אך במיוחד קוממה אותי התשובה, "עשינו שיפוצים והמעצבים החליטו שזה לא אופנתי לתלות תמונות מחזור!" לכל אלה אוכל להשיב: מסורת היא לא עניין של אופנה בת חלוף.
בגעגועים אני נזכר (וכמוני אני בטוח רבים אחרים) איך היינו נעמדים אל מול תמונת המחזור ומציינים לעצמנו ש-מי שהייתה מלכת הכיתה מסתבר כי עד היום טרם נישאה והחנון של הכיתה, מזמן נמצא בארצות הברית עושה חיל בעסקי היי-טק. גם הפושטק של הכיתה (כיום היו מכנים אותו ערס) עשה חיל בשרותו הצבאי ואף עוטר בצל'ש. לא מעט מחבריי למחזור לא זכו להתבגר ונפלו כחיילים צעירים במערכות ישראל השונות, כך נבנית לה מסורת.
אסיים בציטוט מדבריו של נפוליון בונפרטה אותו נהג לצטט לנו ה- מורה הנערץ נפתלי ידלין - "עם שזוכר את עברו- עתידו מובטח"
עוד מעט נפתחת שנת לימודים נוספת, זוכר איך ליוויתי את כל ילדיי ביום הראשון ללימודים ובאיזו גאווה היינו עוברים בפרוזדור כמו המון הורים אחרים ומתעכבים ליד תמונות המחזור המסורתיות. איזו התרגשות הייתה לילדיי (וגם לנו ההורים) כשזיהו תמונות שלנו, ההורים, הדודים ואפילו השכנים. כן, זה כוחה של מסורת!


שיחזור המסורת...

מאחר ומסורת חשובה בעיני ונושא תמונות המחזור בוער בי, פניתי אל חברי הטוב אייל יסעור, שהינו בעל סטודיו לצילום ומומחה לתמונות מחזור כדי למצוא פתרון להתיישנות והתבלות תמונות המחזור .
אייל עוסק בצילום ובתיעוד מחזורים בבתי הספר מזה כשלושים שנה והוא סיפר לי כי גם לו הפריעה מאוד "נפקדות" תמונות מחזור ממסדרונות בתי ספר מסוימים, לכן שקד ופיתח פתרון פשוט. את כל תמונות מחזורי בית הספר לדורותיו מצלמים בטכנולוגיית צילום מיוחדת, עורכים ומטמיעים באלבום / אוגדן גדול אשר מוצב במקום מרכזי בבית הספר. כך ניתן לעצור ולהציל את התיישנות תמונות המחזור וכך יכולים המבקרים לעבור ולעלעל בהן.
מפה אני יוצא בקריאה לכל המעורבים: אנא השיבו כבוד תמונות המחזור למקומו ...



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל