1414חנה אזולאי-הספרי-תיאטרון באר שבע

סיפור על אמא שנעלמה ו4 אחיות שנפגשות לחפש אותה






חנה אזולאי-הספרי עוסקת ברוב מחזותיה במשפחות ממוצא מזרחי ומתארת בהם את בעיותיהן של משפחות ממוצא זה,קליטתם בארץ.ההווי במשפחה ועוד.
המחזה "סליחות"כבר הוצג לפני כ15 שנה בבית ליסין ואז הסופרת גם שיחקה בו.
תיאטרוןן באר שבע החליט להעלות פעם נוספת את המחזה כעת.

אין הרבה מחזות שהתיאטרונים מעלים עם הווי מזרחי,על הבעיות שיש ליוצאי עדות המזרח ומחזה זה הוא אחד מהם.
המחזה עוסק במשפחה מרוקאית בה יום בהיר אחד ללא כל התראה אלמנה ואמא ל4 בנות מחליטה להחזיר את דירתה לעמידר ונעלמת.
בנותיה נפגשות כולם ביחד כדי להחליט מה לעשות וכדי לנסות ולמצוא אותה.
במחזה מתגלים היחסים הלא כל כך תקינים בין האחיות.
כל אחת מהן טיפוס שונה והן אינן דומות כלל אחת לשניה.

האחת-אוולין-אוולין הגואל-מסורתית ושומרת בקפדנות על ערכי הדת.
השניה-פאני-מעיין תורג'מן- פרחה-אישה צעירה קלת דעת.
מלכה-אורלי טובלי-נשואה החושדת שבעלה בוגד בה עם פאני.
אמירה-יעל איתן-נערה צעירה.
תמו אוחנה-גילה בלאיש-השחקנית בוידאו.

כל אחד רגיל לבית שבו הוא גדל.לכל אחד זכרונות טובים או רעים מהבית.אדם חי עם זכרונות אלו.כאשר עוזבים את הבית וחיים במציאות חדשה,אם מציאות זו טובה, אתה שוכח את הזכרונות ומשתלב במציאות החדשה.כאשר אתה מרגיש זר במציאות זו אתה שואף לחזור לבית גם אם הזכרונות ממנו לא היו כל כך טובים.
כאשר ההצגה "סליחות"הוצגה בפעם הראשונה ,אולי ההצגה היתה אקטואלית.היום פחות וגם זאת בספק.

כל אחת מ 4 האחיות מלאות בבעיות. הבעיות שונות לא חוזרות על עצמן אך אינן מאפשרות לאחיות להשאר עם זכרונות נעימים מהעבר.
האחיות כל אחת זאבה לשניה.כולן ממורמרות,כולן מסכנות כל אחת מסיבה אחרת.
הן מזכירות את אופיה של אמן כאישה כנועה,סבלנית ואת הדילמות שלה, כדילמות של משפחות מרוקאיות רבות שעלו לארץ ואיבדו את
המשפחה,את המסורת,את הערכים עליהם גדלו במרוקו

באין ברירה המשפחה השתנתה ממסורתית למשפחה במציאות הישראלית המודרנית.
כל משפחה מזרחית כזו שילמה מחיר יקר ברצונה להיות חלק מעם ישראל ולוותר על אורח חייהה במרוקו
רבים חיו בהרגשה שהממסד הזניח אותם,קיפח אותם,הפלה אותם תרבותית,כלכלית,חברתית, בגלל מוצאם.קיפוח שלדעתם קיים עד עצם היום.
המחזה אינו עוסק בכל הבעיות הללו אך הם משמשות כרקע וסיבה לסוף המחזה.

כפיר אזולאי ביים את ההצגה בקצב כזה שהתענינות הקהל בנעשה על הבמה לא תרד ותפגע.יהודית אהרון עיצבה תלבושות סבירות ויפות. עיצוב הדירה של עמידר היה יפה ונאה אך עיצוב דירת עמידר כפי שעוצב לא נראה אמין לפחות לפי מה שידוע לי על דירות עמידר למרות שאף פעם לא הזדמן לי להתגורר באחת כזו.התאורה שעיצב אמיר קסטרו היתה נקיה והמוסיקה הנעימה לאוזן שהתאימה היטב לקטעים הרלוונטיים -אלדד לידור.
בכל הצגה בתקופה האחרונה וגם בהצגה זו היה וידאו ארט ואחת הדמויות נראתה על המסך בלבד ללא השתתפות חיה בהצגה.המעצבת היתה קטיה שפלאיאביאה.לא נראה לי שהפעם היה צורך בו.

משחק ארבע האחיות היה טוב.הצטיינה ביותר מעיין תורג'מן שנתנה דרור לטמפרמנט שלה,אוולין הראתה היטב את כניעתה ותסכולה מבעלה.למלכה הדבר החשוב לה ביותר היה לחשוד בבעלה שבוגד בה.יעל איתן הצעירה הכניסה רוח רעננה במשחקה .היא התאפקה ושמרה את סודה עד תום ההצגה מבלי לתת רמז כל שהוא שהיא יודעת משהו.

לקראת סוף המחזה כאשר התחיל להתגלות מה קרה לאמא, שעון השבת שהופעל קודם, מנע זאת מאתנו.

לראות או לא לראות:משחק טוב,הווי מוכר.כל אחד מסדר את החיים שלו כהבנתו ונסיבותיו.

ליאון אלי

עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה









אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל