האם הייתה עריכה בספר דברים

פרשת "ניצבים" למי שהיה זקוק להוכחה נוספת כי התורה נכתבה ע"י אנשים, או לפחות נערכה ע"י כמה עורכים, או לפחות נערכה ע"י אנשים, באה הברית המתוארת בפרשה הקודמת, ומוכיחה את זה. בפרשה הקודמת הברית נערכת בשכם: דברים פרק כז: וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה

פרשת "ניצבים"

למי שהיה זקוק להוכחה נוספת כי התורה נכתבה ע"י אנשים, או לפחות נערכה ע"י כמה עורכים, או לפחות נערכה ע"י אנשים, באה הברית המתוארת בפרשה הקודמת, ומוכיחה את זה.

בפרשה הקודמת הברית נערכת בשכם: דברים פרק כז:
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶֽיךָ:
(י) וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּק֖וֹל יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם: ס
(יא) וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר:
(יב) אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן:
(יג) וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי:

אבל לקראת סוף פרשת ניצבים כתוב כי הברית הזו נערכה לא בשכם, אלא בארץ מואב: "אלה דברי הברית אשר ציווה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב" (כ"ח, ס"ט). ברור שיש לנו פה טעות גיאוגרפית, שכן ארץ מואב נמצאת מזרחית לשכם.

למעשה בפרשה שלנו זאת אותה הברית שנכרתה בשכם, למרות שלפי הטקסט נראה כאילו מתחיל טקס ברית חדש: "אתם נצבים פה כולכם...". מכל מקום יש הבדל משמעותי בין הבריתות בשתי הפרשיות. בפרשת "כי תבוא", הברית נגמרת בתיאורי אסונות נוראיים, שיפקדו את עם ישראל במקרה שהוא יפר את מצוות האל (פרק כ"ח), העם למעשה יושמד וישאר בגולה.

הפרשה שלנו "פרשת ניצבים" מתארת בתחילה מהלך היסטורי דומה: על עם ישראל וארצו נוחתים אסונות כבדים עקב הפרת הברית. אך מכאן ואילך התמונה משתנה. בעוד שבפרשה הקודמת העם שכח את דתו והתבולל בגלות, בפרשה הזו העם מבין את שורש כל צרותיו, וחוזר לעבוד את אלוהיו – דוקא בגלות. העם חוזר בתשובה, ואלוהים משיב אותו למולדתו. יתר על כן, העם מתרבה, משגשג מבחינה כלכלית וגובר על כל אויביו. לפנינו ממש נבואת נחמה.
בפיסקה מל"א, י"א – כ' מודגש הרעיון של "חופש הבחירה" בין הדרך הרעה לדרך הטובה.

מדוע יש הבדל כה גדול בין שתי הבריתות?

צריך לדעת שהדגם שלפיו נערכו הבריתות הללו לפי דגמים של בריתות שהיו נוהגים במזרח הקדמון בין המלך העליון לבין הוסאלים שלו. הסכמים אלו נגמרו בדרך כלל בתיאור העונשים שיחולו על מפר הברית מצד האלים. שם לא הייתה שום נחמה אחרי "הבגידה".

הברית הראשונה שלנו בפרשת "כי תבוא", מתאימה לדגם הנ"ל נגמרת בחורבן טוטאלי. אבל הברית השנייה נגמרת בנבואת נחמה. כנראה שמחבר ספר דברים הבין שאם רוצים לשמר את נאמנות חייבים לתת לו תקווה לשיקום ולהחזרת הברית עם ה'.

לבסוף, ראוי לציין שזאת גם הייתה האיסטרטגיה של הנביאים. לצד נבואות חורבן מפחידות ישנן נבואות נחמה, הממוקמות תמיד בסוף הסיפור ההיסטורי

איתן


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל