כמעט בצעקה אני אומר-שנה טובה לך עם ישראל

ראו כוחה של הנוסטלגיה,כל זווית ופינה חדה של חיינו הינה מעגלת ועם השנים אתה מוצא עצמך מתגעגע... למושבה של פעם לשכונה של פעם ובעיקר לאנשים של פעם


בוקר יום שבת ואני כמנהגי הולך לי במרחבי עירי,מעט מאוד אנשים השכימו קום,עוד פחות רכבים נוסעים בכבישים,מרגיש כאילו לאט הולכת לה השנה שחלפה ונמוגה,לא בבת אחת אלא
באיטיות כאילו וקשה לשנה שחלפה להיפרד מהעולם, מהמקום ואולי מהאנשים.יתכן ויש מקומות שהשנה החולפת עשתה טוב,יש גם שעשתה פחות טוב.אני מכיר אנשים שירצו לשכוח השנה שחלפה בצפייה ובתקווה לשנה הבאה.רגליי נושאות אותי בין בתי הכנסת בעירי והמחזה שניגלה לי מעניין, הרבה יותר אנשים עושים דרכם מלווים בילדיהם אל בתי התפילה לשטוח תפילתם בפני הבורא ולבקש שהשנה הבאה תהא טובה יותר .מתעכב ליד בית הכנסת הנמצא ברחובה הראשי של העיר וחושב לעצמי היכן עוד בנמצא בית כנסת דמוי מסגד,לראשו מגן דוד,חזיתו מנורת שבעת קנים והוא נמצא סמוך לאנדרטת הנופלים במערכות ישראל,לא יכולתי להתאפק ומיד הנצחתי את הרגע...ושוב חוזר ורוצה לחלוק עמכם מחשבה, ראו כוחה של הנוסטלגיה,כל זווית ופינה חדה של חיינו הינה מעגלת ועם השנים אתה מוצא עצמך מתגעגע... למושבה של פעם לשכונה של פעם ובעיקר לאנשים של פעם.
כמעט בצעקה אני אומר- "שנה טובה לך עם ישראל" .


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל