פרשת "וילך"

העברת המנהיגות ממשה ליהושע (פרשת "וילך") העברת מנהיגות לדור היורשים, בעיקר כאשר המנהיג הזקן עדיין במלוא כוחו, תמיד הייתה ותהיה בעייתית. מנהיגים כאלה, ובמיוחד הגדולים ביניהם, הושוו לא פעם לעצים ענקיים ששום דבר לא צומח תחתיהם. יונתן שפירא בספרו "עילית ללא ממשיכים", מתאר את התופעה הזו במפא"י ההיסט

העברת המנהיגות ממשה ליהושע (פרשת "וילך")

העברת מנהיגות לדור היורשים, בעיקר כאשר המנהיג הזקן עדיין במלוא כוחו, תמיד הייתה ותהיה בעייתית. מנהיגים כאלה, ובמיוחד הגדולים ביניהם, הושוו לא פעם לעצים ענקיים ששום דבר לא צומח תחתיהם. יונתן שפירא בספרו "עילית ללא ממשיכים", מתאר את התופעה הזו במפא"י ההיסטורית. נדמה לי שהתופעה רווחה גם בתנועות אחרות, וברור שהמצב בהנהגת המדינה היום הוא סימפטום לתופעה זו.
בתנ"ך אנו מכירים את התופעה הזו במאבקו המפורסם של שמואל במלך הצעיר שאול. שמואל עשה כל מה שאפשר כדי לבייש ולהכשיל את המלך הצעיר. גם כשהוא ידע שזהו המלך הנבחר ע"י ה', הוא מעביר אותו מבחן בחירה משפיל. אח"כ שמואל לא מופיע למועד שנקבע להעלאת זבח המלחמה, על-מנת להכשיל את מלחמת השחרור של שאול כנגד הפלישתים.
והנה עתה עומד משה לפני האתגר הזה, של העברת המנהיגות ליהושע. לא קל לו הדבר. קודם כל הוא עדיין במלוא כוחו ("ולא נס ליחו, ולא כהתה עינו", נאמר עליו לאחר מותו). אמנם אלוהים אומר לו "הן קרבו ימיך למות", אבל משה לא מרגיש כך. בנוסף לכך מי זה יהושע? אמנם הוא תמיד היה נאמן למשה, אבל הוא החל לשרת את משה כנער, הוא תמיד היה סגנו, הוא לא התבלט במאבקים עם העם, ומשה כנראה המשיך להתייחס אליו כאל נער.

אלהים לא נתן למשה שום נימוק ממשי משכנע לחילופין האלה. הנימוק על הכאת הסלע במקום לדבר אליו, ב"מי מריבה" כדי להוציא מים מן הסלע, אינו משכנע.
משה חושב כי נגזר עליו למות מחוץ לארץ המובטחת בגלל חטאי העם (דברים פרק ט') כלפי אלוהים. אולי הוא יודע כי הוא נכשל בחינוכו של "דור המדבר", וכתוצאה מהכשלון הזה נגזר על דור זה למות במדבר, ולכן הוא אינו יכול לבדו, מכל הדור הזה (למעט יהושע וכלב-בן יפונה) להיכנס לארץ המובטחת.
ה' גם רומז לו, שלמשימה כמו כיבוש הארץ, צריך מנהיג מסוג אחר – מנהיג צבאי – כמו יהושע, ולא מנהיג מחוקק-מחנך כמו משה.
בפרשת מותו של משה זוכרים לו בדרך כלל את התחנונים והויכוחים עם ה', אבל בפרשה זו לא היה ויכוח על הכניסה לארץ, ולא על החלפתו של משה. משה כנראה השלים עם גורלו.

בפרקנו (דברים, לא), אנו רואים שברגע שה' מבשר למשה שיתחיל בהכנות למותו, אין כל ויכוח ועירעור מצד משה. ה' מנחית עליו את "הבשורה": האיש שיחליפך הוא נערך המשמש אותך – יהושע. משה נותן גיבוי ציבורי מלא ליהושע: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל, חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתם לתת להם, ואתה תנחילנה אותם" (לא, ז)
משה עומד בגבורה במטלה הזו של החלפת מנהיג העם, ובמדרש מספרים שבאותו יום, משה סידר במו ידיו, את הכיסאות לקראת העצרת של העברת התפקיד.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל