העקדה - הפירוש האחר

בין כסה לעשור קוראים בין היתר על עקידת יצחק. בהגות העברית והיהודית והנוצרית והמוסלמית ובפילוסופיה העולמית זהו אחד מהיסודות המכוננים את האמונות. אני מציע מבט אחר על ההתנסות האנושית הטוטאלית הזאת.

בין כסה לעשור קוראים בין היתר על עקידת יצחק. בהגות העברית והיהודית והנוצרית והמוסלמית ובפילוסופיה העולמית זהו אחד מהיסוד

העקדה – הפרוש האחר
צבי י' כסה
בין כסה לעשור קוראים בין היתר על עקידת יצחק. בהגות העברית והיהודית והנוצרית והמוסלמית ובפילוסופיה העולמית זהו אחד מהיסודות המכוננים את האמונות. אני מציע מבט אחר על ההתנסות האנושית הטוטאלית הזאת.

עקידת יצחק שגויה בפירוש האמוני שלה. למאמיני דת לסוגיהם ברור כי אלוהים ידע שאברהם יעמוד במבחן. ולכן, למה ציווה עליו את ההתנסות הזאת? על השאלה הזאת חכמי ישראל ועמי העולם והפילוסופים הגדולים חיברו אינסוף פרשנויות והצדקות. לא מקובל עלי.

אברהם בתרבות העברית והאנושית מסמל באישיותו את פריצת המעגלים שאדם נולד אל תוכם ואל הקודים התרבותיים שלהם. פורץ מסגרות ודרך בקנה מידה אנושי כללי. ה"לך לך" הוא הצעד הראשון למימוש ההתנערות מהקיים הלא הגון והלא צודק והמתכחש לאמת. בהקשר הזה צריך לחסל את המנהג שמקריבים ילדים לאלים. איך יבטל מנהג זה? ובימים ההם אין המושג "אדם ריבוני". כדי לשכנע עובדי אלילים צריך להציג "מקור סמכות". הפתרון:

אני אברהם האדם צוויתי לעקוד את בני ויצאה בת קול מהסמכות האלוהית "אל תשלח ידך אל הנער". ואני אומר לכם: בני אדם אין דורש קורבן אדם. והנגזרת מהאמירה הזאת בציביליזציה העברית יהיה המושג של "קידוש השם" ולא "קורבן להשם"! אדם לא מקריב את חייו אלא מקדיש את חייו לאמונה, לרעיון, למטרה, לייעוד. ההכרעה הכלל אנושית הזאת של אברהם היא מוסרית, חברתית, תרבותית.

כדי להקדיש חיים לאידיאה, למטרה, לייעוד – צריך להגן עליהם, כולל האפשרות להרג. אבל, להרג כדי להגן על הזכות האנושית להקדיש חיים לבחירתנו הראויה. המסר הזה של אברהם אומר כי אין אף מטרה או אידיאה – אני חוזר: אין אף מטרה או אידיאה שאדם צריך להקריב את חייו למענה. יש רק מטרה או אידיאה ראויה - דגש על ראויה – להקדיש חיים למענה. מה אומר לנו היום המסר הזה של אברהם?



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל