מלחמת עמלק

ניצחנו וננצח

מצוות עשה, למחות את זרעו של עמלק מן העולם, שנאמר (שם יט): "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלוֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם".

עיקר מצוות מחיית עמלק מוטלת על כלל ישראל, וכן אמרו חכמים, שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: תחילה להעמיד להם מלך, לאחר מכן להכרית את זרעו של עמלק, ואח"כ לבנות להם את בית הבחירה (סנהדרין כ, ב). גם על כל יחיד ויחיד מישראל מוטלת מצווה זו, ואם הזדמן לפניו עמלקי ויש בכוחו להורגו, ולא הרגו, ביטל את המצווה (חינוך תרד). כשמתברר על אדם שהוא עמלקי ואוחז בדרכם, קיימת מצווה להורגו. לכן, מצווה על כל אחד להרוג את המחבלים והמחבלות התוקפים אותנו.

ה'עמלקיות' מתפרשת בחז"ל, ובהגות הדורות, כשנאה תהומית לישראל. בשפת ימינו זו שנאת יהודים והמדינה היהודית, השנאה והרצון להשמיד את עם ישראל באשר הוא ובעיקר את מדינת ישראל!

ידוע ומפורסם מה שלימדנו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל כי מצוות מחיית עמלק נוהגת לדורות, גם אם העם העמלקי איננו מוכר ואיננו מזוהה בימינו. מצוה זו איננה דווקא כלפי הצאצאים הביולוגיים של אומה זו, אלא גם, וכיום בעיקר ורק, כלפי ממלאי תפקידה ההיסטורי. לעמלק שבימינו, יש משתפי פעולה עמלקים בקרב ישראלים רשעים, ובקרב רשעי אומות העולם.

אין סיכוי לרצות את העמלקיות, להתפשר או להתפייס עמה! הלכה היא בידוע שעמלק שונא ליעקב - ועם הלכה אין מתווכחים! קביעה זו היא מעין 'חוק טבע' שצריך לדעת לזהות אותו, להילחם בו, להדביר אותו - אך לא להיכנע או להשלים עימו.

גזירה מגבוה היא שהעמלקיות תהיה כרוכה בעקבנו עד דורו של משיח. כך אמרו במדרש (תנחומא סוף תצ"א): "מלחמה לה' בעמלק מדֹר דֹר; ר' אלעזר המודעי אומר: מדורו של משה ומדורו של שמואל; ר' אליעזר עומר: מדורו של משיח ". ובמדרש נוסף: (פסי"ר יב): "ויחלוש יהושע - וישרש אינו אומר, אלא ויחלוש יהושע את עמלק, כזה שחולש ומשתייר..."

כל דור והעמלק שלו, נגדו צריכים לעיתים להילחם באכזריות, כפי שנהג שמואל באגג (הפטרת שבת זכור): "וישסף שמואל את אגג לפני ה'" (שמ"א ט"ו).

הנבואה העידה על עמלק שניגודו לאור ישראל הוא ניגוד עצמי. כלומר, ברור לנו מתוך גילוי נבואי נצחי ששנאת עמלק לישראל היא מלחמה בין תרבות רוע ומוות לבין תרבות טוב וחיים. עמלק מכריז מלחמת חורמה בכל האור והטוב המופצים בעולם על ידי ישראל. מחיית הרע העומד כשטן נגד הופעת הטוב בעולם, היא תכלית ההטבה לישראל ולעולם כולו. כמה חשוך ושפל הינו העולם מבלעדי האכזריות כלפי תרבות הרוע והמוות של עמלק.

מרחמי שאול על אגג למדו חז"ל את הכלל ש: "הרחמן על אכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים". צדקנות יתירה של רחמים שלא במקומם - סופה רֵשע, ולעומתה - הצדק התורני, המורה מתי אין לרחם, הוא הישר והטוב. מלחמת עמלק היא השמדת הרע הבא להשמיד, והיא המלמדת את הכלל שאין לרחם על מי שאין בלבו רחמים הדדיים: "כי תצא למלחמה על אֹיבֶך - יהיו בעיניך כאויבים. אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך" (דברים כ' ורש"י שם).

ועל כיוצא בזה מבטיחה התורה "ונתן לך רחמים ורחמך": כאשר לא נרחם על מי שלא ראוי לרחמים - הקב"ה יגמול לנו ויחזק בנו מידה זאת.

למדנו מפי הרב יורם אברג'יל זצ"ל, זכותו תהא מגן וצינה עלינו: עמלק מסוגל לגבור על עם ישראל רק כאשר כל אחד מחפש אחר החסרונות שביהודי, במה הוא גרוע ומה עוד עליו לתקן. ולכן בא עמלק להילחם בעם ישראל דווקא ברפידים שהוא מלשון פירוד הלבבות, כיון שרק כשעם ישראל שרויים במצב שכזה יש בכוחו לגבור עליהם ח"ו. אבל בזמן שעם ישראל מחפשים אחר המעלה שביהודי, במה הוא טוב ומה מיוחד בו, ומשום כך אוהבים זה את זה ומתאחדים זה עם זה, הם שוברים את עמלק.

עיקר ענין מחיית זכרו של עמלק היינו למחות ולהעביר מליבנו את המידה הרעה של החיפוש אחר מה שלא טוב ביהודי, וכל אותן מחשבות זדון שכאילו הוא גדול וחשוב ויקר, ואילו היהודי השונה ממנו שפל ונבזה וכאין ואפס בעיניו, אשר כל זה נובע מהגאווה וגסות הרוח שבאדם.

כאשר עם ישראל יסלקו מתוכם את הגאווה והגסות, ויביטו במעלות וביתרונות שבכל אחד מישראל, ובכך תתרבה האהבה והאחדות בעם ישראל, על ידי זה יימחה שמו וזכרו של עמלק מן העולם, ויהיו כסאו של הקב"ה ושמו של הקב"ה שלמים, ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל