המחלוקת על החלוקה רודפת אותנו

נשארנו מעטים לספר לאלה שלא ידעו מה הוליך אל המציאות של בליץ הסכינים הפלשתינים שאנו חווים אותו בימים אלה. מה שמתחולל כאן בזירה הביטחונית, המדינית והפוליטית היא המחלוקת הקשה והחריפה מאז 1937 ועד ימינו. והיא המאבק בין המקסימליסטים לריאליסטים.

נשארנו מעטים לספר לאלה שלא ידעו מה הוליך אל לבליץ הסכינים של הפלשתינים שאנו חווים כעת..

המחלוקת על החלוקה רודפת אותנו
צבי י' כסה

נשארנו מעטים לספר לאלה שלא ידעו מה הוליך אל המציאות של בליץ הסכינים הפלשתינים שאנו חווים אותו בימים אלה.
מה שמתחולל כאן בזירה הביטחונית, המדינית והפוליטית היא המחלוקת הקשה והחריפה מאז 1937 ועד ימינו. והיא המאבק בין המקסימליסטים לריאליסטים.
עד ניצחון ששת הימים ב – 67 גברה ההסכמה הבן גוריונית לחלוקת הארץ. הריאליסטים גברו לא בקלות על המקסימליסטים. מאז הניצחון בששת הימים גברו המתנגדים לאותה חלוקת הארץ. לאמור, המקסימליסטים ניצחו את הריאליסטים. בין אלה השניים ניטש המאבק מימי העלייה השנייה ועד היום.

בעקבות המרד הערבי 1936-9 הוקמה וועדת פיל שהציעה (1937) את חלוקת הארץ. רוב במערכת הפוליטית התנגד לחלוקה. היחיד שחשב שראוי לדון על כך היה בן גוריון. נאמן לדרכו לקבץ כל פיסת הישג לקידום האינטרס הציוני. כאן טבע את המטרה ל "מדינת יהודים". הנימוק העיקרי היה שבמדינה קטנה מאד נציל מאות אלפי יהודים. בקושי פוליטי גדול הצליח בן גוריון למנוע החלטה נגד "תוכנית פיל" אלא להסמיך את ההנהלה לנהל מו"מ עם האנגלים. כך גם הוחלט בקונגרס הציוני. במהלך 38 האנגלים נסוגו מהרעיון.
אחרי מלחמת העולם השנייה היה ברור כי רק ארצות הברית היא המפתח להקמתה של המדינה. כדי להכניס את ארה"ב לקלחת לא הייתה ברירה אלא להסכים לחלוקה. ובן גוריון שב – 1942 תבע בתוכנית בילטמור מדינה בכל הארץ איפשר למנהיגות להוריד אותו מהעץ ולהסכים לחלוקה. ובאה אותה ההצבעה באו"מ וקמה מדינה.
מרבית הכוחות הפוליטיים ביישוב התנגדו לחלוקה. למקסימליסטים היה רוב: הרווזיוניסטים - חרות/אצ"ל (בנאום רדיו אמר בגין "...גבולות הארץ נקבעו ע"י אלוהים ומשתרעים מהים עד המדבר מעבר לירדן... פתרון החלוקה כמוהו כשואה לאומית... כל מוסד שיסכים לביתור הארץ לא ייצג את עם ישראל..") בין המקסימליסטים המתנגדים היו גם אחדות העבודה, השומר הצעיר, מחצית הציונים הכלליים, אגודת ישראל ורוב מפלגת מפא"י. כדי שיהיה לו רוב בן גוריון פרק את מפא"י. בעור שיניו הוא הצליח לגבש רוב לחלוקה. וקמה מדינה שלא דמתה במאומה לשואה האפוקליפטית כחרדת בגין. המקסימליסטים נאלצו להרכין ראש.

ואז בא הניצחון בששת הימים ואתו ההיסטריה הניסית. שבועות לפני המלחמה הפחידו אלופי צה"ל את הציבור ואת הממשלה כי הנה שואה באה עלינו. הם ידעו שהצבא המצרי לא ערוך להתקפה ובכל זאת הילכו אימים עלינו. ואז במכה אחת ואין צבא מצרי. הרי זה נס. המפוכח משה דיין, שר הביטחון, בשבוע הניצחון אומר לידידו בר זוהר: "רוץ טייל בשטחים לפני שנחזיר אותם". אבל מיד נלכד באופוריה ובתהילההיבורית עד שהגה את "טוב שארם אל שייך בלי שלום וגו'".

והמקסימליסטים הרימו ראש ואיפשרו למוטציה הדתית לאומית להקים את ההתנחלויות בארץ הקולוניות. והפלשתינים מה יהיה אתם? –" אלוהים יראה לו השה לעולה בני..". ומה יהיה עם השה יהיה לאייל נגח? אין בעיה ננהל את הסיכסוך. ואנחנו המעטים מיום הניצחון אומרים למקסימליסטים החוגגים כי בטימטום גרשנו את חוסיין ששלט בפלשתינים והפך אותם לירדנים וחיסל את הטרור והפכנו סכסוך פתיר (שלום עם ירדן) בין שתי מדינות לסכסוך לא פתיר בין שתי קהילות.

מאבק עם לעצמאות יימשך עשרות ואף מאות שנים. וכך ייקרה עם הפלשתינים. כל צעיר/ה פלשתיני בן/ת 16 הוא/היא טרוריסט בפוטנציה. איך אני יודע? כי המחזור שלי התגייסנו לפלמ"ח בגיל הזה. ובמלחמת העצמאות משני כדורים ברח כפר ומארבעה עיר. והיום אלפים מוכנים להתאבד על עצמאותם. הבליץ של הסכינאים מדהים אותנו. אבל, אם נפשפש במעשינו נראה את הדמיון. "ההולכים למות מקימים אותך מולדת". זו הכרזה בכנסים של אנשי האצ"ל. והשיר הנפוץ: " אין כובשים את ראש הסלע אם אין קבר במורד". כך באיחור הפלשתינים.

וחוזר עלינו המאבק בין המקסימליסטים לריאליסטים. אנחנו השמאל (הראוי) מותרים בהתנשאות כי הזהרנו אתכם המקסימליסטים שאי אפשר לשלוט במיליונים חסרי זכויות אדם ואזרח. כשאמר משה דיין שנהיה כובש נאור זה הבל, כי המפתח בידי הנכבש. ברגע שיתקומם אין נאורות יש דיכוי. הכובש נכבש לתרבות כובשים ולמוסר כובשים. והמקסימליסטים המנופחים מרוב בכנסת (רגב: "קיבלנו 30 מנדטים") יצטרכו לבחור בין השלוש: מדינה אחת לשני עמים; מדינה פאשיסטית של זכויות לעם אחד; או מדינת יהודים שהיא תכלית התקומה: לנרמל את הקיום היהודי במודרנה = עם בין עמים – מדינה בין מדינות – משתתפת במלוא ייחודה המוסרי בתזמורת הדמוקרטית העולמית.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל