מי היה חאג' מֻחמד אמין אל-חֻסֶיני

אך לפני שבוע געשה הארץ בעקבות דברים שאמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על היטלר ועל חאג' אמין אל חוסייני. ננסה במספר שורות לבחון את האיש מעלליו וכוונותיו, ונשאל וננסה להשיב האם צדק ראש הממשלה בהטילו על חוסייני את האשמה שהיה מסית ומדיח לרצח יהודים.

אין זה סוד שמוחמד אמין המשיך את פעלו של אביו טאהר אל חוסייני שנשא אף הוא בתפקיד המופתי של ירושלים כמו גם את פעלו של אחיו למחצה, כאמל אל חוסייני שהיה מראשוני המסיתים נגד התיישבות היהודים בארץ ישראל ולדעת חוקרים היה המסית הראשי לפרעות 1920, פרעות שבאו בשל תחילתו של גל העליה הקרוי העליה השלישית מחד ובשל המחלוקת הערבית בריטית שמקורה באיגרותיו של הנרי מקמהון מושלה הבריטי של מצרים לשריף חוסיין בן עלי שנכתבו בצהלך השני9 1915-1916 ושנועדו למשוך את השבטים האשמים-שומרי המקומות הקדושים לאיסלאם במכה ומדינה, לתמיכה בבריטניה ובמהלכיה במזרח התיכון. בין השאר כל מי שקורא את חליפת המכתבים הזו מבין איך ממשלת בריטניה שיחקה כאן בין היהודים=ההסתדרות הציונית, לבין הצרפתים שהיו מעניינים בהסכם שנחתם לבסוף והקרוי "הסכם סייקס –פיקו". בעוד ממשלת בריטניה מעניקה ב-1917 ליהודים את מכתב ההבטחה של שר החוץ שלה הלורד ארתור ג'ימס מבלפור הידוע כלורד בלפור, הרי שלשריף חוסיין היא קובעת כי מלכותו תשתרע על פני חצי האי ערב, עירק ועבר הירדן. בנקודה זו מבינים הערבים כי פרשנותם המכלילה את עבר הירדן המערבי בתחומי הממלכה הערבית אינה מדוייקת וכי חלקים אלה אינם חלק מאותה כברת ארץ.
הערת אגב, למרות שלא הצליח לסיים את חוק לימודיו באונברסיטת א-זאהר ב"מצר עדימה"=קהיר העתיקה, ולמרות שמבחינה דתית לא יכול היה להתמנות כ"קאדי", בני משפחתו הפעילו מערכת לחצים כבדה על שלטונות המנדאט כדי שימונה כ"קאדי" ומכאן דרכו היתה סלולה למינוי המיוחל של ה"מופתי".
המצב הצבאי-מדיני שמניתי לעיל גורם לסערה הן בירושלים והן בגליל עם הפגנות והסתה בישובים הערביים והמעורבים, כשמנהיגי הערבים שהתעוררו לפתע -ובהם בני משפחת אל חוסייני-מובילים את ההפגנות ואת ההסתה ובמיוחד בעיתונות הערבית שיצאה לאור ביפו ובירושלים. תהליך זה נמשך ביתר שאת לקראת מהומות 1936 ובמיוחד בשני העתונים המובילים: "פלסטין" וא דפאע, כשזה האחרון נתן בימה נרחבת לחאג' אמין.
אבל אל נקדים את המאוחר כבר ב-1929 פרעו תושבי ארץ ישראל הערביים ביהודים כשהשיא היה טבח חברון. המעניין הוא התפתחותן של מאורעות והשם שהמגזר הערבי נתן להן: "הבאת אל בראק"=מהפכת הכותל=הקרוי בערבית על שמה של סוסתו של מוחמד... אחת הסיבות העיקריות לפריצתן של המהומות הייתה המאבק הקשה שהתנהל בקרב ערביי ארץ ישראל על המנהיגות ובמיוחד בין בני משפחת נאשאשיבי לבין משפחת אל חוסייני, שבסופו נבחר בן משפחת נאשאשיבי לרשות עיריית ירושלים. תוצר הלוואי של מאבק זה היה הקצנה ברורה כלפי המגזר היהודי של דרשותיו של חאג' אמין, כשהוא סוחף בדרשות את המוני המאמינים המוסלמיים לכיוון הצורך בהגנה על המקומות הקדושים מפני היהודים תוך נתינת דגש להיות ערביי ארץ ישראל מגיני המקומות הקדושים. בכך ניתן לראות פראפראזה לפעילותו של השריף חוסיין בן עלי כשומרם של המקומות הקדושים לאיסלאם – מכה ומדינה.
ב-9 לחודש אוגוסט של אותה שנה-1929 בדרשת יום השישי קורא חאג' אמין לשומעיו, שמילאו את מסגד אל-אקצא, "כל ההורג יהודי מובטח לו מקומו בעולם הבא" וכי אל באראק הוא חלק מאל אקצא (מעניין שטיעון זה הועלה כעת על ידי אבו מאזן במסמך שהוגש לאחרונה לאונסקו..). אז מה הפלא שימים ספורים לאחר מכן ב-15 לאוגוסט = תשעה באב, מתקיימת בכותל הפגנה של יהודים, הדורשים חופש פולחן ברחבת הכותל. יום לאחר מכן שוב הוא יוצא בדרשה מלאת שטנה נגד היהודים, בעקבותיה יוצאים מפגינים מוסלמיים מהר הבית אל רחבת הכותל כשבמהלכה הם שורפים את ספרי התפילה המצויים שם. ב-22 לאוגוסט מתחיל להגיע לירושלים אספסוף שחלקו הגדול צעירים משולהבים מהכפרים-בהם נושאי נשק-להר הבית והם נשארים בתוך המסגד לאורך הלילה וביום שישי ה-23 לחודש לאחר דרשת הסתה ארסית של המופתי, הם יוצאים לכיוון שער שכם, כשהם חמושים בסכינים, וממשיכים לעבר השכונות היהודיות בתי ניסן ב"ק; שכונת הגורג'ים כשהם רוצחים 19 יהודים ומעלים באש בתים ובתי כנסת וממשיכים במצעדם לכיוון מאה שערים. בפתח שכונת מאה שערים לא הרחק מהכנסיה האיטלקית, מגיח יהודי חרדי-אהרון פישר-אבין של מי שיהיה לאחר מכן ראש בית הדין של העדה החרדית הרב יעקב פישר, שולף את אקדחו ויורה במנהיג הפורעים שצועד בראש ובכך גורם להמון המוסת לברוח לכיוון רחוב סלאח א דין ובזה מסתיים האירוע בירושלים. אבל למחרת מתפשטת האש לטבח ביהודי חברון ולגירוש יהודי עזה, ולהתקפות ברחבי הארץ.
ב-1933 מקימה חמולת אל חוסייני ועד פעולה בראשותו של אמין אל חוסייני, שלאחר שלוש שנים הופך לוועד הערבי העליון. ועד זה מארגן פעולות כנגד עליית יהודי גרמניה אבל עיקר פעילות האלימה מופנית לכיוון הבריטים.
עוברת תקופה של כשלוש שנים וב-1936 אנו מוצאים את אמין אל חוסייני בראש המועצה המוסלמית העליונה וביחד עם בני חמולתו מחייה את ועד 1933 והופך אותו לוועד הערבי העליון תוך שהוא מצליח לגשר על האיבה בין חמולת הנאשאשיבים לחמולתו הוא, תוך שהוא מצטרף לקריאת מפלגת "אל איסתקלאל" של הנאשאשיבים לשביתת פועלים העובדים במגזר היהודי ובכך פורצת שביתה כללית שאמנם מטרתה פגיעה במשק היהודי שכבר אז היה תלוי בפועלים ערביים אבל היא מתפתחת לפרעות בכל רחבי ארץ ישראל. חוסייני בעומד בראש הפעילות מצליח לארגן ועדים במדינות ערב הסובבות את ארץ ישראל וכן מתחיל לקבל תרומות כספיות מאותן מדינות.
הבריטים שבשלב הזה מתבצרים במחנותיהם ובסביבתם הקרובה מבינים רק לאחר שפורעים ערביים רוצחים את הממונה על מחוז הגליל-לואיס אנדרוס (מאוהדי המפעל הציוני), שהבעייה היא בוועד הערבי העליון, והם עוצרים את מנהיגיו ומגלים אותם לאיי סיישל אבל אמין אל חוסייני קיבל מידע מוקדם על המעצר ומצליח לברוח ללבנון.
בשנת 1939 הוא משחד פקיד הגירה בלבנון ומצליח-כשהוא מחופש לאישה לברוח לבגדד בה הוא מנהל את הפוגרום נגד יהודי עירק. כאן מתחילה ה"סאגה" המעניינת אותנו כיום. הוא יוצא לגרמניה. שם, בהמשך לפגישות שקיים עם אדולף אייכמן ועוד לפניה שפניה שפנה לקונסול הכללי של גרמניה בירושלים כבר בשנת 1933-עם עליית היטלר לשלטון, פגישות ופניות בהן נדון הצורך ב"פתרון סופי לבעיית העם היהודי", הוא מקים את הבריגדה המוסלמית שתילחם לצד הכוחות הנאציים. הוא מגדיל לעשות ובפגישתו עם הצורר אדולף היטלר הוא מבקש ממנו למנוע העברתם של יהודים לפלשתינה ולדאוג לטיפול בהם במסגרות שתבאנה ל"פתרון סופי של הבעיה היהודית".
לאחר מלחמת העולם השנייה ומחיקת חלקים משמעותיים מהעם היהודי באירופה מתגלגל אמין אל חוסייני למצרים בה הוא מוצא בן ברית בדמותו של ג'אמל עבד אל נאצר. יש בידי ישראל ומערכת הביטחון שלה הוכחות על תמיכתו הבלתי מסוייגת בארגון פעילות הפדאיון בשנות החמישים (פעולות שאורגנו על ידי המודיעין המצרי בשיתוף גורמים מקרב ערביי ארץ ישראל. ולקראת תחילת שנות השישים של המאה הקודמת הוא משפיע על צעירי הפת"ח כך שדברים שלו מוצאים את דרכם לפרסומים ב"פליסטינונה נדאה אל חייאת" עיתונם של צעירי הפת"ח שמדגיש את עקרונותיו של אמין אל חוסייני.
כשהתפגר בבירות בשנת 1974 הוא ביקש שגופתו תיקבר בירושלים אבל ממשלת גולדה מאיר סירבה ובצדק. ויאסר עראפת מקרובי משפחתו, צעד בראש מסע ההלוויה.
ועכשיו נחזור לסיבה של מאמרי זה: אילמלא טעותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באמירתו לגבי היטלר, ונסיונם של עיטי התקשורת שאינם מוחזקים כאוהדיו מחד ומנהיגים פוליטיים ישראליים ששמחו להניף בראש חוצות את טעותו בעניין הצורר, ברור שדבריו לגבי פעילותו הפושעת של אמין אל חוסייני כנגד העם היהודי היו זוכים להבלטה! אבל מה נעשה ופוליטיקה וראייה ארוכת טווח של מנהיגים בישראל אינם צועדים זו לצד זו...

ומספר הערות לסיום
צחוק הגורל שבן דודו של אמין אל חוסייני ראלאב היה איש המנגנון הירדני ששלט ביהודה ושומרון ועם כניסת כוחות צה"ל היה ממשתפי הפעולה עם ישראל ובשל כך זכה להטבה בצורת איחוד משפחות עם בנו עדנאן שלמד אז במצרים. אותו בן היה לאחר מכן ראש בוואקף בהר-הבית...על כך יש לכותב שורות אלו על מה להכות על חטא.
יאסר ערפאת שנולד כמוחמד עבד אלראוף ערפאת אלקדווה אלחוסייני אף הוא חלק מחמולת אל חוסייני. את השם אל חוסייני הוא קיבל בזכות אמו שהשתייכה למשפחת המופתי חאג' אמין אל-חוסייני. אולם כל מי שחקר את שורשי הסכסוך היהודי הערבי לגבי ארץ ישראל, יודע.
ולתזכורת נוספת: רוצחו של המלך עבדאללה ב"חראם א שריף" הר הבית היה לא אחר מאשר קצין המבצעים של אמין אל חוסייני – מוסא אל חוסייני, האיש שמונה על ידו להיות "ההיידריך הפלסטיני שיהיה מומנה על הקמת המשרפות בעמק דותן" ראו בעניין זה את ארכיון המדינה-חומרי לישכה 06 לקראת משפטו של אדולף אייכמן.
חלק מהדברים המופיעים במאמר זה תוכלו למצוא בספרו של שגרירה הראשון של ישראל לאומות המאוחדות--אליהו אילת ז"ל- חאג' אמין אל חוסייני : מופתי ירושלים לשעבר (אישיותו ושלבי עלייתו).


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל