נטיעה לדורות-זכריה ימיני-מהדורה מודרנית של חוני המעגל וסיפור עץ החרוב...

יום שישי אחר הצהריים,עוד מעט נקבל פני שבת המלכה,באוויר ריחות הבישול של סעודת ליל שבת.אט אט העולם חדל לו ממירוץ החולין ואני נזכר בזכריה ימיני איש צדיק ויקר שהרבה מאהבת ספר הספרים ומקורות העם היהודי אני חב לו.הנה סיפור קצר אודות האיש והאגדה...



מי יודע מה זה פארי בתימנית?

הגורל זימן אותי אל ביתם של מזל וזכריה ימיני אשר בנחלת יהודה מאחר והתחברתי לבנם הצעיר אריה, שכונה בפי אביו פארי (בתימנית, עכברוני).


התעמקות בספרי קודש ובמקורות...

זכריה ,איש צדיק נהג להשכים כל ימות השבוע ב-3 לפנות בוקר במושבה נחלת יהודה ,להדליק את הנרגילה (מדעה בתימנית) לשבת בחדר הצנוע ולהתעמק בספרי הקודש עד צאתו לעבודה כפועל חקלאי במכון הוולקני לחקלאות אשר בבית דגן .התהליך הזה חזר על עצמו כל יום גם בשובו מעבודת היום, היה מתיישב בחדרו הצנוע וממשיך ללמוד ולחקור בספרי הקודש. תקופה ארוכה נהגנו כנערים צעירים להתיישב בסמוך לזכריה ולשולחן אשר עליו נערמו ספרי קודש כדי שה"צדיק" (כך כיניתי אותו בלבי)ירביץ בי ובחבריי מעט תורה והסברים בענייני השעה. היו פעמים שזכריה היה מוכן לחלוק עמנו שמץ מתורת הנסתר בה עסק.הטקס היה מתבצע כך,מתיישבים שואלים שאלה, ה"צדיק" היה מתכנס בשתיקתו,מגרגר בנרגילה מעלה עשן ומושיט לנו את קערית עלי הגת (ששיח ענק ממנו הצטמח לגובה בחצר הבית) מכניסים לפה ו-מכזנים לא לפני שהמתקנו מרירות העלים תוך כדי טבילתם בסוכר. האמנו שלעיסת עלי הגת תורמת ליתר ריכוז במחשבות...


זכריה ימיני-מהדורה מודרנית של חוני המעגל וסיפור עץ החרוב...

זכריה שידע רב היה לו בחקלאות הועסק כפועל חקלאי במכון הוולקני ליד בית דגן בצמוד לענקי החקלאות של אותם ימים.
צוהרי היום ואני מגיע לבקר את החבר שלי בנחלת יהודה עיני מבחינה בזכריה עודר בחצר הבית עם טוריה לעומק רב,הצעתי לעזור לו בחפירה אך הוא סירב והמשיך במרץ לחפור הגומה שאלתיו,לשם מה החפירה העמוקה הזו? והוא השיב, כדי לטעת זן חדש של מנגו שפיתחו במכון הוולקני שם עבד או שמא זה היה עץ פקאן ,איני זוכר?
הוספתי ושאלתי וכמה זמן ייקח עד אשר עצי המנגו או הפקאן ישאו פרי? הרבה מאוד שנים השיב לי זכריה.אם כך יכול להיות שלא תזכה להנות מהפרי, הקשתי? יכול מאוד להיות השיב! לאחר שתיקה שארכה כנצח המשיך, ראה, ילדיי בוודאות ייהנו מפריו של העץ שאני נוטע, ועוד הוא הוסיף,גם אני כשבאתי לעולם נהנתי מעצי פרי רבים שנטעו הוריי והורי הוריי.לא יכולתי שלא להיזכר בסיפורו של חוני המעגל ועץ החרוב ומסקנתי היתה שנטיעת עצי המנגו/פקאן של זכריה ימיני הוא גרסה מודרנית של חוני המעגל ועץ החרוב.

נטיעה לדורות-סיפור מהמקורות...

פעם אחת היה חוני המעגל מהלך בדרך. ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב.אמר לו: זה, לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה.
אמר לו: כלום ברי (ברור) לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו?
אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבני. {מסכת תענית דף כ"ג עמוד א'}

אחרית דבר

כל המילים שהעליתי מוקדשות לזכרו ולהנצחתו של זכריה ימיני אבא של אריה חבר שלי מוותיקי היישוב בנחלת יהודה(את הבית ברחוב המייסדים החל לבנות בשנת 1937).
ואם אתם חושבים שזכריה ימיני לא זכה לאכול מפרי עצי המנגו הפקאן ועוד הרבה עצים שנטע הרי שטועים אתם! לא רק הוא זכה,זכו גם ילדיו,ילדי ילדיו ואפילו ניניו.
זכרו של זכריה ימיני צרור בלבנו לעד.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל