מדוע נשלח העבד לארם נהריים?

מדוע נשלח העבד להביא אשה מארם נהרים (פרשת חיי שרה)? בשאלה זו פותחת נחמה ליבוביץ את הדיון בפרשה. היא תוהה מדוע עדיפים תושבי נחור על בני כנען, בעיני אברהם. הרי אלו ואלו הם עובדי אלילים; יתר על כן, אברהם נצטווה לנתק את הקשרים עם ארצו, מולדתו ובית אביו, (פרשת לך-לך) והנה עתה הוא פועל בדיוק להיפך.

מדוע נשלח העבד להביא אשה מארם נהרים (פרשת חיי שרה)?

בשאלה זו פותחת נחמה ליבוביץ את הדיון בפרשה. היא תוהה מדוע עדיפים תושבי נחור על בני כנען, בעיני אברהם. הרי אלו ואלו הם עובדי אלילים; יתר על כן, אברהם נצטווה לנתק את הקשרים עם ארצו, מולדתו ובית אביו, (פרשת לך-לך) והנה עתה הוא פועל בדיוק להיפך.
ליבוביץ מביאה שני הסברים לסתירה הזו. האחד הוא כי מעשיהם של אנשי כנען היו המקולקלים מכל האומות (כלומר, זה לא רק ענין אמונות ועבודת אלילים), ואת הסברו של ש.ר. הירש, המסביר את שיקולי אברהם: "השפעת אשה כנענית על בני תגדל פי כמה, מאחר שאני יושב בקרבו, ולא רק האשה, אלא משפחתה, קרוביה וידידיה כולם יחד ישפיעו על בני". לפי דעתו של הירש, אם יקח יצחק אשה מבנות ארצו, בהכרח ייטמע בקרב בני משפחתה ושיבטה, ואם יביא אשה ממרחקים תטמע היא בקרב משפחתו של אברהם.
ליבוביץ אינה מוכנה לקבל בשום אופן הסבר הטוען שיש פה שיקול גזעני, כאן ובסיפור יעקב הבורח לחרן, ולוקח לו נשים ממשפחת לבן, קרוביו של אברהם. ליבוביץ אינה מסכימה כי יש בסיפורים אלו משום העדפת משפחה מסויימת על פני כל העמים האחרים. לדעתי, זהו אכן המסר העולה מהסיפור הזה ומפרשת "ויצא".
הקשר בין פרקנו וספר עזרא ונחמיה
לדעתי הרקע ההיסטורי לחיבור הפרשות הללו הוא תקופת עזרא ונחמיה. ידוע שבתקופה זו ביקשו העמים היושבים בארץ (חלקם היו יהודים שנשארו בארץ) להסתפח לבנין בית המקדש ולהתחבר עם בני ישראל. עזרא ונחמיה דחו אותם, בטענה כי אין לערבב את עמי-הארצות עם "זרע הקודש" (עזרא, ט, ב). כלומר רק היהודים שעלו מגלות בבל כשרים, הם "זרע הקודש", וכל האחרים אינם יכולים לבוא בקהל ישראל.
כמו-כן ידוע לנו שתהליך ההפרדה בין "זרע הקודש" לבין עמי הארץ, שיזמו עזרא ונחמיה, התחיל והתמקד בהפרדת הנשים הנכריות מבעליהם היהודים.
שני הדברים הללו מחזקים את דעתי בדבר הקשר בין כותב הפרשיות בבראשית לבין ספרי עזרא ונחמיה.
אך מצאתי חיזוק נוסף לדעתי. כידוע רוב החוקרים המדעיים סבורים כי מגילת רות נתחברה בימי בית שני, כפולמוס עם הריפורמות של עזרא ונחמיה. הקשר בין הפרשה שלנו לבין מגילת רות עולה מכמה וכמה ביטויים המשותפים לשני הכתובים: למשל, "הקרה נא לפני היום" (כד, יב), מול "ויקר מקרה חלקת השדה לבעז" (רות, ב, ג). וכן, "ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני ( כד, כז) לעומת "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים והמתים" (רות,ב,כ). יש שיתוף גם במוטיבים, למשל גם רות וגם רבקה עוזבות את מולדתן ומהגרות לארץ כדי להגשים ייעוד. אמנם המסר של שני הסיפורים מנוגד לגמרי, וההשוואה הזו מלמדת אותי רק על הרקע ההיסטורי לסיפורים בבראשית.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל