היחס לאהבה במקרא

מהו היחס לאהבה בין איש ואשה במקרא? פרשת "ויצא" עוסקת בדבר הנפלא הזה שנקרא אהבה בין גבר ואשה, איך נושא זה מוצג בתנ"ך?

מהו היחס לאהבה בין איש ואשה במקרא?

פרשת "ויצא" עוסקת בדבר הנפלא הזה שנקרא אהבה בין גבר ואשה, איך נושא זה מוצג בתנ"ך?
בשיר השירים, למרות כל שירי ההלל של האהוב לאהובה ולהיפך, לקראת סופו, ישנה אמירה די פסימית על האהבה. המחבר מזהה את האהבה עם קנאה, ועם כוח הרסני: "עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש...אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו (ח, ו-ז).
לעומת זה דווקא בספר פילוסופי הידוע בפסימיות שלו כמו "קהלת" אנחנו מוצאים דברי שבח לאהבה, וקביעה שאין בחיים הרבה יותר מאשר אהבה בין איש לאשה: "ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך, כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש" (קהלת, ט, ט').
אם נבדוק את סיפורי התנ"ך נמצא גישות שונות לאהבה, וזה מובן מאליו, כי את התנ"ך כתבו מחברים רבים. בספרי התורה, נראה שכאשר מדובר על דמויות מופת, מייסדי האומה, כמו אברהם ומשה לא מוזכרת לגביהם המילה "אהבה", וכנראה שלא במקרה: אדם "גדול", מנהיג, אין לו זמן בד"כ, לרגשות ולזוגיות...
לעומת זה כאשר אנו מגיעים ליצחק אחד משלושת האבות, מסופר כי אהב את רבקה, ומצא אצלה ניחומים על מות שרה: "ויביאה האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה. ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" ( בראשית, כ"ד,ס"ו). אפשר להגיד שמחבר הסיפור כבר הכיר את "תסביך אדיפוס", אמנם במושגים של הימים ההם. סיפור אהבה זה נגמר באכזבה, שכן רבקה מנצלת במרמה ובציניות את עוורונו של יצחק לעת זקנתו כדי לכפות את רצונה על יצחק בנושא הבכורה.
סיפור אהבתו של יעקב לרחל ידוע יותר: "ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים..." (בראשית, כ"ט, י"ח).
מסתבר שמחבר הסיפורים האלה, לא התלהב כל-כך מהאהבה הזו, שהייתה כרוכה בסבל רב שנגרם לאחותה של רחל – לאה – ובקנאה ותחרות בין שתי האחיות. גם היחסים בין יעקב ורחל התדרדרו כאשר הם עמדו בפני מבחן ממשי כמו עקרות רחל: "ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. ויחר אף יעקב ברחל ויאמר: התחת אלוהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן?"( שם ל, ב').
סיפור אהבה אמיתי מצאתי רק בסיפורם של אלקנה וחנה, אמו של הנביא שמואל (שמואל, א, א), שאף היא הייתה עקרה שנים רבות. נראה שתיתכן בתנ"ך גם אהבה שאינה תלויה בדבר. חנה עולה עם אלקנה למקדש כל שנה ומבקשת בן, ואלקנה כשהוא רואה את בכייה ועצבונה אומר לה: " למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך, הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים" (שמואל,א,א,ח').

במקרה של רחל ויעקב התקיים מאמר חז"ל, שלפעמים "האהבה מקלקלת את השורה", וכך אנו רואים את יעקב מעדיף בגלוי את בניה של רחל על פני שאר האחים, וגורם בכך לטרגדיה במשפחתו.
האהבה מקלקלת את השורה גם בסיפור שמשון. האשה היחידה שנאמר עליה כי שמשון אהב אותה, דלילה, היא זו שגרמה למפלתו ואסונו.
דוד שהתאהב בבת שבע עשה פשעים קשים בהשפעת אותה אהבה, נאף עם אשת איש, הרג את בעלה, וגרם למלחמות קשות בין בניו כתוצאה אוחרת מהתנהגותו.

נכון, במשלי ל"א, יש לנו שיר הלל נפלא על האשה ויחסה למשפחתה, "אשת חיל מי ימצא", ובבתים מסורתיים שרים אותו כל שבוע בליל שישי, אך משום מה המילה אהבה לא נזכרת בו.
בסיכום, יש בתנ"ך לא מעט סיפורי אהבה וסיפורי זוגיות אנושיים, מעניינים ומרתקים, שמענין להכיר אותם, אך רובם נגמרים באכזבה. רובם עומדים בצל העמדה הדתית הדומיננטית, "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר, ט"ו ). האהבה האמיתית היא האהבה לאלוהים, כפי שכתוב בקטע הידוע מספר דברים: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. ואהבת את ה' אלהיך.בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (שם, ו',ד-ה').





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל