לנוכח הטרור

גנרל יהודי גיבור סיני

האיש המסתורי, עליו נספר בשורות הבאות, הוא היחידי, שהצליח למגר אויב מר, של העם הסיני, שהציק לסין שנים רבות: שודדי הים ממפרץ ביאם, מול הונג קונג. מה שלא עלה בידי ציי רוסיה ואנגליה, הצליח מוריס- משה כהן, הגנרל היהודי בצבא הסיני, להגשים. בנקל, נוכל לשער, כיצד היה ממגר את הטרור הערבי והאיסלמי.

מוריס-משה כהן היה בנם בכורם של מהגרים יהודים מפולין, שהיגרו לאנגליה. הוא נולד ברובע סטפני של לונדון. הוריו היו דתיים מאוד. אביו היה גבאי בית הכנסת. משה התגלה כעילוי, אך כמתאגרף. שמו בזירת האיגרוף היה "כהן הקוקני". לאחר שנשלח כנער, למשק קרוב משפחה בקנדה, שוב התגלה כעילוי, אך כצלף. הוא נעשה לצלף מעולה בשתי ידיו. שמו בקרב הבוקרים הקנדיים, היה "שני אקדחים כהן".

בקנדה הכיר משה כהן את קהילת המהגרים הסינית. הוא נעשה לגיבורם, כאשר הכריע במהלומות אגרוף, שודד מקומי, אשר ניסה לשדוד לקוחות במסעדה סינית. הוא הפך לחבר של כבוד במועדון ה"טונג" הסיני, אגודת האחים הסינית החשאית, שהיתה מעין מדינה בתוך מדינה, בכל קהילת מהגרים סינית בעולם. בקהילה זו, בקנדה, פגש לראשונה את ד"ר סון יאט-סן, שהפך למנהיגה של סין, בתום מלחמת העולם הראשונה. משה כהן, בהיותו רק בן 33, הפך ל"יד ימינו" של מנהיג סין. הוא התגלה כעילוי כלכלי, ברכש נשק ובפיקוד קרבי.

מייסדה ומנהיגה של סין הרפובליקנית, ד"ר סון יאט-סן, מינה את מוישה-אברום כהן, לשלישו הצבאי, בדרגת קולונל, וכן היה משה אברהם שומר ראשו ויועצו הפרטי ה"פותר כל בעיה" של המנהיג הסיני. סון רחש רגשות מיוחדים כלפי כהן, ובצוואתו ציווה לשלם לעוזרו היהודי גימלה עד אחרית ימיו. באותה צוואה הועלה כהן לדרגת גנרל וצויין לשבח על אומץ ליבו, הגינותו ותעוזתו. צ'יאנג קאי שק, שהחליף את הד"ר סון יאט סן לאחר מותו, מינה אותו לגנרל ולראש המודיעין שלו.

גנרל מא-קון, כפי שכינו אותו הסינים, הקים ואימן יחידה מיוחדת של צעירים בעלי רוח קרבית ויצירתית, כמוהו. בחזית וו-סונג כנגד היפנים, הצליחה יחידתו לבלום את הפלישה היפאנית. אנשי היחידה המובחרת הזו, הועמדו אחר כך בראש יחידות אחרות, אותן אימנו ברוח גבורתו וחכמתו של הגנרל היהודי.

הגנרל היהודי בצבא הסיני, משה כהן, היה יהודי גאה ביהדותו. הוא שיתף פעולה עם מוסדות יהודיים, כגון: 'בני ברית'. כמו כן נפגש עם בכיר התנועה הציונית ד"ר חיים וייצמן, וקיבל ממנו פירסומים רבים על הציונות וההסתדרות הציונית. חלק מן החומר הזה תירגם כהן לסינית, והפיצו בקרב חוג המשכילים בסין. כאשר החלו האומות המאוחדות לדון בשאלת תכנית החלוקה של ארץ ישראל, בעקבות המלצת ועדת אונסקו"פ, טס מוריס כהן לסן פרנסיסקו, שם שכנע את הנציג הסיני באו"ם להצביע "נמנע" בהצבעה באו"ם בעניין, לאחר ששמע שהוא מתכוון להתנגד לתוכנית.

משה כהן התגבר על הטרור ברחובות רובע סטפני של לונדון, עוד בהיותו ילד. כבר אז, היטיב כהן לחלק מהלומות – וידע גם לספוג מכות בהבלגה. משה התגבר על הטרור בעיר ססקאטון בקנדה, בעת שזינק על שודד חמוש, פירק מעליו את נשקו וחבט בו קשה כל כך, שבמקום לתא המעצר הבהילוהו לבית החולים. משה הפך למג"ד גדוד סיני בן 850 איש, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. במלחמה זו, הוכר כגיבור. כשחזר לקנדה, שלח מכתב לראש עירית אדמונטון: "ניצחתי במלחמה. חוזר עם גיבוריי. מוריס כהן". משה כהן יוצא למלחמה כדי לנצח. נקודה.

חייל יהודי נוסף, שמו סאם דריבן, זכה להיות החייל האמריקני הראשון שדרך על אדמת גרמניה, עם הניצחון עליה במלחמת העולם הראשונה. סאם דריבן קיבל את אות השירות המצוין האמריקני ואת המדליה הצבאית ואות השירות המצוין של צרפת. גנרל פרשינג, מפקד חיל המשלוח האמריקני אמר עליו: "סאם דריבן היה החייל המעולה ביותר ואחד האמיצים ביותר שהכרתי מעודי". גיבורים יהודים כאלה, היו רבים, אך הם יכלו לגלות את גבורתם העילאית, בצבאות זרים. מאז קום המדינה, גיבורים יהודים יכולים ללחום בצבא ההגנה הקדוש לישראל. התברכנו בגבורה. גם עתה, אל מול הטרור הערבי, אל מול הטרור האיסלמי, אל מול הטרור השמאלני, אנו ננצח. גדולים היו ניצחונותינו עד כה, עוד יותר גדולים יהיו ניצחונותינו ככל שגבורתנו תעוטר בכתר של תורה, ברוח הנבואה והקדושה.

דיימון ראניון, הסופר השנון של ברודווי, כתב שיר לכבוד סאם דריבן, הגיבור היהודי. שם השיר היה 'יהודי'. ובו נאמר: "בעתון שהנחתי אך זה מידי / פורסמה ידיעה על רדיפת היהודי / בכל אתר ואתר. / על שולחני ניצבת תמונה, / מזכרת מלחמה נאמנה / מאיש אלמוני ויקר. / שלושה עיטורים של גבורה לידידי. / זהו יהודי ! / נמוך קומה הוא ומגוחך / וחוטמו כשופר המשיח, / אך חיוך על פניו ניסך, / חיוכו כל ספק מדיח / בדבר טיבו הבלעדי. / שכן, גיבור הוא / ויהודי ! / מעתה, עת אקרא כתבות של שיטנה / המבזות ומגנות את אחיו, / אתבונן אנוכי בזאת התמונה / אראה את שלושת עיטוריו / ואומר בלבי: מי ייתן, ידידי / ותמיד נתברך בכמה חיילים / אמיצים, זקופי-גו ודגולים, / כמו – היהודי !".


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל