על הנסים, על הנפלאות ועל השנים העוברות

והנרות כבר כבויים אך סביב השולחן ממשיכים וחוגגים. כך שנה שנה הולכים ומזקינים

20 30 40 נרות על העוגה דולקים
ומסביב אנשים אסופים
בני משפחה וידידים
כלה הנר, נשרף לאט
ופרוסות העוגה נחתכות ונחטפות
יעברו השנים ועוד ועוד נרות
עד שכמעט העיניים מסתנוורות
פרוסת העוגה טעימה
אך לא בכל גיל גם בריאה...
מסביב העוגה ישמחו האנשים
שמחת חיים שהולכים וכלים
כמו הנר הולכים ודועכים
וכבר 50 60 70 80 (כן, שמונים!)
והמבטים של האנשים קצת עייפים
מסביב לעוגה רק בני משפחה אסופים
אישה, ילדים, נכדים ונינים
העיניים הזקנות בנרות מביטות
וכל נר כמו מסמל זיכרון בן משפחה אחר
כאילו ממש יש לו שם
בגיל 80, יום הולדת הוא גם קצת היסטוריה
לא תמיד הזיכרונות משמחים
העוגה בסדר אך לא תמיד מתוק גם בפנים
ולפעמים עד שגומרים את הנרות לכבות
פיסות של רוק לעוגה נדבקות...
סביב העוגה עטורת הנרות
קשה לפעמים פנים שמחים לעטות
ובכל זאת יש תקווה
הרי אומרים לשנה הבאה
והחיים לפעמים מפתיעים לטובה
ממשיכים וחוגגים גם כשנדמה שכבר נסוגים
כי שמחה זה סימן החיים
שתמיד משתנים
לא כדאי לקפוא על השמרים
כי המוות הוא רק אשליה
והחיים הם עוגה
שגם אחרי שנגמרה
טעם טוב ותקווה משאירה
תמיד יודעים שיש סיפוק ויש תמורה
כי העוגה שנחתכה ונחטפה
מיד ליד עברה
כמו שרשרת שממשיכה
מהדור הזה לדור הבא!


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל