שעת סיפור- ההפתעה. "אני בגלל שאנחנו" .

"איך אפשר להיות שמח ומאושר, אם כל האחרים מסביב - עצובים?"- זה Ubuntu

ההפתעה. משהו שלא היה קורה אצלנו...

מסופר על אנתרופולוג ששהה באפריקה זמן רב. חי בקרב השבטים המקומיים.
הוא ערך כל מיני משחקים ועקב אחריהם.
כמובן הוא נקשר אליהם ואל כל בני המשפחות ולמד מנהגיהם,
הוא עמד לסיים את שהותו במקום.

לפני שנפרד, הציע לילדים לשחק במשחק אחרון:
הוא שם הרבה ממתקים בסל גדול, קשר סביבו סרט צבעוני והניח אותו בשדה .
במרחק 100 מטר ממנו סימן "קו זינוק" על האדמה .

כללי המשחק שהסביר לילדים היו פשוטים :
"עליכם לרוץ לפי הוראה שלי , מקו הזינוק לכיוון סל הממתקים.
הראשון שיגיע, – יקבל אותו יחד עם כל הממתקים."
************************************************************
אנחנו יכולים לתאר מה היה קורה אצלנו..

נכון?

אבל שם, אחרי שנתן את האות, קרה משהו שלא ראה מעודו .
במקום למהר ולרוץ אל הממתקים היקרים והנחשקים,

הילדים הושיטו ידיים איש לרעהו ורצו כולם יחדיו אל הסל .

לאחר שהגיעו אל הפרס, חילקו את הממתקים ביניהם
באופן שווה שרו, רקדו וצחקו .
*************************************************************
החוקר עמד המום ונרגש.
מאוחר יותר, שאל את הילדים למה עשו זאת כך, הרי מי שהיה מגיע ראשון לסל,
היה יכול להפוך לבעל אוצר של ממתקים, מהם היה יכול ליהנות כמה שירצה!
הילדים הפליאו אותו, עוד יותר, כאשר השיבו :

- "איך אפשר להיות שמח ומאושר, אם כל האחרים מסביב - עצובים?"
************************************************************************
זה Ubuntu, שפירושו "אני - בגלל שאנחנו".
*************************************************

סיכום. בואו שלב ידיים. הכפלת השמחה...אפשרית

ואנחנו תמיד חשבנו , שרק אנחנו יכולים ללמד את הילדים באפריקה, נכון?
האם הלכנו עם גישת התחרות עם האחר רחוק מידי?
האם הפכנו את דרך חיינו למאבקי כוח ביננו לבין עצמנו?
והחלטנו שאנו מתחרים גם עם אחינו?

בואו נשלב ידיים , אני חלק ממך.
בוא נגלה שאפשר לשמוח יחד ולבנות מבנה מפואר פי כמה
יותר מאשר כל אחד לבד...
בסופו של דבר אנחנו רקמה אחת גדולה
וגורלנו קשור בעבותות איש ברעהו .
באהבה רבה

בהצלחה.

אורנה אורבך תאומי


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל