וידויו של הורה

זו לא ממש הייתה בחירה עם תכנון שיטתי מסודר, האהבה הכבירה לזוגתי היא כל כך גדולה שהיא העבירה אותי כהרף עין ממצב של רווקות למצב של אב המון ילדים . משה חסדאי אב לשניים עשר ילדים בטור ראשון על הורות במבט דתי.

חיי הם סיפור השתדלות מרובת שנים ואתגרים להיות גם אב ל – 12 ילדים. כל אחד ואחת עולם ומלואו. לצד האישה המיוחדת שאיתי ואני איתה כבר מזה 25 שנה.

האמת היא שהורות במשפחה ברוכת ילדים היא מסתורין אחד גדול. כי עבורי, זו לא ממש היתה בחירה עם תכנון שיטתי ומסודר. האהבה הכבירה לזוגתי בת בריתי היא כל כך גדולה, שהיא העבירה אותי כהרף עין ממצב של רווקות למצב של אב המון ילדים. והיו השנים כימים אחדים באהבתו אותה ואותם.

מכל מה שאני חווה וחרוט בי, האהבה הגדולה ביני לבין אשתי היא התשתית המשמעותית העיקרית וכמעט הבלעדית, למסוגלות ולנכונות להתמודד עם התשוקה המסתורית והאדירה של האישה שאיתי להיכנס להריון, להרות את הילדים, ללדת אותם ולגדל אותם. פעם אחר פעם, במשך 12 פעמים עד כה.

כשלעצמי, כמדומני, שהשקיקה שלי לילדים, ולהיות הורה להם, מה שנקרא הורה טוב דיו, הייתה מסתפקת בשלושה עד חמישה ילדים. וגם כך, זה ודאי חזון, רב משימתי, מולטי אחראי, ומשהו שלא ממש גדלתי עליו. אני עצמי השלישי וילד הזקונים במשפחת המוצא שלי. גם אשתי היא הבכורה במשפחתה שגידלה (רק) עוד שלוש נפשות מלבדה.

אני מתוודה בפניכם ומודה על האמת, שלא רכשתי כלים מקצועיים ומדעיים במשימה הזו של הורות, ובוודאי שאף אחד לא הכין אותי להורות ברוכת ילדים. גם לא את אשתי. יתרה מכך, גם לא הכינו אותי למשימה של זוגיות מוצלחת ובוודאי לא הכינו לזוגיות מוצלחת ברוכת ילדים. לא זכור לי שהכינו מישהו שאני מכיר למשימות האלה, במסגרת לימודית ו/או חברתית. היו רק טיפים בטפטופים מהמשפחה.

ולכן, את כל התורה כולה, של הורות וזוגיות, הייתי צריך ללמוד בניווט שטח עם בת זוגי, ובדרך הקשה. עשיתי ואני עושה וסביר שאעשה טעויות במשימות הכבירות של זוגיות והורות, ולחלקן תהיה השפעה מזיקה ואפילו ארוכת טווח על היחסים הזוגיים ועל הצאצאים האהובים והאהובות. צער גידול בנים ובנות הוא גם צער גידול אישי וזוגי. הזוגיות וההורות צומחים יחד. משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. עם הזמן יש פחות כישלונות ויותר הצלחות. ועוד רבה העבודה.

במבט לאחור ולצדדים, יש רגעים בהורות ובזוגיות שהם ממש גן עדן עליי אדמות. ויש שעות של ממש גיהינום והן לא מעטות. בסך הכול הכולל, זו בחירה אישית יומיומית לקבל את המשימה הזו, למרות הכל, אף על פי כן, וכנגד כל הסיכונים והמכשולים. זו החלטה פנימית לבחור באהבה, באחריות, בחיים משותפים ארוכי טווח ורצופי אתגרים אדירים. זו בחירה בהרפתקה הכי גדולה ואקסטרימית שיש בחיים.

אמנם, ברבות השנים והאתגרים, רכשתי גם רכשתי כלים מקצועיים ומדעיים במשימת הזוגיות וההורות. רכשתי גם רכשתי ניסיון ועצות מועילות. ואת כל אלה אני מתכוון לשתף ולשקף איתכם באהבה ובאמונה ובלא מעט יזע ודמע. אך אני יודע את האמת לאמיתה: בלי אמונה בכוח עליון ובלי הנוכחות והמעורבות המתמדת שלו בחיי האישיים והזוגיים וההוריים – לא היה סיכוי להתמודד עם המשימות האלה.

זו מתנה כבירה לחוות זוגיות שיש בה אהבה עמוקה וסוחפת. זו מתנה כבירה לחוות ולחיות היקלטות להריון, תשעה ירחי לידה, את הלידה עצמה ואת הפלא הגדול של הולדת ילדים וצמיחתם. זהו פלא הפלאים. כי לא באנו לחיים האלה כדי להתפרקד בטן גב בחופי נואיבה. גם לא באנו לחיים האלה כדי לסבול ולכאוב ולהצטער על היום שנולדנו. באנו לכאן כדי לעבוד על עצמנו. והעבודה הזאת על עצמנו כרוכה בהכרח בעבודה בשניים, בזוגיות, ובעבודה בצוות, במשפחה ברוכת צאצאים. רק כך מובטח לנו, שבעל כורחנו, ולמרות עצלותנו ואנוכיותנו, נהיה חייבים לגדול, לצמוח ולהתפתח ולהיות בני אדם טובים יותר.

אני מודה לכוח העליון, על הזכות הגדולה שהיא גם חובה אדירה, שניתנה לי להיות איש של אישה אוהבת ומלאת חיים בריאים. אני מודה לכוח העליון, על הזכות הגדולה שהיא גם חובה אדירה, להיות אב והורה לילדים אוהבים ומלאי חיים בריאים. אני מבקש ממנו שימשיך להיות נוכח ומעורב בפלאים האלה. אני מבקש ממנו להיות המנהל, המוביל, המכוון, המנחה, היועץ והאבא והאימא שלי ושל אשתי ושל ילדיי. הוא ושליחיו הנאמנים, בדמות מורים רוחניים, יועצים, אנשי מקצוע, ובעיקר חברים וחברותא לדרך, הם האור במסע הזה אל חיי נשמות בעולם הזה ובבא. ומה שהם לימדו ולמדים אותי אני מקבל על מנת לתת, ואשתף ואשקף ואשמח לפגוש בכם ובכן בדרך הזאת המופלאה של הורות וזוגיות שכזו.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל