מסע ב-"שביל אלי כהן"-יד זיכרון והנצחה של לוחם המוסד אלי כהן

מן הראוי שמסע זה שערכנו לזכרו של אלי כהן לוחם המוסד והאיש שלנו בדמשק יפתח בסיסמת המוסד הלקוחה מספר משלי “באין תחבולות ייפול עם, ותשועה ברוב יועץ“.המידע שהעביר אלי כהן תרם רבות לניצחון בחזית הסורית במלחמת ששת הימים ואף היה רלבנטי במלחמת יום הכיפורים


מסע ב-"שבילי אלי כהן"

בשניים בפברואר 2016 יצאנו קבוצת גמלאים של מערכת הביטחון למסע שכותרתו "ב-שבילי אלי כהן" - מסע סביב פעילותו של אלי כהן הי"ד בסוריה בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. המסע החל בדרומה של רמת הגולן באזור חמת גדר (אל חמה) עבר בתחנות בהן פעל אלי כהן מוצבים,מפקדות של הצבא הסורי עד לעיר קונייטרה.


שביל אלי כהן מאל חמה ועד לקונייטרה

כמדריכת המסע שימשה עליזה סולומונוביץ שטרחה והזכירה את פעילותו המבורכת של גיל ברנר, יוזם "שביל אלי כהן" הקמת שביל ואנדרטאות לזכרו של אלי כהן, לוחם המוסד אשר הוצא להורג בתלייה בכיכר אל-מרג'ה בדמשק ב-18 במאי 1965. בשביל המשתרע לאורך עשרות קילומטרים מוצבים פסלים שנחקקו באבן הבזלת מעשי ידיו של הפסל יובל לופן בן קיבוץ גינוסר ועמדות הסברה קוליות במקומות בהם ביקר אלי כהן ברמת הגולן תוך כדי מילוי תפקידו כעיניים ואוזניים של מדינת ישראל בסוריה.


אל חמה-תחילת המסע...

את מסענו התחלנו בחמת גדר, בה היה ממוקם בית מלון ופנסיון אל-חמה, שפעל בשותפות ערבית-יהודית עד למלחמת השחרור. אלי כהן התאכסן במלון הנ"ל במסגרת פעילותו ברמת הגולן. במקום הוקמה אנדרטה לזכרו, כמו גם על הכביש המוליך לחמת גדר (אל-חמה), בנקודת ביקורת סורית, מקום בו עבר אלי כהן לא פעם.


יד לשבעה -גל עד לזכר שבעת חיילי צה'ל

המשכנו ועצרנו באנדרטת "יד לשבעה" שהוקמה בשנים האחרונות לזכרם של שבעה חיילי צה'ל שנפלו בשנת 1951 בתקרית אל חמה באותו אזור ושנים רבות נשתכחו. במקרה פגשנו במקום בגיל ברנר יוזם הקמת האנדרטה שהביא קבוצת מטיילים נוספת כדי להזכיר ולא לשכוח זכרם של החיילים שנפלו במקום .האמנים שנטלו חלק בהקמת האנדרטה החקוקה בסלע יובל לופן ,אחיעם ליפשיץ ואסתי סחייק הרלב הדגישו בצבע אדום את ניתזי הכדורים שנורו על הכוח שחלקם פגעו בגוש הסלע...


מוצב תאופיק ותצפית לישובים הישראלים

מצומת חמת גדר עלינו לרמת הגולן בכביש 98, דרך מוצבים סוריים, ביניהם "תאופיק", אשר הפגיז ללא הרף את היישובים האון, תל קציר ומעגן. בהמשך הדרך עברנו באזור בו הסורים הציבו מחסומי בטון נגד טנקים בכביש שעבר אלי כהן בדרכו לאל-חמה. בצד הכביש נבנה ע"ג מחסום בטון נגד טנקים פסל בדמות ראש אדם עם 4 פרצופים הפונים לכל רוחות השמים כך שאין דבר הנעלם מעיני הדמות המביטה בנוסף גם על המתבונן, דבר המסמל את התבוננותו המקיפה של אלי כהן בנעשה באזור.בדרך נשלל הסיפור הידוע כאילו המליץ אלי כהן למוסד לשתול אקליפטוסים סביב המוצבים והעמדות כדי לזהות מיקומם אך הסתבר שזה אך סיפור מאחר והאקליפטוסים ניטעו עוד בזמן המנדט הצרפתי,בימי שלטון וישי.


מחנה פיק-כיום המושב אפיק

עוד סופר על ביקורו של אלי כהן בכפר נוקייב (מצפון לעין גב) בחודש מאי 1962, בניסיון להתחקות אחרי החייל יעקב דביר ז"ל, שנעדר ממבצע נוקייב.שהיה פעולה משולבת של כוח חטיבת גולני ושל שייטת 13 נגד כפרים ומוצבים סוריים ברמת הגולן. המבצע נערך בלילה שבין ה-16 ל-17 במארס 1962.כתגובה לירי ממוצבים סוריים ומן הכפר נוקייב לעבר דייגים ישראלים בכנרת, בחודשיים שלפני המבצע. בפעולה נהרגו שבעה חיילים, מהם שניים אשר הוכרזו בתחילה כנעדרים. לאחר מספר ימים נודע שגופת אחד מהם נמצאת בידי הסורים, ובחילופין שנערכו ב-21 במארס הוחזרה גופתו לישראל ושבוי סורי הועבר חזרה לסוריה‏. הנעדר השני, יעקב דביר ז"ל, לא אותר‏ ומקום קבורתו לא נודע. מדינת ישראל עשתה מאמצים לגלות מה עלה בגורלו של דביר, ובכלל זאת גם אלי כהן התבקש לברר את הידוע ממקורות סוריים אך לשווא.
באזור קבוץ אפיק ביקרנו במועדון קצינים סורים במחנה שבזמן הסורים נקרא פיק, בו אלי כהן ביקר במהלך משימותיו.הגענו למרפסת שצפתה על העמק וים הכינרת שניתן לה השם המיקראי "מרפסת הר נבו" כפי שמשה רבנו ראה את הארץ אך אליה לא בא כך גם האיש שלנו בדמשק עמד וצפה על מדינת ישראל.הביקור בפיק מחזיר אותי לשנת 1970 פלוגת ח'יר במילואים שלי החזיקה בקוו המוצבים מאל חמה בדרום עבור בפיק,אלאעל וואדי הרוקאד עד לראפיד שבצפון,שיגרת הקוו פתיחות צירים סיורי טשטוש וכמובן לא מעט היתקלויות עם חוליות מחבלים שניסו לחדור את גבול הגולן. לא מעט פעמים אני זוכר שציינו תרומתו הכבירה של אלי כהן לניצחון בחזית הסורית במלחמת ששת הימים




עצרנו בצומת אלעל ליד אנדרטה נוספת ובה שלט המציין גזר הדין הסורי! " אלי כהן הוצא להורג מאחר ונכנס במסווה למחנות צבא" ובנוסף בעמדה ה-קולית נשמעו דבריה המרגשים של נדיה ושל אחיו של אלי כהן.


הפסקת ריענון במושב "אניעם"

מאחר והעומס הרגשי היה מעט כבד על אנשי הקבוצה, הוחלט להירגע בכפר האומנים "אניעם" על בתיו הציוריים להתבשם מהאווירה וללגום קפה באחד מבתי הקפה הקטנים


ממשיכים בדרכנו ובאזור קשת חלפנו בחורבות חושניה, בהן היה מחנה גדול של הצבא הסורי ויש להניח שאלי כהן ביקר בו במסגרת פעילותו רבת הסתר.צומת חושנייה מחזירה אותי לתקופת מלחמת יום הכיפורים שהמקום שימש לגדוד שלי כנקודת כינוס בדרך לפריצה לכיוון הרמה הסורית מעבר ל-קוו הסגול בציר שבמפות הצבאיות נקרא "ציר אמריקה" שהחל מעט צפונית לעין זיוון המשיך וחלף על פני קונייטרה עד למקום שנקרא "חאן ארנבה" בעומק השטח הסורי.


בצומת עין זיוון צפינו בעיירת הרפאים קוניינטרה. מצפון לקונייטרה החרבה, נראים בתיה של העיר החדשה - מדינת-אל-בעת' - שנבנתה לאחר מלחמת יום הכיפורים ע"י המפלגה השלטת (עדיין) בסוריה, היא מפלגת הבעת', שבראשה עמד הנשיא חאפז אסד. בעיר גרים כ-30,000 אנשי צבא ומשפחותיהם.
המשכנו לבניין המפקדה הסורית בקונייטרה, מבנה ענק ובו מאות חדרים, אשר לאחרונה מנוצל ע"י מטיילים ותושבי האזור לכתיבת גרפיטי. בחזית הבנין הוצבה אנדרטת המנעול שגם אותו הצליח אלי כהן לפצח וחדר למפקדה הסורית בגולן.צפינו לאחור לכיוון הר אביטל (הוא תל אבו-נידה) והר בנטל,המשכנו בדרכנו מערבה לכיוון קיבוץ אלרום לארוחת צהריים מאוחרת.




סופו של יום עלינו לפסל האחרון שבשביל אלי כהן כדי לראות את פסל הבזלת של נדיה והילדים על גבעה הצופה מזרחה לכיוון סוריה ועמק קונייטרה בציפייה שלעולם לא תתגשם לבואו של האיש שלנו בדמשק.עוד שעות רבות בנסיעה חזרה הצלחתי לשמוע חבריי למסע מדברים על אלי כהן ועל ההקרבה של נדיה אשתו והילדים. אני מוצא שחובה על בתי הספר
לקחת את התלמידים למסע לימודי שכזה. במהלך המסע עברתי חוויה רגשית עמוקה והתוודעתי לפרשה שהסעירה מדינה שלמה לפני למעלה מיובל שנים



תודות

תודה עמוקה מקרב לב לדני שפיר אשר חלק מהצילומים הם באחריותו.
כמוכן תודה ליהודה מור האדם אשר יזם תיכנן והוציא לפועל מסע זה ב-"שביל אלי כהן "


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל