שוקי מת

כלב במשפחות רבות הוא כמו ילד או בן משפחה אבל יש מקרים שמוות של כלב מטשטש את הגבולות ......ואני מבין את הכאב באמת מבין אבל בכל זאת קצת הומר


יום שלישי בבוקר, עוד לא התיישבתי על הכיסא במשרד, עוד לא הגיע הקפה של הבוקר ואופ …..מסרון (ראיתם איזו עברית) ״ארז אני לא יכולה לבוא קרה משהו נורא, מוות במשפחה״ קטרינה (שם בדוי) מנהלת מכירות בפאר בראשית, ״משתתף בצערך״ עניתי, ״בטח תיקחי חופש כמה שצריך וגם אם את צריכה עזרה כל דבר אנחנו כאן״ .
המסרון הבא היה מרגיע ״ארז רק יום אחד, לא צריכה יותר״ נרגעתי הבנתי שזה קרוב רחוק ושגרת העבודה תחזור מחר למקומה.

ביום למחרת נכנסה קטרינה (שם בדוי) למשרדים, פרצוף עייף, עיניים שקועות וחיוורת (היא רוסיה בכל מקרה היא חיוורת) ״קטרינה מה קרה?״ התעניינתי, ״שוקי נפטר ממחלה קשה״ היא ענתה ועינייה התחילו להבריק ״איזה תקופה קשה עברנו איתו״ היא המשיכה ״הוא ממש סבל, בקושי אכל, בקושי עמד, הסרטן אכל אותו מבפנים, הוא מת לי בידיים״.
״אני משתתף בצערך״ עניתי, ״שלא תדעי צער, עשיתם טיפולים כימותרפיים וכאלה?״
״לא, לא הספקנו״ ענתה לי קטרינה, ״למה אתם לא יושבים שבעה?״ התעניינתי, ״כי לא יושבים על כלב״ היא ענתה לי(פה קבור הכלב), ״רק אצלנו הרוסים כלב זה כמו ילד ואנחנו ממש לוקחים את זה קשה, אם היה מותר היינו יושבים שבעה על הכלב, אפילו לוויה עשינו לו״.
לרגע האוזניים שלי נסתמו והרגשתי שאני מקבל סחרחורת, אני מבין את הכאב על כלב , אבל שבעה? לוויה זה קצת מוגזם חשבתי לעצמי, ״אפילו חיפשנו רב, אבל אף אחד לא הסכים להגיד עליו קדיש, אף רב, פנינו לאיזה רב מקרית שמונה שהסביר לנו שרק על יהודי אומרים קדיש, ממש התבאסנו אפילו הסברנו לרב שתכננו לשלם 5000 שח לרב שיתפלל עליו״ כשהרב שמע את הסכום הוא ענה ״למה לא אמרתם שהכלב יהודי?! בטח אני אגיע״.
קטרינה קמה מהכיסא, פתחה את האייפון והתחילה להראות לי תמונות של שוקי הכלב המת שלה, למען האמת שוקי כלב מכוער מאוד, הוא דומה לחולדה עם אף מעוך. יוסי שישב איתי במשרד באותם רגעים התעניין ״תגידי למה האף שלו מעוך???״ הוא שאל, ״נראה לי שהוא רדף אחרי מכוניות בצעירותו״ עניתי ומייד חיוך עלה על פנינו (כמובן שקטרינה לא הרגישה) .
״אתה יודע איזו מצבה יפה עשינו לו? שילוב של עץ ושיש״ (אלוהים ישמור מלמלתי), ״קברנו אותו בפינת חמד בעמק״ המשיכה ליילל קטרינה, ״היה קצת ריח מסריח כנראה בגלל הגשם אבל מקום מדהים״… ״כנראה הייתה שם גופה של כלב פרוותי עם אף עקום״, סיננתי בשקט, בכל זאת יש פה אבלים.
״אתה יודע איזה קור היה שם, עמדנו שם ואמרנו כמה דברים לזכרו״ (נראה לי היה שם קור כלבים) ״חבל לא אמרת היינו באים למניין״, ״באמת???״ התעניינה קטרינה, ״ממש לא״ עניתי .
״אז לבוא לנחם אתכם או שזה בסדר?״שאלתי , את יודעת קודם אומרים על ישראל וקדיש אחרי את הקצר… ״הבנתי אותך״ ענתה לי קטרינה, ״הבנתי את ההומור השחור שלך, לא אנחנו נתגבר״ (לא מבינות בדיחות הרוסיות הללו מסכן אודי) .
״יוסי, בבקשה תביא כיפות, קולה ובורקסים״, ״למה״ ??? שאל אותי יוסי, ״כי מת הכלב שלה״ ושנינו התפוצצנו מצחוק, קטרינה ההמומה ״למה ככה אין לכם לב״? ״זה בשביל לעודד אותך״ עניתי.. ״די תהיו רציניים קצת כבוד ביקשה קטרינה את נפשה , (ברור כבוד לא יודעת איפה נפלה )והמשכתי (למה אני יכול לעצור?) ״ יוסי תוספת במשכורת אני לא מתכוון לתת לך למה מי מת ?״ יוסי מיד זרם ״שוקי מת מה לא ידעת?״
האמת הופתעתי מהקטע לא ידעתי שאצל הרוסים זה ממש קטע אומנותי המוות של בעל חיים, ידעתי שתמיד יש סבתא שיושבת בסלון אבל לא ידעתי שיש רגש כזה לכלב …(אם כבר מדברים אתם יודעים מה ההבדל בין כלב רוסי לסבתא רוסיה בסלון ? בסוף הכלב ימות ) ידעתי שיש רגש גדול למוות של בעל אצל הרוסים (מיד מחליפים ) אבל לכלב לא , לא ידעתי ….״תגידי איפה הוא קבור ?״ התעניינתי ….קטרינה שתקה שניה או שתיים ואז ענתה״ נראה לך אני אספר לך שמעתי מה עשית על הקבר של טיסון הכלב של רענן ״ אני ניסיתי להסביר ״אני ? מה עשיתי ? היה לי פיפי מאיפה אני צריך לנחש שקבור שם כלב ?״
קטרינה הסתכלה עלי חצי בוכה חצי מחוייכית ״ארז אולי אתה יודע איפה אני יכולה להשיג כלב חדש ? ״ ״תתביישי ״ עניתי לה ״שוקי עוד לא נח בקבר ואת כבר חוגגת?״


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל