על הספר "בוקר טוב עולם" מאת שי טובלי

הספר בוקר טוב עולם מביא סיכומים על 20 מורים רוחניים נבחרים, בני זמננו

בספר "בוקר טוב עולם", מאת שי טובלי, הוא מביא עשרים מורים רוחניים שחוו התעוררות רוחנית ומתארים את העולם שלנו כמושלם. קודם כל אני חייב להודות למר טובלי שהגדיר בצורה מדויקת ופתר לי את ההתלבטות התמידית: כיצד לקרוא לכל מחברי ספרי העידן החדש השונים? ההגדרה מורים רוחניים, היא אכן הנכונה ביותר שיש.
המורים הרוחניים בספר מאיצים בקורא למצוא בעצמו את העולם הנפלא הזה בתוכו, כי כל אדם הוא עולם ומלואו. מהותו של האדם הוא לא מה שחינכו אותו להאמין בו, אלא כל אדם הוא נשמה חופשייה שמכילה את כל העולם – ורק האמונות והמגבילות שהוטבעו בשכלו, הם שמונעים מלבו להיפתח ליקום הנפלא שלנו.
"בוקר טוב עולם" הוא ספר שנועד לעורר את הנשמה שלנו לפלא היקום. הוא בעיקר בא לומר לנו שהדתות הם לא התשובה לחיפושים שלנו. שהכול הבל הבלים וגם שיש עולם הבא טוב וגן עדן שלא צריכים לחפש אותו מחוץ לנו, אלא ניתן למצוא אותו כאן ועכשיו. למעשה, טוען הספר, בודהה בעצמו היה מתהפך בקברו אם היה רואה את כל המעריצים של תורתו. זאת מפני שבודהה יצא נגד כל תורה שהיא, וטען שאין גורו ואין מורה – כל אדם הוא עולם ומלואו...
הדרך אל ההארה היא אם כן הדרך אל הפשטות, אל ויתור על האשליות שלנו של נפרדות, של אלילים ודברים שהם מחוץ לנו. לפני הכול היה כוח החיים שיצר אותנו ונמצא בתוכנו.
השיפוט שלנו, אותו אימצנו בחיינו נוכח הקשיים שנתקלנו בהם, הוא מוטעה והוא רק מפחית מכוחנו. לפני הכול עלינו לבטוח בכוח החיים ולזרום אתו בלי לשפוט. אם תתרכזו בכוח החיים שבתוככם אז תגיעו גם אל האושר. לא קל להגיע אל האושר, כי הוא דורש קודם כל להתחבר לכל הפחדים והבעיות הפנימיות שהדחקנו וסגרו את לבנו בפני העולם.
מדוע אנחנו זקוקים למורים הרוחניים? בגלל שאנחנו נתונים לתנודות במצבי הרוח ואנו זקוקים להדרכה כדי לאזן את מצבי הרוח. כוחות היאנג והיאן הזורמים בנו מטלטלים ומבלבלים אותנו. החיים הם אפס והם אחד, ממש כמו שפת המחשב, והאדם נוצר כדי לבחור ביניהם. המורים הרוחניים באים ללמד אותנו על השלמות הקיימת מעבר לרגע הזה, החסר כל כך הרבה דברים. בלי האפס לא נוכל לראות את האחד ושניהם ביחד יוצרים את זרימת החיים שלנו. כשהכול יהיה מושלם – הכול ייפסק....
מי שהגיע להארה לא באמת יכול לתאר את המצב הזה לאשורו אחר כך, זאת רק הרגשה שנשארת חרוטה עמוק, בדיוק כמו הרגשת האפסות שהיא ירידות ועליות. בחיינו אלו, גם הרגשת השלמות היא משהו חולף ורגעי...
בגלל ההיצמדות שלנו לדברים החומריים לכאן ועכשיו, בגלל הדברים שהטביעו בנו וטשטשו את זהותנו האמיתית – אנחנו זקוקים למבט הכולל הזה, להארה הזאת של מי אנחנו באמת...
בין לבין האדם הוא גם מה שאחרים חושבים עליו, מה שאחרים ניסו לחנך אותו להיות. האדם, בחייו, הוא לא יצור מושלם, אלא נועד לחוות את הניגודים שבין קצוות: בין האפסות של מהותו, לבין המושלמות של רוחו המהווה חלק מהיקום כולו.

בפרק על ראס דאס, מובא סיפורו של אדם שהיה לו הכול בחיים, כישרון בלתי רגיל והישגים חלומיים. אבל הוא הרגיש מזויף, הרגיש שאינו שלם.
הוא לוקח סמים שלוקחים אותו מעבר לאני המזויף שלו, לאמת הפנימית. הוא חווה חוויות כבירות, אבל מגלה שהסמים לא מחזיקים אותו גבוה כל הזמן, אלא מדרדרים אותו כל הזמן למציאות העגומה של העצמי שלו. ואז הייאוש מתגבר. בלית ברירה פונה ראס דאס לעולם הרוח והופך בעצמו למורה רוחני.
בפרק אחר מסופר על סוזן סגל, אישה שעברה חוויה מדהימה, אם כי מבחינתה מבעיתה: היא פשוט הרגישה שהיא יוצאת מתוך עצמה וחיה מחוץ לאני שלה, כישות בפני עצמה.
סגל אומרת שהגוף לא זקוק בכלל לנשמה והוא יכול לפעול באופן עצמאי והמחשבה שלנו שאנו שולטים על הגוף היא בעצם אשליה. גם כשהיא לא נוכחת, ואין לה "אני" עדיין הכול מתפקד אצלה באופן אוטומטי כרגיל.
מתוך עקרונות החיים הרוחניים המובאים בספר:
להיות בלתי אישי – להבין שאנחנו בעצם אחד
לחיות מתוך כוונה טהורה ומחשבה בהירה ולדבוק בזה בכל התנאים
להבין שאנחנו בחירה חופשית
להיות מוכן להקריב הכול בשביל החופש
להבין שהחופש שזה הדבר הכי חשוב שיש לא להיכנע לשום מכשול
שום דבר לא אישי, אין הבדל אנחנו אחד
לקחת אחריות – טובת הכלל הכי חשובה לנו
אנחנו לא יודעים כלום - אנחנו מבינים מתוך אי הידיעה שלנו
לא כופים שום דבר, הבחירה היא חופשית.

מורה רוחני אחר הפך, על בסיס המשפט "התודעה זה כל מה שיש", מעבריין וסוחר סמים מורשע, לאיש רוח דגול ונערץ בכל רחבי ארה"ב.
הוא הגיע למסקנה המדעית, שבדרך כלל התשובה לכל בעיה, היא הפשוטה ביותר. דרך חשיבה זאת מתאימה גם ליישום בתחום חיי היומיום למחפשים משמעות.
לחיות בשמחה ובאושר הוא תוצאת לוואי של החיים. השמחה היא משהו מיידי, רגעי ולא משהו שאפשר לתכנן אותו ולחשוב עליו. השמחה מביאה את העונג, אבל המחשבה עליה מעמידה אותה בסכנה של גילוי הצד השני של העונג – הפחד לאבד אותו שמביאה לכאב!
בעצם החשיבה על העונג אתם גורמים לו להעלם!
חשיבה זה משהו מזויף – זה העבר ולא משהו שקיים בהווה. משהו שקיים באמת לא יכול להתקיים בחשיבה אלא רק בחוויה של עצמו. השמחה היא משהו שאנו נתקלים בו בחיים שלנו ולא מביאים על עצמנו מתוך המחשבות!
כדי לחוות את האושר לכל עומקו צריך להימנע מלחשוב עליו עם הקונוטציות שבתוך הראש שלנו – שהופכות את האושר למשהו תלוי בנסיבות ולא כפי שהוא באמת – דבר ספונטני טבעי, שזורם אלינו מהיקום והבריאה עצמה! ברגע שיש שיפוטיות, האושר האמיתי נעלם! ברגע שננסה לחוות שוב רגע מאושר שחווינו – הוא כבר יהיה שונה לגמרי ולא יהיה זה אותו האושר הטהור!

מהו הרגע הקשה ביותר בחייו של אדם? כשאנו נפרדים מאהוב - זהו רגע קשה שאפשר להשוות אותו רק למותו של אדם אהוב ויקר במשפחה.
מפני שאנו חווים כל כך הרבה עונג מהאהבה שניתנה לנו – ואיבוד העונג הזה הוא הגורם לכאב העצום – שהוא בדיוק ההפך מכל העונג הזה – כי ברגע שאנו חושבים על עונג ומנסים לשחזר ולהחזיק עונג – הוא תמיד יגרום לכאב.
הכאב הבלתי נסבל לכאורה, של הכאב על מות אדם אהוב, הוא לא עונש משמיים, הוא חלק טבעי מהבריאה שכוללת בוכה את העונג ואת הכאב כאחד!
כדי לזכות לשחרור מדבר מסוים, לא מספיק להתרכז בסיבות שמצדיקות את השינוי הזה. יש להתרכז בדברים עצמם ולא בסיבות להם. המהות של כל דבר, כולל אלימות למשל, לא תלויה לסיבות שבגללם רוצים למגר אותם. למצוא תירוצים למה צריכים להילחם באלימות, זה בדיוק כמו למצוא תירוצים למה היא נחוצה לנו...
יש להתרכז ברצון הכן והעמוק שלנו, עד כדי כאב, להעלים את העניין הזה מחיינו, באמצעות פעולות ולא באמצעות מחשבות וסיבות שהמחשבות מעלות!

אלן וואטס, איש רב אשכולות והפרשן לדתות המזרח המפורסם והידוע ביותר בארה"ב, כתב אינספור מאמרים וספרים על דתות המזרח והאמונה. הוא מפתיע בראייתו המעמיקה את האדם כבעל שורשים נצחיים ברוח, שאינו מצליח להבין את עצמו וחי באשליות ובאיסורים שהחברה הטילה על ראייה אמיתית של מהותו.
למרות שמת הרבה לפני שהספר "שיחות עם אלוהים" יצא לאור, הוא מיטיב דווקא להסביר את התורה המופלאה שמובאת בספר הזה. תורה שאומרת שהבריאה כולה היא אשליה שנועדה לגלות את טבעו הנעלה והנפלא של הבורא וכל אחד מאתנו הוא בעצם חלק מהבורא עצמו. ראיית רנטגן חודרת זאת, לטבעו האמתי של האדם שהוא למעשה נשמה נצחית – מדהימה ממש.
אסור לנו להיתפס ולהיצמד לדברים, להפוך את חיינו לעבר, למשהו מת. חיים פירושם לחיות את הרגע, בלי קשר לעבר, למצוא בכל רגע בחיים משהו חדש. הכול בחיים זה עניין של ניגודים. החיים משולים למשחק קלפים שאלוהים עושה עם הנצח. מדי פעם אלוהים טורף את כל הקלפים, כדי שיוכל להמשיך במשחק.
ככה גם החיים שלנו, מדי פעם אנחנו חוטפים איזו מכה, החיים שלנו נהיים בלאגן, אבל המטרה ברורה – אנחנו רוצים בעצם להמשיך לשחק, להמשיך לחיות. זהו משחק החיים שייגמר לא בטוב ובשלווה, כפי שכולנו מקווים, אלא כאשר יימאס לנו מהמשחק ולא נרצה לעשות עוד סיבוב...
והסוד הגדול? שאלוהים זה אנחנו, והנשמה שלנו המנהלת אותנו, היא כל מה שיש... כולנו אלוהים בתוך עורות רבים, מה שמקנה לנו את האשליה של נפרדות, אבל למעשה אין שניים – אלוהים ואנחנו – כולנו אחד – אין אינדיווידואל ואין נפרדות...
אז אל לנו גם לגנות את האשליות והמשחקים של חיינו – שכן למטרה זאת בדיוק הם נוצרו – למרות שהכול הבל הבלים – הרי אלו הם חיינו ועלינו לחיות אותם על הצד הטוב ביותר, עלינו להמשיך לקחת חלק במשחק!

דאגלס, מורה רוחני אחר, עבר חוויה רוחנית עזה, כאשר חיפש אחר משמעות החיים. באחד מטיוליו במזרח הרחוק, ניצב על הר גבוה, חש פתאום שראשו פשוט נעלם. הוא ראה את גופו אבל הראש לא היה שם! במקום הראש לא הייתה ריקנות, אלא ההפך – היה שם היקום כולו בתוך החלל הקטן. בעקבות חוויה עזה זאת, הוא הפך למורה רוחני והגיע למסקנה שאלוהים כבר נמצא בתוכנו והוא חלק מאתנו. האני האמיתי שלנו הוא בעצם היקום. בחיי היום יום אנחנו מרגישים כחלק ממה שאנו חווים באותו רגע. אם נימצא בתוך מכונית, נרגיש שהמכונית היא חלק מאתנו. אבל ברגעים של התעלות נרגיש את החוויה האדירה של השלמות, שאנו והיקום אחד הם. מצד אחד, קרוב לעצמנו נרגיש את האפסיות שלנו, את החלל העצום שקיים בין האטומים, אבל במבט מגבוה גבוה, ניווכח לדעת שאנו בעצם חלק מהיקום כולו, מהשלם.
בעצם טענתו זאת של דאגלס, על העלמות הראש והאני עצמו –תואמת לתורת הקוונטים שטוענת שכל דבר קיים רק בתודעה שלנו, רק בעיני הרואה – כמו מדען חוקר תור הקוונטים הנודע, ארווין שרדינגר, שהביא לדוגמא את חידת החתול הנעלם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל