היסמין הגנוב

סיפור מבושם מהחים

בעת צעדת הבוקר בישוב הסמוך, נוהג אני דרך קבע לעצור בסמוך לאחת הווילות שבחצרה שיח יסמין מטפס. ריח פרחיו הלבנים מענג ומשכר כבושם משובח וכך מוצא אני עצמי, תוחב את אפי שוב ושוב לעבר פרחיו.
באחת השבתות מיהרתי למשתלה הסמוכה, אך מה רבה הייתה אכזבתי כשזה הגנן הידען, פלט לעברי בסמכותיות בלתי מעורערת: "זו לא העונה, תבוא בעוד חצי שנה." סרבתי בכל תוקף, להשלים עם אבחנתו של זה המומחה. בצעדת הבוקר הבאה, שוב עצרתי כדרכי לצד שיח היסמין אך זו הפעם, שלפתי מהפאוצ' שלמותני, מזמרה (מרכיב קבוע וחיוני בכל ג'וגינג' לא?), וכך המשכתי בדרכי כשענף צעיר חפון בידי ואני נותן בו את חוטמי, בכל מספר צעדים. בשובי לביתי, הוכנס הענף אחר כבוד לכלי ובו מים, אך בכך לא היה דיי. על מנת להגביר את רצונו לשיתוף פעולה אף מחוץ לעונה היעודה, הייתי מוצא עצמי מנהל עם זה הדקיק, שיחות מוטיבציה צפופות למדיי. מהר מאוד הבנתי שבכך אין די ועל כן התחלתי להשמיע בסביבתו הקרובה של זה הגולם, מוזיקה משובחת. בחלוף מספר שבועות שבהם התמיד להישאר במצב גולם, נדמה היה לי כי הבחנתי בקצה קצהו של ניצן. אחוז התרגשות ומצויד בזכוכית מגדלת של שען חירש, רכנתי מעליו בזהירות ואכן הבחנתי בניצן אמיתי.
יש! צרחתי במלוא גרוני. ביד רועדת חילצתי אותו מבקבוק המים ונעצתי את זה הנסיך, אל תוך עציץ קטן שהצמח הקיים שבו, הראה זה מכבר "ניצנים" ראשונים של אירוע לבבי. כך לפחות, חשבתי בליבי, לא ימות זה היסמין משעמום. הימים נקפו להם עד שהיום, היום הזה ממש, הפציע בקצה הענף שנראה יותר כ"צופ סטיק" ירוק, פרח בודד, לבן ומרהיב ומאז, אפי סמוך אליו ומרחרח אותו כמעשה הולכי על ארבע מיוחמים. אתם עוד תראו, זה הקטן גדול יהיה ורבים רבים יעלו אליו לרגל, ויתחבו את חוטמיהם בפרחיו הלבנים.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל