יגאל בור- סדרת מאמרים על היקום הגדול. הרצאה שנייה

היקום שלנו בנוי על עיקרון-בסיסי, כמו העקרון הבסיסי שעליו בנוי הבית. כל-כך פשוט? כן! מאד פשוט. בית צריך מגרש עליו הוא מוקם? כן, בטח. בית צריך לבנים, טיח, בלטות, אינסטלציה, סיד, צבע... והרשימה ארוכה. כן, בלי כל זה הבית שלנו יהיה אוהל-שדה... יפה. בית צריך דיירים? כן, בטח. בלי דיירים לא צריך בית ולא צריך שדה... ובכן גם היקום כזה:

המבנה העקרוני של הרב-יקום - המנגנון האפשרי הגדול ביותר בשטח, גודל, מורכבות וחוכמה

המבנה העקרוני של הרב-יקום
הבנת הַיְּקוּם מַתְחִילָהּ בִּבְדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת מִמָּה וְאֵיךְ מֵהַהֶבֵּט הַפִיזִיקַאלִי, בָּנוּי הַיְּקוּם-שֶׁלָּנוּ.
בבואי ללמוד את החומר המדעי על מבנה היקום, הקדשתי זמן-רב לבדיקת הידע הקיים בנושא, זה היה שווה את הטרחה.
נכון, כל אדם יגיד שהוא יודע על כך-למרות שאף אחד לא לימד אותו, אבל כאשר מדברים בפיזיקה... אין חוכמות. הכול צריך להיות מוגדר.
יפה. נתחיל מההתחלה.
היקום שלנו בנוי על עיקרון-בסיסי, כמו העקרון הבסיסי שעליו בנוי הבית.
כל-כך פשוט? כן! מאד פשוט.
בית צריך מגרש עליו הוא מוקם? כן, בטח.
בית צריך לבנים, טיח, בלטות, אינסטלציה, סיד, צבע... והרשימה ארוכה. כן, בלי כל זה הבית שלנו יהיה אוהל-שדה... יפה.
בית צריך דיירים? כן, בטח. בלי דיירים לא צריך בית ולא צריך שדה...
ובכן גם היקום כזה:
1. הַמִּגְרָשׁ הוּא הֶחָלָל הָרִיק.
2. החומר של היקום הוא העצם היחידי שממנו היקום נברא.
3. הדיירים הם כל צורות החיים שאנחנו מכירים על "כדור-הארץ".

כאן יש לי בדיחה קטנה:
יש לנו מגרש, והוא עמוס בחומר, ואנחנו מקווים שיהיה לנו בית. אבל אנחנו לא יודעים איך בונים בית מבלוקים, בטון, זכוכית, צנרת פלדה, חוטי חשמל, חרסינה לקירות , רהיטים, והכי גרוע, הבית שלנו בעמק ענק ואנחנו לא יודעים מנין ניקח מים ומה נעשה עם הביוב?
ומה מצחיק? אנחנו הולכים לבנות בית, יש לנו את כול החומרים הדרושים לצרכי בִּנְיַן הַבַּיִת, אֲבָל אֵין לָנוּ יֶדַע. מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אֵיךְ בּוֹנִים בַּיִת...
מצחיק? כן, אבל אם יש הכול, ואנחנו לא יודעים איך עושים מה...?
ובכן, אם אנחנו לא יודעים איך בונים בית, אנו לוקחים מישהו שכן יודע איך בונים בית מהחומרים שיש לנו!

ואם נחזור לנשוא של הדוגמה, היקום הגדול שמכיל מיליארדים של גלקסיות ושמשות, אנחנו צריכים לגלות מה-הוא הגורם הפיסיקאלי שיודע לברוא עולמות מחומר שכבר נמצא בחלל-היקום?.

שימו לב! מצאנו שהיקום הוא חלל והוא מכיל חומר בכמות אדירה. ביקום יש מיליארדי גלקסיות. כל גלקסיה מכילה מיליארדי שמשות ומיליארדי לוויינים סביב השמשות האלה. (במערכת השמש קוראים ללוויינים האלה כוכבי-לכת).
זאת אומרת, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּהַנְדֵס אֶת הַיְּקוּם...
אתם לוחשים באוזני: "י ש א ל ו ה י ם..."
ואני עונה לכם: זה תלוי בכם. אם אתם מאמינים שיש אלוהים, אז יש אלוהים.
אבל מה לעשות שיש הרבה מדענים שאולי הם מאמינים שיש אלוקים אבל הם שואלים את עצמם: "ומי ברא את אלוקים?".
זה סיפור ארוך של יריבות מלאכותית בין דתיים לחילוניים בנושא בריאת העולם.
למה מלאכותית? מפני ששני הצדדים מכירים בעובדה שהעולם הזה נברא איך שהוא, ולשני הצדדים יש ספיקות אם התפיסה שלהם היא האמיתית...
לכן יש צורך לשים מסך על המושג ששמו "אלוקים" ובמקומו נשים את "רוח-היקום".
• מדוע? כי "רוח-היקום" היא מושג חילוני לגמרי. שום מסתורין. שום תפילות ושום ציפיות לניסים.
• עכשיו צריך להגדיר מה-זה "רוח-היקום"!
• ובכן כדי שהגורם שבורא את עולם שלנו יצליח בתפקידו, הוא צריך חמישה כלים:
• א. יֶדַע.
• ב. הֲבָנַת הַיֶּדַע.
• ג. חֹוכְמָה מָה עוֹשִׂים בַּהֲבָנָה שֶׁל הַיֶּדַע.
האם זה מספיק?
לא. זה לא מספיק!!!
מה עם הכללים שמאפשרים לידע לעשות את הטוב ביותר?
החוקים. או יותר נכון: החוקיות.
בעזרת חוקיות מהירויות האור והקול תהיינה המהירויות והמסות כלי החוקיות נוכל בעזרתן לחשב בניין מכונות, מכשירים, קוי-תעופה, ועוד.
ואם אתם מסכימים איתי סימן שלא צריך לשכנע אותכם ש”החוקיות" היא חלק מהיקום...

האוצר שבחוקיות שהיא תופסת "בחוקיות-היקום" את כל האזרחים ביקום...
סליחה... ה"אזרחים" של היקום הם ראשית-כל הגופים שאנו רואים בלילה בהיר.

היתרון של "שוויון החוקים בכל גזרות-היקום":
תצפיות מעקב ומחדקר מדעי גילו: ב"יקום-מקומי" "מתקיים שיווי-שקל (איזון) בין-הכוחות שמסות-החומר "ביקום-מקומי", כדי שכל גוף יכול למלא את תפקידו בשלמות, עד שמגיע סופו".
למשל... השמש שלנו... גם לה מחכה "סוף הפעולה-הטובה". הסיבה: השמש שלנו היא כוכב ולא "פלנטה..." בזכות המסה שלה ובזכות האנרגיה שבה...
כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׂרֹף אֶת כָּל הָאֶנֶרְגְּיָה שֶׁלָּהּ, הִיא תִּתְקָרֵר, תִתְמָצֵק (תַּהֲפֹךְ לַמּוּצָקָה), וְכַנִּרְאֶה שֶׁתִּקְרֹס מִתַּחַת לְמִשְׁקָלָהּ.
אם בקרבתה תהיינה עוד שמשות שהתמצקו, הן תִּמָשֹׁכְנָה לִקְבוּצָה אַחַת:
בהגדרה-המדעית: הן תהייה "חור-שחור". (ראה בהמשך הסדרה כאשר ידובר על החורים השחורים)
• עד עכשיו דיברנו על ארבעה מתוך חמישה רכיבים של "רוח-היקום". עכשיו הגיע תורו של הרכיב החמישי.
ככתוב למעלה, הזרוע השנייה של "שלושת אדני היקום" הוא ה"חומר". החלק הגדול של "מסת-החומר" ביקום הוא "חומר-דומם". בפלנטות נבחרות קיים חומר נוסף, הלו הוא "החומר-החי"
אילו "החומר-החי" היה מתנהג כמו החומר הדומם: "קשור למקום אחד ועשוי באופן מובהק רק מאטומים של יסודות", הוא היה נחשב לחומר-דומם שעשוי מבשר.
אבל "החומר-החי" כפי שאנחנו מכירים הוא חומר שמנייד את עצמו, שבונה לעצמו מקום מגורים, אוסף את מזונו, ויש לו פחדים, כושר הישרדות, רגשות הורות (אצל יונקים ועופות), וכדומה. לכן אי-אפשר כלל וכלל לשייך את "החומר-החי" לאותה קבוצה של "חומרים-דוממים".
כאשר אנו בודקים את התכונות הנוספות של "החומר-החי", כנזכר למעלה, ברור לנו שאנו מדברים על רגשות שאינם נמצאים בשום "חומר-דומם". בהגדרת תכונות ה"חומר- החי", לא ניתן לנסח את ההגדרה בלי להשתמש במונח "תכונות-רוחניות".
ועוד,
כאשר מגיעים להגדרת "תופעת-החיים", בהרבה שפות בעולם יש מונח מקביל למונח "נשמה" בעברית. באנגלית: soul. ברומנית: suflet בצרפתית: âme. בספרדית: alma. ובהולנדית: ziel.
בתנ"ך המילה "נשמה" מופיעה אחת-עשרה פעם. בכולם מדובר בתכונת-החיים של האדם. בחיות ראוי שמצב-החיים בגוף-החיה יוגדר במילה "רוח-חיים".
לפי דעתי ההבדל הלשוני בין רוח האדם ורוח החיה נובע מההבדלים ביכולות הנפש של האדם לעומת יכולות הנפש של החיה. (תקשורת-מילולית, שימוש בכלים, מערך חברתי, מוסר-מוגדר, חשיבה יצירתית, ועוד ועוד).
בעברית המילה "נשמה" היא הטיה של המילה "נשימה". משמע: החיים בגוף-חי הם תופעה הקשורה ליכולתו של הגוף "לנשום".
הנשימה היא פעולה של הגוף לשאוף אוויר.
והמקור לקשר בין "נשמה" , "נשימה". ו-אוויר, מקורה בפרק ב' פסוק ז' בבראשית:
(ז) וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַי.
התורה מספרת בצורה ציורית שהחיים הוכנסו ל"חומר-אדמה" על-ידי הנשמת הבשר בחלק שהופרש מהאל לתוך "גולם-אדמה".
מכיוון שהמאמר שלנו אינו בא לתאר את הבריאה על-פי התורה אלא על-פי הפיסיקה, במקום להשתמש במילה אלוהים, אנו משתמשים במונח "רוח-היקום"
למעלה ציינו "שלרוח-היקום" יש חמש תכונות שארבע מהן הן: דעת, בינה, חוכמה וחוקיות. כאן הגיע הזמן לציין את שם התכונה החמישית.
התכונה החמישית של "רוח-היקום" היא "חיים".
נחזור ונדגיש:
"רוח-היקום" היא חלק אינטגרלי של היקום בדיוק ש"החלל" ו"החומר"
הם חלקים במונח "יקום".
המדע לא מכיר ב"רוח-היקום" דווקא מפני שהוא קשור למושג "רוח-חיים".

המדע לא מכיר בעובדה שהגורם שמפעיל "גוף-חי" היא "רוח-היקום"
היינו - "החלק שמכניס חיים בחומר".
הסיבה: המדע לא יודע להתמודד עם מושגים "רוחניים". המדע לא יודע איך לטפל בנושא שאי-אפשר לראות אותו בעיניים, "אי-אפשר" למדוד ולשקול אותו, ו- אי-אפשר" למצוא את המיקום שלו ב-"גוף-חי".
למדע קשה לקבל אחריות על המיקום-המדויק של תכונות הטבע הבסיסיות בטבע: דעת, בינה, חוכמה וחוקיות, למרות שכולם תקפות בכול נקודה ביקום "האין-סופי".
בכול פלנטה ביקום כמו: "מאדים" ו"נוגה" חוקי הפיזיקה תקפים וקיימים וניתן לחשב על-פי חוקי פיזיקה איפה תנחת פצצה שנורת ממרגמה, לקבוע את המשקל של גוף- קשיח שכיודעים את הנפח ו"המשקל-הסגולי” שלו, ויודעים לחשב את המידות ותהליכי היצור התעשייתיים על-פי חוקי-הפיזיקה שאנו מכירים. אז מדע-יקר גלה לנו בבקשה איפה מונחים החוקים האלה? איך החומר מציית לחוקי טבע? מדוע חוקי הטבע שווים בכל הגופים שצפים בחלל?
איפה מונחים הידע, ההבנה, החוכמה והחוקיות בפלנטות אחרות ורחוקות מאתנו בעשרות אלפי שנות-אור?
ובכן, בדברים שהם רוחניים, חובה על המדע לקבוע: "ביקום יש גורם שמכיל "תכונות-רוחניות", ומכיל גורם שיודע להפוך "חומר-דומם" ל"חומר-חיים".

לסיכום:
היקום הגדול שלנו הוא כמו מדינה ענקית.
הגלקסיות הם היבשות. השמשות הן כמו הארצות. ו"הלוויינים שנושאים-חיים" הם כמו הערים והכפרים של ארץ.
החיים הם המטרה שלשמה קיים היקום.
היקום הוא נצחי – הוא תמיד היה. הוא קיים היום והוא תמיד יהיה קיים.
היקום שלנו בנוי בצורה הכי חכמה שאפשר. הוא מתחיל ב"הריון": "צבירת חומר שעתיד להיות "יקום-מקומי" ". הוא נולד בתהליך שהיום קוראים לו "המפץ -גדול" ובעתיד יקראו לו "מפץ ההתנדפות הגדולה".
התהליך הבא: בריאה של מערכות-שמש בתוך הערפיליות, שם מתרחש תהליך התקבצות מערכות-שמש לגלקסיות.
תהליך ההזדקנות של היקום. הגלקסיות חיות מהאנרגיה של השמשות, כאשר האנרגיה נגמרת, כל שמש הופכת ל"גוש-שחור" ונדבקת אל "חור-שחור"
המוות של היקום-המקומי מגיע כאשר הגלקסיות החיצוניות שלו נמשכות למאגרי חומר אדירים של כל היקומים השכנים. במאגרים אלה מתרחש ההיריון שמוליד "יקומים-מקומיים" חדשים. אורך החיים של "יקום-מקומי" עשוי להגיע ל-50 מיליארד שנים, אולי פחות, אולי קצת יותר, אבל החיים של היקומים המקומיים הוא מחזורי, בדיוק כמו החיים של האדם והבהמה על כדור-הארץ.
אבל, לעומת התופעה שהחיים על "כדור-הארץ" לא מסתיימים לעולם, גם תהליכי החיים והמוות של היקומים המקומיים, לעולם לא יסתיים.
תודה על תשומת לבכם,
יגאל בור,
צור-יגאל, פברואר 2016

המאמר הבא יפרט את המבנה המושלם של "על-יקום" שהוא "רב-יקומים" והכול על-פי תגליות חדשות של המדע, שהמדענים לא מפרשים נכון את הסיבות של תופעות-טבע במעמקי היקום.


 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל