שלוש הבגידות וזעזוע טקטוני

חיבור זה בא חשבון רק ורק ! עם הדתיים ההתנחלותיים. אני מאשים אותם על שלוש בגידות בעיקרי העיקרים של התקומה: בציונות – מטרת העל הייתה לנרמל את הקיום היהודי. המדינה היא האמצעי. ההתנחלותיות מונעת את הסיכוי לנרמל את הוויית הקיום שלנו;

בציונות – מטרת העל הייתה לנרמל את הקיום היהודי. המדינה היא האמצעי. ההתנחלותיות מונעת את הסיכוי לנרמל את הוויית הקיום של

שלוש הבגידות וזעזוע טקטוני
צבי י' כסה

חיבור זה בא חשבון רק ורק ! עם הדתיים ההתנחלותיים. אני מאשים אותם על שלוש בגידות בעיקרי העיקרים של התקומה:
בציונות – מטרת העל הייתה לנרמל את הקיום היהודי. המדינה היא האמצעי. ההתנחלותיות מונעת את הסיכוי לנרמל את הוויית הקיום שלנו;
במדינה – לא חלמנו להפוך את ארץ ישראל למדינה אלא להקים מדינה עברית בארץ ישראל. ההתנחלתיות ממרידה את ארץ ישראל נגד מדינת ישראל;
בציוויליזציה העברית – אבותינו ציוו שלושה מסרים נישגבים לעם ולעולם:: צדק – חוקה – וחמלה. ההתנחלותיות בהווייתה סותרת את השלושה;
שלוש הבגידות מכוננות רע ומביאות עלינו זעזע טקטוני היסטורי.

הבגידה בעיקר העיקרים של ציונות.

1800 שנות גלות תחת אנטישמיות דתית של סבל נורא. אבל, יש מוצא ליהודי להמיר את דתו. רוב היהודים יצאו מהפתח הזה. מ- 4 או 6 מיליון הגענו בשנת 1800 למעט למעלה ממיליון יהודים ששרדו בעולם. .
93% חיינו באירופה וכשהגיעה האמנסיפציה והמודרנה והלאומיות, היהודים הצעירים פרצו מהאורתודוקסיה והגיטאות אל המודרנה. וניכוו באנטישמיות גזענית. אדם יכול להמיר דתו אך לא גזעו. וזעקה השאלה למה האנטישמיות הגזענית? האורתודוקסים אמרו: בגלל חטאינו. יבוא משיח צידקנו. היוצאים למודרנה אמרו שהסיבה היא כי אנחנו עם לא נורמלי. אם נהיה עם נורמלי תדעך האנטישמיות איך נהיה עם נורמלי? – תהיה לנו זהות לאומית ונקים מדינה. זו המהפיכה.
מטרת העל היא לנרמל את הקיום והמדינה היא האמצעי לה. זה הלוז – הדי אנ איי - של חלום התקומה – עם בין עמים, מדינה בין מדינות וארור האומר עם לבדד ישכון. וכך היה. במלחמת ששת נגוז החזון. מדינה כובשת לא יכולה להיות מדינה נורמלית. לכן, כל מי שרוצה לשלוט במיליונים שדודי זכויות ותקוות מבטל את מטרת העל לנרמל את הקיום הלאומי היהודי.
כאן הבגידה הראשונה של גוש אמונים. גוש אמונים וניגזרותיו הפיראיות הוא שמונע סיכוי להגשים את מטרת העל של הציונות. והציונות של הדתיים ההתנחלותיים פגומה, סוג ב'.

הבגידה בעיקר העיקרים של המדינה

לא ביקשנו לעשות את ארץ ישראל למדינה אלא להקים את המדינה בארץ ישראל. כמה ארץ? כדרוש לביטחונה. הביטחון הזה הושג בתום מלחמת שני השבטים על כברת ארץ. על כן, גבולות 49 היו "בריאת העולם". הראייה הצבאית היא שמגבולות אלה לא רק ניצחנו מלחמות אלא הבאנו מדינות ערביות לשלום. והביטחון האסטרטגי שיצק בן גוריון הבטיח תשתית קיומית אבל, לנרמל את הקיום הלאומי אפשר רק במדינה מתוקנת. ולא תיכון כזאת יחד עם שילטון על מיליונים שדודי זכויות ותקוות.
בן גוריון אמר לי כך: "ידעתי שתהיה מלחמה. ידעתי שננצח. דבר אחד לא ידעתי שכך יברחו הערבים. זה היה נס". את הנס הזה החליטו היהודים הישראלים לחסל. והניחו לגוש אמונים ההתנחלותי להיות המשכוכית להוליך אחריה את המדינה לרעה החולה. החלום ההתנחלותי – לא מה שהם מדקלמים, אלא מה שהם מעוללים – הוא המרת מדינתו של עם ישראל במדינת כל יושבי ארץ ישראל.
ממשלת העבודה נכנעה לגוש אמונים. ממשלות הליכוד היו למשת"פיות נלהבות בההתנחלותיות הבלתי נילאת והקימו את ארץ ישראל נגד מדינת ישראל. זה שם המשחק: להמיר את מדינת ישראל בארץ ישראל של כל יושביה מהים ועד הנהר – יהודים ופלשתינים 50 מול 50 אחוז.

בגידת הציונות ההתנחלותית בעיקרי הציווליזציה העברית

דתי אומר כי יש לעם מצוות אל לשליחות בעולם. יהודי חופשי יודע שהוא תקרית של אב ואם. ורק הוא כריבון יכול להפוך תקרית לתכלית. הציוויליזציה העברית ניסחה בנאצלות את התכליות האנושיות שמסרנו לעולם: הצדק של אברהם אבינו, שתבע מאלוהים את "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"; החוקה של משה רבנו, שקבע שללא חוקה לא יהיה צדק כי החזקים ידכאו חלשים. ואף כפף את המלך לחוקה; והחמלה של ישוע, שהבין שצדק ומשפט ללא חמלה הוא פגום ומסוכן. אלה שלושה עמודי הקיום של חברה מתוקנת: צדק – משפט – חמלה, חברה שראוי להשתייך אליה. הציונות הדתית – רק -ההתנחלותית מעשיה הם בגידה בשלושה: אין צדק במעשיהם; אין משפט הוגן לעלילותיהם; ואין חמלה באוהליהם לשכניהם.
הציונות הצליחה כי גדולי המנהיגים והסופרים הראשונים לא ריחמו ולא סלחו לעם היהודי. והמדינה תצליח אם מנהיגיה לא יסלחו ולא יפחדו מההתנלותיות המונעת לנרמל את הקיום היהודי במדינת ישראל כראוי לעם ישראל.

זעזוע טקטוני בהיסטוריה שלנו

שלוש הבגידות הללו הביאו למהפך שלא מסדר פוליטי אלא משורש אכזיסנציאלי, זעזוע טקטוני: האנטישמיות הייתה המתועבת והניקלה והמקוממת בפשעים. 1800 שנים בגלות בין העמים חמור ושור לא לקחנו. לא עוולנו ולא הרגנו רק קורבנות היינו. והיום, עם ניצחונה של ההתנחלותיות, אין אלא להודות ביושר, עצב וייאוש ורעד מצמית כי בפעם הראשונה אחרי אלף ושמונה מאות השנים יש לאנטישמיות קייס – זה זעזוע טקטוני בהיסטוריה היהודית: הכיבוש ההתנחלותי והשליטה במיליונים שדודי זכויות ותקוות משנים את פניה של התרבות הישראלית ומעוותים את גרעיני הבדולח האנושיים של הציוויליזציה העברית שאותה ביקשנו לשקם בארבע המילים של י. ח. ברנר: "תחי העבודה העברית האנושית". היש בשטחים עבודה עברית? ואנושית?
ההיסטוריה יודעת עמים ששקעו ועלו מהשקיעה. אין סיבה שלא נהיה כמותם.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל