הכיף בגמלאות: מחקים את חבורתו של שלונסקי ב"שלונסקי"

בכל יום שלישי בבוקר נפגשת חבורת גמלאים ב"קפה שלונסקי" ברעננה. בלי מודע הם מחקים את אורח חייו של המשורר אברהם שלונסקי שהיה מכנס סביבו חבורת אנשי רוח בבתי הקפה של תל אביב. הם ידועים כ"הפרלמנט של אגד". החבורה מונה כ-12 איש שניתן דרך סיפורם לשחזר את תולדות אגד משנות החמישים של המאה הקודמת וכן, גם את התקופה בה היה הכדורגל בארץ 'חובבני'.

התהוות הפרלמנט

"הפרלמנט התחיל הרבה שנים אחורה. במקומות אחרים. לפני שהתמקמנו כאן, ישבנו בבית קפה ברמת השרון. המקום שינה את אופיו והפך למסעדת דגים, ומאז כשנתיים הפכנו את "שלונסקי" לקפה הבית שלנו". את הדברים אומר רני אנקורי (75) תושב תל אביב שהקדים להגיע יחד עם חברו אהוד רוזנוקס (71) הגר בראשון לציון. רוזנוקס: "אנו תמיד מגיעים ביחד. פעם באוטו שלי ופעם באוטו של רני. למרות המרחק אנו מגיעים לפה בכיף, לפגוש חברים שעבדנו יחד שנים כולל את מנהל בית הספר לנהיגה, אפרים (פרויקה) רמתי , שהעביר לנו את ההכשרות והעניק לנו את אישורי הנהיגה". רוזנוקס שולף מארנקו את האישור ומציג אותו. לפרויקה רמתי נחזור בהמשך.
 
 

 

השעה קרובה ל-1000. בית הקפה הנמצא במערב העיר רעננה ברחוב שלונסקי (מכאן השם) פינת הנשיאים הומה באורחים שהגיעו ללגום קפה של בוקר, ליהנות ממאפים טריים, וסתם להעביר שעה קלה של בטלה בתוספת ארוחת בוקר מפנקת. שולחן הפרלמנט מוכן וערוך. לכל חבר מקום קבוע. חלילה שמאן דהו יתיישב במקום לא לו. הדלת נפתחת ומגיע חבר שלישי. "מה החגיגה?" שואל ישראל הורוביץ (81) כשרואה אותי מחזיק מכשיר הקלטה ומשוחח עם חבריו. "אין לי מה לספר" מצהיר הורוביץ הגר היום בהרצליה, לאחר שקיבל הסבר כי מתוכננת כתבה אודותיו ואודות חבריו לפרלמנט. הורוביץ מתיישב במקומו הקבוע הצמוד לקיר ממנו יכול לצפות על הנכנסים והיוצאים מבית הקפה. אני מתיישב לידו ומבקש שיספר לי על עברו החרדי בעקבות רמז שקיבלתי מחבריו איתם שוחחתי קודם לכן. הורוביץ מתרצה. "אני הימיני היחידי בכל החבורה. כולם פה שמאלנים (צוחק בהנאה). אגד בזמנו הייתה חברה שדרשה כי לעובדיה יהיה פנקס הסתדרות. אני היחיד שהייתי חבר קופ"ח כללית מכורח המציאות וחבר מכבי מתוך בחירה ואידאולוגיה. האמת אני לא מרגיז אותם יותר מדי שהם שמאלנים (צוחק במלוא הפה)". הורוביץ נולד בירושלים בשכונת מאה שערים. הוא מתגאה כי אביו למד עם הרב הרצוג (אביו של נשיא המדינה) באותו 'כולל'. גאווה נוספת עליה מספר הורוביץ היא על בנו שהיה תת אלוף בצה"ל. "במלחמת השחרור התפקרתי, כי לא היה מי שישמור עלי ומאז אני חילוני". באחת הפעמים חברי הפרלמנט ערכו סיור בירושלים בשכונות ילדותו של הורוביץ כאשר הוא משמש כמורה הדרך ומספר הסיפורים.
אט אט מתמלא השולחן הגדול בחברי הפרלמנט ומתחילות שיחות החולין. הזמנות האוכל עדין מתעכבות עד אשר יגיעו כולם, אך הדבר לא מפריע מאחדים מהם לבקש את הקפה או את המשקה הקל שאותו הם רגילים לשתות.
 

 

הפחד מפני טרטור

עינת דולב, אישה נאה, הבעלים של בית הקפה מקבלת את חברי הפרלמנט בחיוך רחב ובטפיחות על השכם. עם חלקם אף מתנשקת כאילו לא התראתה איתם תקופה ארוכה. "הם החלו להגיע לכאן לפני כשנתיים וחצי. המלצרים פחדו כי יטרטרו אותם. מסתבר כי ההפך קרה. הם היו חמודים מהרגע הראשון. השאירו למלצרים טיפ נדיב ומאז כולם רבים מי ישרת אותם. בסביבות הצהרים הם עושים סיבוב בירה, כל פעם מישהו אחר מזמין. קורה והם משתטים לפעמים וזורקים אחד על השני דברים כמו ילדים. ממש לא מרגישים את הגיל שלהם. החברות בגיל שלהם זה משהו יוצא דופן וממש כיפי".
השולחן כבר מלא. ההרכב היום כולל עשרה איש. הנעדרים נמצאים בחו"ל.
 

הלוואי עלי בגילם

שלומי אשכנזי המלצר הקבוע מזה חצי שנה של הפרלמנט ניגש ומתחיל לקחת הזמנות. אשכנזי: "כל יום שלישי בין השעות 1000-1030 מגיעים חברי פרלמנט יוצאי אגד. כל אחד בקצב שלו. אנו מכירים את ההזמנות של כל אחד מהם. מתייחסים אלינו כאילו אנו בני משפחה. אדיבים ונחמדים. למרות שהם חבורה גדולה אינם מרעישים. אוירה פסטורלית לגמרי. אני ממש מקנא בגיבוש שלהם. אני מאחל לעצמי להגיע לגילם ולחלוק את זמני כמוהם במקום קבוע ובשעה קבועה עם אנשים שאני אוהב".
 

נציג רעננה

למרות מיקום הפרלמנט שנקבע ברעננה, לעיר יש רק נציג אחד יענקלה מגידוב (80). מגידוב: "אני יליד רעננה וגר ברעננה. הפכתי לחבר אגד מיד עם שחרורי מהצבא. ההורים לחצו עלי שאהיה "בעל עגולה" (ביידיש-עגלון), כי בזמנו חברות באגד הייתה מעמד. אבא שלי היה חבר אגד כך שבתור בן ממשיך לא הייתה לי בעיה להתקבל. אני זוכר כי בזמנו הצטרפו לאגד קצינים בכירים מיד עם שחרורם מהצבא. עם הזמן אגד קיבלה את הפרופורציות האמיתיות ונכנסו אליה נהגי תובלה שסיימו את שירותם הצבאי"
 

כדורגלני עבר

המנות שהוזמנו מתחילות לזרום לשולחן. סלטים למיניהם, סוגי לחמים מחיטה מלאה וכריכי בריאות. כל איש והעדפותיו. לפתע אני קולט דמות מוכרת שאני מתקשה לזהותה. מסתבר שהאיש הוא יאיר נוסובסקי (78) שוער עבר בהפועל כפר סבא ונבחרת ישראל. הוא לא היחיד. בחבורה המכובדת הזו נמצאים ספורטאי עבר נוספים. מנחם (פילה) שפירא (82) שוער מחליף במכבי תל אביב ששימש גם כדוגמן צילום לחברות מסחריות ותמונותיו פורסמו בעיתונים של שנות ה-60, זאב (צמח) ריכטר (75) שוער הפועל הרצליה, אריה סגל (73) שחקן הפועל כפר סבא, יצחק צ'סלר (79) שחקן כדור יד בהפועל הרצליה ונבחרת ישראל וכן גם רני אנקורי ששיחק בהפועל ומכבי תל אביב וזכה לכבוד הרם כי יעקב חודורוב, השוער הלאומי וחתן פרס ישראל שימש כמאמנו.
 

 

 

 

 

 

 

נושאים לסדר

"כטוב לבם באוכל" החלו הדיונים בענייני דיומא. אחד החברים מעלה את עניין התאונה הקשה בכביש 1 בה התנגש אוטובוס אגד במשאית חונה ונהרגו שישה מנוסעי האוטובוס. פרויקה רמתי (84), זקן החבורה, שימש בזמנו כמנהל בית הספר שהכשיר את נהגי אגד. גם לו יש זיקה לספורט הכדורגל. שימש כמנהל קבוצת הפועל הרצליה והוא זה שיזם את הבאתו של ריכטר לאגד שהחליפו כמנהל בית הספר לנהגי אגד. רבים מהחבורה היו תלמידיו. הוא טוען כי מקרה התאונה הקשה הוא חריג. "אגד עד היום הוא המקום היחיד שבוחן ומכשיר אנשים באופן שאף חברת אוטובוסים אחרת בארץ לא עושה". נוסובסקי מסכים עם רמתי." באגד לימדו לנהוג, בחוץ מלמדים איך לעבור את הטסט". צ'סלר וריכטר מיישרים קו אך חלוקים באיכות האנושית של הנהגים היום. צ'סלר: "הייתה הקפדה יתרה על איכותם ומקצועיותם של הנהגים. היום כבר פחות". ריכטר: "הכשרת הנהגים היום דומה לזו שהייתה בזמננו. הבעיה היא באיכות כח האדם המגיע לאגד". על מנת לצנן מעט את הדיון, שולף צ'סלר המשמש כמדריך טיולים ושב זה עתה מקובה, חפיסת שוקולד וסיגרים ומחלק לנוכחים. רמתי: "זה מנהג קבוע שכל מי שחוזר מחו"ל מביא איזו 'תשומת לב' לחברים". נושא ההטרדות המיניות התופס כותרות בתקשורת לא פוסח על חברי הפרלמנט. הם מזכירים בנוסטלגיה את אוטובוסי השסונים הישנים שכאשר היו נאלצים להעביר למהלך החמישי שנמצא במיקום לא נוח בתיבת ההילוכים, ידם הייתה נתקלת ברגלי הנוסעות שישבו בשורה הראשונה שמאחורי מושבו של הנהג. אומר צ'סלר: "אילו היינו אז בתקופה של היום היו מאשימים אותנו בהטרדות מיניות". לשולחן מגיעים עוגות ובקבוק יין על חשבון הבית. אומרת דולב: "אנחנו משתדלים אחת לכמה זמן לשלוח להם איזה קינוח מאיתנו, או מנה חדשה שיטעמו ולא יתקעו על המנות הקבועות שלהם".
 

אגד כבטוחה לספורטאים

אגד הייתה חברה שקלטה שחקני כדורגל בכירים כאשר אגודות הספורטאים ביקשה לסדר להם מקום עבודה מבטיח ונוח לאימונים. בל נשכח כי בשנות החמישים והשישים הכדורגל בארץ לא היה מקצועני כפי שהוא כיום. אני שואל את סגל מדוע לדעתו בזמנו כל אם יהודיה שאפה כי בתה תינשא לרופא, לעו"ד או לנהג חבר אגד". סגל: "זה היה מקום עבודה מהטובים בארץ, ובעקיפין אפשרו גם להתאמן וגם לשחק..." נוסובסקי היושב ליד סגל, והם חברים גם מעבר למפגשי הפרלמנט עוד מהתקופה בה שיחקו שניהם בהפועל כפר סבא מעיר: "פשוט לא הלך לו ברפואה אז הוא הסתפק בלהיות נהג". החבורה פורצת בצחוק של הבנה.
הרגשתם כאילו אתם במעמד 'על' לעומת שכירים אחרים במשק? אני שואל את סגל. "לא" הוא משיב "זה היה מקום עבודה שיכולת להביא פרנסה טובה הביתה, וגם ליהנות מההובי שלך שזה היה הכדורגל". שפירא מחזק את דבריו של סגל. "בזמנו קניתי את דירתי ללא כסף מזומן. הקבלן ידע שאני חבר אגד, ביקש שטרות על סכום הדירה והחוזה נחתם. עבורו, חברת אגד הייתה כמו חברת ביטוח. הוא ידע שלא תהיה בעיה לשלם את עלות הדירה".
 

רק בשמחות

השיחות הצחוקים והדאחקות נמשכים. עברו כבר למעלה משעתיים ולא נראים סימנים כי החבורה מתכוונת להינתק מהמקום. אני נפרד לשלום מ"פרלמנט אגד", ונוסובסקי בשם החבורה מצהיר: "כפי שנוכחת לראות, זה הכיף שלנו. נהנים להיפגש. נהנים ל'קשקש'. שמחים להרים כוסות בירה בימי הולדת ולא נתלונן באם המפגשים האלו ימשיכו עוד 20-30 שנה".
 


 
צילומים: מוטי בן אריו, יוסי פורת, ויקיפדיה
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל