מגילת אסתר – ספר לגיטימי בין ספרי התנ"ך

לא יתכן שהחכמים שהיו צריכים לקבל את ההחלטה על התאמת מגילת-אסתר להיות חלק מספרי התנ"ך, לא הבינו אז את הנקודות שהבהרתי לעיל. הם הכירו מצוין את ספרי הקודש, והם הכירו את המקום ההיסטורי שהעם היהודי תופס בתולדות האנושות, והם הגיעו להחלטה כאשר הם רואים שהעם היהודי שברובו חי בסכנה מתמדת,

מגילת אסתר – ספר לגיטימי בין ספרי התנ"ך
יגאל בור – פורים 2016
קוראי היקרים,
לכאורה, הכותרת למאמר זה היא פליאה. כלום יש שאלה אם מגילת-אסתר היא ספר לגיטימי בתנ"ך? נכון. אם מתייחסים בשאלה לימינו אלה, הרי זאת עובדה, המגילה היא ספר אחד מתוך עשרים וארבעה ספרים אחרים. אבל שאלת הלגיטימיות נשאלה גם לגבי ספר איוב , שהרי חכמים אמרו: "איוב לא היה ולא נברא אלא משל הוא". לגבי שני הספרים הלגיטימיות אינה אם מקור הספר הוא "כשר", אלא האם מבחינת מערכת ספרי הקודש יש לשבץ אותם על-פי ערכם ולא על-פי תדמית לא סימפטית.
ההחלטה על קבלת ספר לקודקס היהודי צריכה להיות לחיוב או שלילה על-פי: האם הערך המוסרי והמסר היהודי זקוקים לספר הזה.
כאשר ההנהגה היהודית הייתה צריכה לחתום את רשימת ספרי הקודש היהודיים, היא החזיקה בידה הרבה ספרים שנכתבו בלשון התנ"ך ומשום כך הובאו לדיון החכמים. ספרים שהיה להם ערך-כל-שהוא אבל לא היו ראויים להיות ברשימת ספרי הקודש הקרויים התנ"ך, והם הוכללו ברשימת "הספרים החיצוניים".
http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hasfarim.htm קישורית לרשימת "הספרים-החיצוניים"
הבעיות שעמדו לפני החכמים היו רבות מאד:
א. הַסֵּפֶר נִכְתָּב בֶּפַרָס וְהִגִּיעַ לִידֵיהֶם מִמְּקוֹרוֹת לֹא יְדוּעִים.
ב. כותב הספר לא חתם שמו ולכן הוא נזקף למרדכי, דודה של אסתר.
ג. שם האלוקים לא נזכר במגילת-אסתר, אפילו פעם אחת. האם אפשר שהספר יהיה חלק מהקודקס היהודי?
ד. לדעת חכמים מרדכי לקח את אסתר היתומה והתחתן איתה, ואחר-כך מסר אותו כבתולה לידיו של המלך הפרסי.
ה. אסתר נכנסה למיטת המלך בלי נישואין כדת...
ו. אסתר הצילה את היהודים בכך שניצלה את יופיה ואת היצרים של המלך ושל המן כדי להשיג את מטרותיה.
ז. האם זה מכובד שהצלת היהודים בממלכה הפרסית תבוא מידי אישה?
להערכתי, אילו הרבנות הראשית של מדינת-ישראל ועוד כל הבד"צים, היו צריכים היום לכלול את "מגילת-אסתר" בקודקס קדוש עם הבעיות שלעיל, הם היו שורפים את הספר המשוקץ הזה... אבל החכמים שלפני למעלה מאלפים שנה הכניסו המגילה לרשימת הספרים הקדושים, והם צדקו. לספר יש מקום חשוב במורל הלאומי היהודי לאורך כל ההיסטוריה שלו.
אלה הטעמים שלדעתי הצדיקו את הכנסת הספר לרשימת ספרי התנ"ך ובהתחלה אתייחס ללבטים ולנקודות החיוב בעיני המחליטים התומכים במגילה:
א. למרות שזהות כותב הספר וכשרותו היהודית לא היו ידועים, הספר עצמו הוכיח כי הוא ספר יהודי ברוחו ובתוכנו. מרדכי ואסתר הם יהודים שֶגֶאִים במוצאם ולעיניהם טובת הקהילה היהודית, וּכֵּראשי הקהל הם רואים ב"הכנסת-רגל" לארמון המלכות, הזדמנות להיות "בעמדת השפעה חזקה בשעת צרה.
למעשה, בתקופת מלכותו של אחשוורוש מספר מקומות הפזורה היהודית הייתה גדול. בתקופה זאת כבר היה אפשר להיפגש עם יהודים בצפון יוון, ברומא, בצפון אפריקה, בתת-יבשה טורקיה, בהודו וכמובן בשטח ארם-נהריים. כבר אז לא היה קל להיות יהודי-מאמין בתוך אוכלוסיות של עובדי אלילים וההישרדות היה תלויה בתושייתם של היהודים בסביבה עוינת.
ב. דווקא אי-הזכרה במגילה של השם-המפורש בצורה כל-שהיא, מעידה שמדובר ביהודי מסור שיודע את ההוראה: ב-"ספר שמות פרק כ' פסוק ז':
(ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שמו לשָּׁוְא.
קרוב לוודאי שכותב הספר ידע בדיוק את נסיבות הכתיבה ואת האמת ההיסטורית שבסיפור המגילה, והוא לא רצה לקחת אחריות על חטא : "לשאת את שם ה' האלוקים לשוא". אבל כאשר הוא רוצה להזהיר את אסתר כי אם היא לא תסתכן בדרישות להצלת היהודים, "תבוא התשועה ממקום אחר". רש"י מבאר שכוונת מרדכי היתה שבכל מקרה ה' יציל את היהודים מידי המן ואחשוורוש.
ג. למעשה במגילה אין שום רמז ממשי שמרדכי ניצל את יתמותה של אסתר ולקחה למיטתו. המגילה מספרת על יתומה שהקרוב היחיד שלה היה הדוד שלה, והוא לקח את בת אחיו לחסותו. ידוע לכל שבעולם כולו מכירים את התופעה הזאת מהרבה אסונות משפחתיים בכל הדורות.
ביחס לכשרות-יהודית של הנישואין עם אחשוורוש: נניח שֶׁאֶסְתֵּר הָיְתָה מַתְּנָה אֶת הַסְכָּמָתָהּ להיות אשת חיקו הנחשקת של המלך, בטכס נישואין יהודי והמלך היה מסכים להשתתף בטכס כזה,. הַאִם אָז זֶה הָיָה כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין? האם נישואים בטכס יהודי שהחתן בו הוא עובד-אלילים עושה את הנשואים לכשרים? כמובן שלא. אז מה הטענות האלה על אסתרק'ה שלנו?
ד. בְּיַחַס לְסָפֵק שֶׁהַהַצָּלָה לֹא בָּאָה מִגֶּבֶר אֶלָּא רַק מִיָּדֶיהָ הַיָּפוֹת שֶׁל אִשָּׁה, האם זה תקדים בהיסטוריה היהודית? בוודאי שזה לא מעשה מקרי בהיסטוריה של העם היהודי:
1. מרים, אחותו של משה הצילה אותו ממוות כאשר נתנה אותו לבת פרעה.
2. יעל, אשת חבר הקיני, רצחה את סיסרא שר-צבא פלישתים ועזרה להציל את הצבא היהודי ממפלה לצבא שהיה מצויד ברכב ברזל ונשק רב.
3. דבורה הנביאה, מינתה שר-צבא שינהיג את הצבא למלחמה בפלישתים, והייתה צְרִיכָה לָתֵת מִשְׁעָן לַגֶּבֶר שֶׁנִּבְחָר לְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה.

4. בָּעַם הַיְּהוּדִי לְאִשָּׁה יֵשׁ תַּפְקִיד מֶרְכָּזִי בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים והתורה והתנ"ך אינם לוקחים ממנה את הזכות המגיעה לה בצדק.
לא יתכן שהחכמים שהיו צריכים לקבל את ההחלטה על התאמת מגילת-אסתר להיות חלק מספרי התנ"ך, לא הבינו אז את הנקודות שהבהרתי לעיל. הם הכירו מצוין את ספרי הקודש, והם הכירו את המקום ההיסטורי שהעם היהודי תופס בתולדות האנושות, והם הגיעו להחלטה כאשר הם רואים שהעם היהודי שברובו חי בסכנה מתמדת, והם יודעים שקידוש המגילה, יתמוך בתקווה היהודית להינצל ולשרוד עד שהיהודים יחזרו לארצם ויהיו משוחררים מהסיוט להיות נזקקים לחסדי השליטים הערלים.
בדיעבד, ההחלטה על צרוף המגילה לתנ"ך היה מעשה מוצלח. תולדות אלפיים השנים שעברו מאז ועד היום, מלמדים על התלאות הנוראיות שעברו על מיליונים של היהודים שהיו פזורים בעולם, נודדים בין המדינות על-פי מצב-הרוח של שליטים מקומיים.
לא מזמן שמעתי הרצאה על תולדות הקהילה היהודית בסין. מדובר בכעשרים אלף יהודים שהגיעו לשנחאי מרוסיה, פולניה וגרמניה. אם הנדודים הללו לא הספיקו, הם חוו גם את כיבוש מנצ'וריה על-ידי היפנים ובהמשך, גם כבשו חלק מהעיר שנחאי. ואם גם זה לא הספיק, אז המשטר הנאצי שמע שבסין נקלטו אלפיים יהודים מגרמניה, והם שלחו קצין-נאצי לשכנע את היפנים שיש להפעיל עליהם את "הפתרון-הסופי". למזלם של היהודים, השלטון הסיני המקומי, סרב לאשר את ההצעות הנאציות כדי לא להסתבך עם ארצות אמריקה ואירופה, שהיהודים היו אזרחיהם. התקופה של השלטון היפני על חלק מסין, הייתה קשה מנשוא ומה שהחזיק את הקהילה המקומית היו שני דברים: העזרה שהושיטו יהודים שהיגרו מעירק והתעשרו בסין, והתקווה שסוף "שונאי-ישראל" יבוא בהקדם.
התנ"ך שלנו היה חייב לכלול "ספר הדרכה בחיי הנווד היהודי בארצות התבל".
כך, לצד החגים הרציניים שלנו, זכינו לחג של צחוק, שמחה וחדוות-הקהילה היהודית בְּשִׁבְעִים-אֲרָצוֹת גָּלוּתָם.

וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְיִקָר – כָּךְ יִהְיֶה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא - יִתְגַּדָּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמוֹ, אמן.

תודה על הקריאה שלך,
יגאל בור, תושב צור-יגאל. מרץ- 2016




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל