סינדרום ירושלים

רובם היו איכרים קשישים, לצד נשים מבוגרות, שהגיעו במצב גופני ירוד. הם נטלו חלק בטכסים הדתיים הממושכים וסירבו לאכול בשר, בגלל שגזרו על עצמם תקופת צום ותענית, שלפני חג הפסחא. בשר חלב וביצים אסורים הם לאכילה. כולם נכנסו לאקסטזה דתית עמוקה, שרויים בתחושה של התרוממות רוח.

למרות כול הניסיונות לצנן את כמות הטרור והפיגועים בירושלים העתיקה, עיני כולם נשואות היום לאירופה, משם תגיע, אולי הישועה. המצב דומה למה שקרה באנתיפאדת 2000, אז פיצוץ בניין התאומים עורר את העולם לסכנת הטרור. הדם היהודי, כרגיל, היה חסר חשיבות, כאז כן עכשיו, יש לקוות שהעולם יתעורר ויבין שמה שתמיד אמרנו הוא נכון.
לצערי גם אצלנו התקשורת נוטה להיות אובייקטיבית יתר על המידה, התרגלנו פה להרכין ראש ולא לדרוש את זכויותינו כשווים בין שווים. כך קורה שנאום נתניהו למחרת הפיגוע בבריסל, הוצנע בתקשורת ואילו ביומן הבוקר ברשת ב', בחרו להביא את אחמד טיבי דווקא. הלה טען שאין שום קשר בין הפיגועים שם לפיגועים פה, שמדובר בדאעש, שהוא נחשב למוקצה מחמת מיאוס, גם בקרב הפלסטינאים. מעניין שטיבי, שהיה ידידו הקרוב של ערפאת בזמן אנתיפאדת 2000, שוכח שערפאת דיבר כל הזמן על חזון "מיליון שאהידים" שיחריבו את מדינת ישראל. די דומה לדאעש לא?...
בזכות ירושלים זכו היהודים להימצא במודעות העולמית. ועתה, לקראת חג הפסח, שהוא גם חג גדול לנוצרים, מן הראוי להתעמק בהיסטוריה של ירושלים והנוצרים, שיש ביניהם קשר בל ינותק.
יש חיים תוססים ומלאי עניין בין כותלי חומות העיר העתיקה, מאחורי האבנים השותקות. יש שם אנשים אובססיביים הדבקים באמונתם ומסורת עתיקת יומין, כמו האבנים השותקות. מאז ומעולם מוסלמים נמנעים מלפגוע בהם. מדובר בעולי הרגל, הצליינים הנוצרים. אלה שדומה שחיים בעולם משלהם, מתעלמים מהמציאות שסביבם. הם מביטים על הטרור מרחוק, מנותקים מהמציאות ומהעולם המודרני. עבורם, כמי שחיים את ההיסטוריה בת אלפי שנים, מדובר בתקופת ביניים. מבחינתם עוד מעט יסתיים מסעם הדתי.


שנה אחר שנה, מתקיים הטקס המתחיל בראשית חודש דצמבר ומסתיים קצת אחרי חג הפסחא. זהו טכס האש הקדושה, שתאיר את דמותו של הקדוש ישו, המצדיק, בכוח אמונתו, את קיום האנושות כולה. מעט תעלומות נותרו עדיין בעולם המודרני, וקשה למצוא בזמננו תעלומה טובה יותר מזאת. היא מלאה באגדות ואנרגיות על העבר של הצלוב. לא מפתיע כלל שהיום הרבה טיפוסים סהרורים ומפתחי תיאוריות, מסתובבים כמהופנטים בחיפוש אחרי גילויים היסטוריים. הם מנסים למצוא קשר בין העבר ההיסטורי להווה. בביקוריהם באתרים הקדושים ובתפילתם הם מדמים בעיני רוחם שכול הניסים והנפלאות מתרחשות בזמן הווה ומול עיניהם הם רואים סצנה המגבירה את הלהט הדתי הפנימי.


הצליין מגיע לשיא האקסטזה במפגשו הראשון עם כנסיית הקבר הקדוש. בסוף שנת 1967 יכולתי לחוש היטב את התופעה המשיחית המוזרה הזאת. נקלעתי אליה בעיר העתיקה בירושלים עקב תפקידי. בהתחלה לא ייחסתי לה חשיבות, אך כשהלכו וגברו הטכסים בראשית דצמבר, כאשר תהלוכות גדולות של מאמינים נשאו על גבם צלבי עץ גדולים, בדרך הייסורים, לא יכולתי עוד להישאר אדיש. למעשה הייתה זו תמונה שגרתית של המוני אדם, נזירים, יהודים ומוסלמים ששטפו את סמטאות העיר העתיקה. היו שם ישראלים צוהלים שהתוודעו לראשונה לעיר העתיקה. גם אנו, כנושאי נשק בפטרול, שרכנו דרכינו אחריהם. היינו חיילים צעירים שנקלעו לסיטואציה המוזרה הזאת. אנו שגדלנו על מיתוסים וסיפורי הגבורה של כושי רימון בפטרה ובאותה עת, עקבנו בסקרנות אחר הממצאים המרובים בהר הגבורה, מצדה, שחפר שם יגאל ידין, נחשפנו מקרוב לסיפורים האלו של ירושלים של פעם.


בזמנים עברו קבוצות גדולות של מאמינים נוצרים היו מגיעים מרוסיה הגדולה והמסע היה מתחיל עוד בנמל יפו, משם כולם עלו ברגל לירושלים, בשיירות גדולות. רובם היו איכרים קשישים, לצד נשים מבוגרות, שהגיעו במצב גופני ירוד. הם נטלו חלק בטכסים הדתיים הממושכים וסירבו לאכול בשר, בגלל שגזרו על עצמם תקופת צום ותענית, שלפני חג הפסחא. בשר חלב וביצים אסורים הם לאכילה. כולם נכנסו לאקסטזה דתית עמוקה, שרויים בתחושה של התרוממות רוח.
לא כולם עמדו תחת הלחץ הנפשי הכבד, שנבעה מהחוויה האישית. מה עוד שהמאמינים עמוסים היו במטען נפשי שנבע מסוג של פסיכוזה, בו אדם מאבד את הקשר עם המציאות ויוצר בדמיונו חזיונות שווא.
בתקופות הקדומות, כנסיית הקבר עוברת טלטלות וסערות סביב הפולחנים המשונים, המביאים למתחים ומריבות בין הכמרים הלטינים לנזירים היוונים. הדברים מגיעים עד כדי החלפת מהלומות ומאבקים על השליטה במקום. בחג הפסחא של 1834 פרצה שרפה גדולה במתחם הדתי. היה זה בעקבות טכס הדלקת "האש הקדושה", שהדליק השליט המצרי, אורח הכבוד, איברהים פשה. היה זה תחילתו של עימות דתי כולל, שכעבור יובל שנים הביא למלחמה מצד רוסיה, נגד הארצות הרומניות והבלקניות, שהיו תחת שלטון מעצמה עותומנית. המלחמה נודעה בשם "מלחמת קרים".


למעשה היום, רוב האתרים לאורך הדרכים, הן של כנסיות ומנזרים. מאמינים הביאו עימם מזכרות ומתנות מארץ הקודש ובשלב מסוים אלו נתרמו ע"י אותם מטיילים לכנסיות במקומותיהם. כך נוצר סביב כל פריט כזה פולחן בכנסיות רבות על פני הגלובוס. סיפורי הפנטזיות תפסו תאוצה ולפעמים צליין הביא עמו גזיר עץ מירושלים, שעד מהרה הפך לעמוד התליה של ישו. כך הלכו ורבו השמועות ואתם גדל המסתורין סביב מקומות אלו. יש המאמינים שאפילו עורלתו של ישו נמצאת בכנסיה סודית באירופה, לאחר שהמלאך מסר את העורלה למלך קרל הגדול למשמרת.


יחידת מג"ב נחשבה מאז ומתמיד ליחידת חוטבי העצים ושואבי המים, בפרט אחרי שנת 67, כשכול העבודות הבזויות נמסרו ליחידה הקטנה. למזלי, במהלך שירותי פעמיים יצא לי לצאת למסעות חיפושים אחר צליינים אבודים, שנדבקו במחלת ""סינדרום ירושלים". יש המכנים תופעה זאת "מחלת עליסה בארץ הפלאות". מתוך שני האבודים מצאתי רק אחד, שגופתו שכבה עמוק באחד הקניונים שבמידבר יהודה, לאחר שקפץ אל מותו מגובה רב. מצלמת הפולרואיד הצבעונית שלו הייתה מונחת בצורה מסודרת בצדי התהום ותמונתו הצבעונית, לפני שקפץ, מבצבצת בחיוך של אושר אלוהי. באותה עת עלו שמועות על מציאת מערת שלדים במדבר שכונתה בשם "מערת האימה", בגלל ריבוי השלדים הרבים שנמצאו בה. באחד מסיורינו בעומק השטח, מצאנו עצמנו מול מערת האימה הזאת, שאין גישה אליה כלל. היא שוכנת בין סלעים וגאיות. קיימות מאות רבות של מערות נזיריות סגפניות, ששימשו להתבודדות. כך מתו נזירים רבים, בלי שישאירו זכר לשמם...
כול עם והסיפור שלו. אצלנו יש את חבורת הברסלבים העולזת. די להביט בשילוט הססגוני הרעשני בצמתים ובדרכים. זה מזכיר לי את הכמרים-הקוסמים של ימי אמריקה הקדומים, שנדדו בדרכים וניסו לשכנע את עמך שרוח הקודש שרתה עליהם. קבוצות משיחיות עדיין מחפשות מנהיגים שאפשר להישען עליהם, כשאחרות מסרבות להרפות ממנהיגים מתים, שהפכו למשיחים.


סימני דרך מגיעים אל החיים מהמתים, במילים סתומות ומסרים ערטילאים. ישנם כאלה המאמינים בסגולותיו של הנח... נחחחחח, נח... וישנם כאלה שמאמינים ברב שגם כבר נח על משכבו בשלום.
היום עם התקשורת ההמונית, כולנו בודקים שוב ושוב אם עשו לנו לייק, נדמה שרוח הקודש נמצאת בפופולריות.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל