ארץ אוכלת יושביה מדינה שונאת אזרחיה

התייחסות המדינה והממסד לאזרח הקטן

מדינת ישראל שקמה מאבקות עפר גדלה צמחה שגשגה ורשמה הישגים פלאיים בכל התחומים המדע, הטכנולוגיה, החקלאות, התרבות, ארכיטקטורה, ועוד . . . .הישגים פלאיים דמיוניים שאין להם אח ורע בהיסטוריית העמים זר לא יבין זאת, ונוכרי לא יאמן כי יסופר לו. בעולם הרחוק סין יפן קוריאה ועוד בטוחים שאנו אימפריה, מעצמת על, ואיש לא יאמין שאנו נקודה על הגלובוס ואוכלוסייתה בקושי נושקת לשמונה מיליון, ארץ שידעה מלחמות, מאבקים, וקרבות עדיין מתנוססת כנס מורם, כאחד מפלאי עולם, ארץ שעמדה בכל האתגרים וצלחה בכולם, למעט אתגר אחד בסיסי יסודי אחד והוא להיטיב עם עמה, עם אזרחיה, נתיניה, אלו אשר בגופם ובדמם מגנים ושומרים עליה ומעניקים לה כל הכוחות לקיומה ולשגשוגה.
כל מוסדותיה משרדיה במאבק מתמיד מול האזרח הקטן, והיחס הראשוני לאזרח כבררת מחדל יחס שהוא רמאי, קרימינל, ועל כן בעורמה ובתחבולה נתייחס אליו. אם מבקש החזר מס נתיש אותו עד שיתייאש ויפרוש, אם מגיעה לו זכות נכות או זכות כזאת או אחרת מביטוח לאומי נפעיל סוללות חוקרים ובלשים ונבדוק היטיב, היטיב עד שיתוש כוחו וייטוש, ואם קשיש או קשישה הזקוקים לסיוע נבדוק אם קמצוץ נשמה עדיין באפו ואם אחד רמח אבריו עדיין מתפקד, וכך נולדים מאכרים המעניקים בכסף מלא שרות בסיסי יסודי לזכויותיהם המעוגנות בחוק האמור להתקבל מהמוסדות ומהמשרדים כמובן מאליו ובחינם, תמורת תשלומים וכל פקיד מקשה על האזרח הקטן ככל שהוא יכול כדי לסייע למאכר לעשות מלאכתו בכסף מלא, ביודעו שמחר הוא יהיה המאכר התורן וחזור חלילה. לא ניתן היום להשיג זכויות בביטוח לאומי, או אישורים במכבי אש, במנהל מקרקעי ישראל, ברשות המיסוי ועוד . . . ללא סיוע של איש קשר כזה או אחר של מאכר מחובר ומקושר על גבו השחוח והכפוף של האזרח הקטן. חברות כמו "זכותי" "לימור לבנת" ואחרים הפכו לאימפריות ומעסיקים מאות עובדים וכל עיסוקם "סיוע" להשגת זכויותיהם הבסיסיות של האזרח בניכוי נתח עמלה מכובד.
מחירי הדירות נוסקים כמעט ברמה היום יומית ומשפחות רבות ובעיקר זוגות צעירים מוצאים את עצמם רודפים אחר הזנב של עצמם חוסכים וחוסכים וחוסכים לרכישת דירה והפער לרכישה הדירה רק הולך וגדל חוסכים חמישים והדירה קפצה במאה. הורים רבים המבקשים לעשות לעצמם לאחר עשרות בשנים של עבודה וחסכון מוצאים את עצמם נדרשים לסיוע לילדיהם לקורת גג. ולא תמיד ניתן עד מתי? העם נאנק נשנק תחת עול הקיום ההישרדות ואין מנחם ואין שועה ואין שומע.
הבירוקרטיה אוכלת כל חלקה טובה ולא סתם בירוקרטיה למען הסדר הטוב אלא בירוקרטיה מטופשת וחלמאית שרק מוח מעוות ומאוד מאוד יצירתי יצליח להמציאה. בררת המחדל הראשונית שהאזרח רמאי ושקרן ומכאן ואילך הוא נדרש לאין סוף אישורים ומסמכים להוכחת נכונות בקשתו.
רכשתי דירה חדשה בקשתי להעביר חובת תשלום הארנונה על שמי נדרשתי לאין סוף אישורים חברת החשמל אישור זכויות, ייפוי כוח נוטריוני, אישור מהעירייה הקודמת ששילמתי חובותיי, אישור קצבת זקנה, ועוד . . .ולקינוח נדרשתי לחתום על תצהיר באותיות קידוש לבנה שהבניין בו רכשתי דירה לא בוצעה בו חריגת בנייה. האא? איך אדע זאת? ומאיפה אביא את האישור? מהעירייה! הרי אתם העירייה הרי אתם שנתתם אישור אכלוס לבניין? לא! עליך לפנות לפקח של העירייה ו .... לא נגמר.
בתי לפני כשש שנים בקשה לבנות בית ביישוב בנגב יישוב מאושר ומאוכלס בחלקו. שנים רבות טורטרה בין המון המון רשויות ומוסדות שכל אחד מרגיש על גג העולם וכל אחד מרגיש על פיו יישק דבר וההרגשה המנשבת בכל מקום היא שאפשר לעשות אחרת, אם הפקיד הזוטר או המנהל הבכיר יחוס על האזרח הקטן ויסייע לו כמיטב יכולתו כמתחייב בתפקידו ולא יראהו כמטרד ויטרטרנו עד אין סוף. לאחר אין סוף אישורים מכל העולם ואחותו לבסוף נדרשה להביא אישור מהקונסטרקטור שקיר החומה שהשכן בנה בסמיכות למגרש ביתה תקין. האא? הרי לקיר החומה שהשכן בנה לפני שנה ניתן אישור. ואם לא? למה זו בעיה שלי? למה זה תשימוני כשוטר המתקן עוולות אצל השכן.
שאלתי חבר איך זה קורה לנו? השיבני כי פשוט לא איכפת להם. פשוט לא אכפת להם. מרופדים דשונים ומעונגים בכיסאותיהם ושימות האזרח. שאלתי חבר נוסף אמר לי דווקא כן אכפת להם ועוד איך אכפת להם אכפת להנציח אבסורד שזה משרת אותם, אכפת להם להקשות על האזרח כי כך הם מחזקים שליטתם בו. כל שר דפאר הפך ליועץ על וכל ראש עיר או כפר הפך בין יומיים אביר ועתיר נכסי נדלן ומסועף בשותפויות בעסקים. אכן הם ממלאים תפקידם בנאמנות וזאת מטרת תפקידם בעיניהם למענה השקיעו את הונם על מנת להיבחר, לא כדי להיטיב ולשרת, אלא כדי לעשות לביתם ולשרור.
שרים מנהיגים ראשי ערים עומדים בתור לבית המשפט באשמות מעילות ושחיתות ומתייצבים מול המצלמות מול כל עם ישראל מבושמים וזחוחי דעת, ואין דעתם מוטרדת כלל מהיותם פושעים ונשפטים לתקופות מאסר שונות, וחזור חלילה כי זה כבר בבחינת עבר עברה ושנה בה נעשית לו כהיתר וכבר זו לא בושה. ויש כאלו שמופיעים בשערי הכלא עם מזוודות וקידביקים מחויכים ומבושמים כמו באים לסדרת מילואים או לבית ספר שדה. ועכשיו שוב אריה דרעי העבריין הסדרתי חשוד בשחיתות וטוען לחפות ואינו מבין כי מנהיג צבור נקי כפיים ובר לבב לא מגיע למצב של חשוד. הרי מכירים אנו במחוזותינו מנהיגים שמעולם לא היו חשודים ומעולם לא עלה או יעלה על הדעת שידבק בהם רבב ראי בני בגין דן מרידור, ראי יוסי שריד ז"ל שולמית אלוני ז"ל ועוד . . ..כי הרי אפשר להיות נבל ברשות החוק ומרושת בשחיתויות ובטובות הנאות מבלי לעבור על החוק מכוח הסמכויות האדירות המוענקות לו. ומכוח הפרצות הרבות שניתן לתמרן ביניהם. ואם בכל זאת זה לא הספיק לו כנראה יצרו ורדיפת בצעו גדולה מתבונתו ומקבולת שכלו . הרי עוזרת בית החשודה בבדל גנבה לא תועסק שוב. אך כשמדובר בנו האזרחים ניתן בקלות להפקירם לכל פושע ועבריין המזדמן ובלבד שיעניק אתננו לכל רועה זונות המזדמן, כאריה דרעי שנשפט ונכלא בבית האסורים, ואשר מורו ורבו המרבה להשתמש בשמו כקרדום לחפור הכריז עליו כגנב וכתחבולן, מותר לו לשוב לזירת הפשע, העיקר שזה משרת את כסאותינו הלוהטים. אויה לנו כי עד כה התדרדרנו. ומה יהיה על שאר עמך בית ישראל הנאבקים מאבקי הישרדות. אם זה קורת גג המתרחקת מהם בקצב מסחרר ואם זה חינוך ואם זה בריאות. אין מנהיגינו ראויים לנו. אויה לעם שכאלו מנהיגיו אבוי למנהיגים שכך אטומים לצורכי נתיניהם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל