הפלא שבאישה

נשיות כמפתח לאושר וגאולה

זה עתה סיימתי לקרוא את הספר 'הרפתקאות סמוק בליו', מפרי עטו של ג'ק לונדון, ועודני נפעם מהפרק ושמו 'הפלא שבאישה'. אני מבקש להתייחס לפרק הזה, גם כהזדמנות להציג מספר שאלות לעצמי, ולכל אחד ואחת מאיתנו.

סמוק וחברו שורטי, הם הרפתקנים, אשר הצטרפו למחפשי הזהב, כשהתגלה זהב באלסקה ובצפון מזרח קנדה.

סיפורם של הרפתקנים אלה, משקף את התעוזה ואומץ הלב, המתגלים בעת אשר נמצא האדם באתגרים, פיסיים ונפשיים, המציבים בפניו בחירות אישיות, הנוגעות לגילוי אנושיות בסביבה קשוחה ומסוכנת.

במהלך אחד ממסעות אלה, נלקחים סמוק וחברו שורטי, בשבי, בידי שבט אינדיאני פראי, המונהג על ידי צי'ף לבן, סקוטי במוצאו. יש לו בערך חמישים אלף קילומטרים רבועים של מרחבי ציד, והם רק שלו. הוא אינדיאני לבן. הוא והילדה שלו. שמו של הצי'ף הוא סנאס, ובתו היא לביסקווי.

מתברר לסמוק, כי הוא נפל בשבי, והמנהיג של השבט אשר לקח אותו בשבי, מנותק מן העולם שמעבר להרים הסובבים את העמק הנעלם שלו, ואינו מעוניין בקשר עם העולם. למעשה, הגיע סמוק לגן עדן עלי אדמות, אלא שאין אפשרות לצאת ממנו. לביסקווי, בתו של סנאס, מוריד הגשם, הצי'ף הגדול, מדליקה בפעם הראשונה את מדורת הרווקות שלה. המדורה הודלקה, על ידי לביסקווי בשמה האינדיאני, היא מרגרט, בתו של הצי'ף, בשביל סמוק. היא אוהבת את סמוק.

בפעם הראשונה בחייו למד באמת מהי אישה, וכה צלולה היתה נפשה, כה מפחידה בתמימותה ובדברים שלא ידעה, עד שלא היה מקום לטעות. כל הטוהר והיופי של בנות מינה היה בה, טוהר שלא סורס על ידי הנוהג המוסכם של ידע או על ידי הרמייה לשם הגנה עצמית. להכיר אישה, כמו שסמוק הכיר את לביסקווי, פירושו לדעת שכל שונאי הנשים הם אנשים חולים. סמוק למד על עצמו. למד גם שהוא אוהב את האישה הזו.

ולביסקווי אמרה: אני מסתכלת עליך, ויש דאגה בעיניך, בפניך. אני יודעת הכל על פניך. יש צלקת קטנה על צווארך, בדיוק מתחת לאוזן. כשאתה מאושר, פינות הפה שלך עולות למעלה. כשאתה חושב מחשבות עצובות, הן יורדות למטה. כשאתה מחייך יש שלושה או ארבעה קמטים בקצה העיניים שלך. כשאתה צוחק, יש שישה. לפעמים כמעט ספרתי שבעה. אבל עכשיו אני לא יכולה לספור אותם. בעיניים שלך ראיתי שאתה רעב לעולם. ואז אמרה כך: בסדר. אני אוהבת אותך יותר מכפי שאני פוחדת מכעסו של אבי, וכשהוא כועס הוא יותר גרוע מסופה בהרים. אתה סיפרת לי מהי אהבה. זה מבחן האהבה. אעזור לך לברוח בחזרה אל העולם.

ואכן, מרגרט, היא לביסקווי, עוזרת לאהובה לברוח. אבל לפני כן, בוחר סמוק לומר לה: נחזור בחזרה, לביסקווי. את תהיי אשתי, ונחיה לנצח עם אנשי השבט. ותשובתה של האישה: לא! לא! אני יודעת. חשבתי הרבה. הרעב לעולם יתקוף אותך, ובלילות הארוכים יטרוף את ליבך. אני לא מוכנה שתמות. זו תהיה טעות גדולה בשבילך לחזור. אני רק ילדת פרא ואני פוחדת מהעולם. אבל יותר מזה אני פוחדת עליך. אתה מבין, זה בדיוק כמו שסיפרת לי. אני אוהבת אותך יותר מכל אחד אחר בעולם. אני אוהבת אותך יותר מאשר את עצמי. אלוהים הוא טוב, הוא שלח לי אהוב.

במהלך הבריחה אל החופש, לעולם שמעבר להרים, האישה הצעירה מוסרת את נפשה למען אהובה. האישה הצ'יטה הזו, נלחמת במסירות נפש וגוף למען אהובה, אשר חייו ניצלו, וניתנו לו במתנה, הודות לאהבה והפלא שבאישה.

האם היית בוחר באישה הזו, אשר אישה היא, עוצמתה ואהבה שלובים יחדיו, והייתי בוחר בחיים בטבע, בקרב השבט הזה, אשר מצמיח מקרבו כאלה נשים? או שמא גם אני, גם אתם, היינו בוחרים בחופש בכל מחיר. גם במחיר אבדנה של אישה אמיתית.

כך או כך, המסר העיקרי הוא כי לאישה יש כוח לגאול את האדם. לאישה יש כוח לגאול את החיים. כל זאת, אם אישה אמיתית היא. ולהיפך. זו זווית ההסתכלות שלי ושל ג'ק לונדון. ואולי לא רק אנחנו.

דומני, כי יש בסמיכות כתיבת הדברים לפורים, יותר מרמז. אסתר המלכה, לאחר שאימן אותה מרדכי היהודי, היה בה עוצמה ונחישות, שהיה בהם די להביא גאולה לעולם ולעם היהודי. בזכות הנשים והנשיות גם ניצלנו ממצרים. גאולה זו האחרונה, כגאולה ראשונה.

אני מאמין כי במסר הזה, יש בכדי להציב אתגר לכל איש ואישה מאז ועד עולם.

היי אישה, ותביאי גאולה.





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל