המרק של המרק, סיפור על גלגולה של שמועה...

אני יודעת הרבה דברים: אמרו לי, סיפרו לי, שמעתי, למדתי.... האם יש לי מושג מה המקור שלהם? על מה הם מבוססים? האם הם נכונים? מה גורם לי להאמין לדברים מסוימים ולא להאמין לדברים אחרים?

אני (וכל אדם אחר) יודע/ת הרבה דברים, אמרו לי, סיפרו לי, למדתי, שמעתי...
האם יש לי מושג מה המקור של הדברים האלה?
מאין הגיעו אלי?
על מה הם מבוססים?
האם הם נכונים?
מה גורם לי להאמין לדברים מסוימים ולא להאמין לדברים אחרים?
מה בלבי אומר לי שדבר זה הוא נכון ודבר אחר לא נכון?
אפילו אם קורה לי משהו, שבד"כ איני מאמינה בו, אני אומרת: "זה לא יכול להיות שזה קורה לי" או " אני לא מאמינה שזה קורה לי".
מה באמת מכתיב את האוטנטיות של הדברים?
איך אני יודעת להבחין מהי האמת?


"מולה נאסר-א-דין החליט יום אחד לבשל מרק עוף טעים לכל ידידיו ומכריו. הוא הלך לשוק, לקח איתו כמה מטבעות של כסף, קנה תרנגולת גדולה ושמנה, עשה את כל ההכנות הדרושות והכין את המרק בדיוק כפי שמרק עוף צריך להיות. כתב הזמנות חגיגיות לכל מכריו וידידיו הקרובים ביותר, וביום שנקבע כולם הגיעו. המולה קיבל את פניהם בחביבות רבה, הושיב כל אחד מהם במקום שנקבע לו, והעמיד את עצמו לשירותם.
המרק היה טעים להפליא. כולם אכלו בהנאה מרובה וביקשו עוד. הארוחה נמשכה עד מאוחר בלילה והאנשים הלכו לבתיהם שמחים וטובי לב.
למחרת כולם דברו על מרק העוף שמולה נאסר-א-דין הכין.
היום עוד לא הספיק להיגמר, וקבוצה נוספת ממכריו של המולה הגיעה לביתו וביקשה מהמרק הטעים שהכין לקבוצה הראשונה.
אבל – לא נשאר מהמרק כלום מלבד העצמות – והמולה, מחוסר ברירה, החליט לבשל שוב את שאריות המרק מאתמול ולהגיש לאורחים החדשים.
הם באמת חשבו שהמרק היה טוב אבל לא הבינו מה המיוחד בו ולמה האנשים דיברו כל כך הרבה בשבחו. "בסך הכול מרק עוף" – חשבו בלבם.
אבל כלפי חוץ שוב שבחו את המרק, וביום השלישי התארגנה עוד קבוצה כדי לקבל מהמרק.
וכך מיום ליום באו קבוצות אנשים לבקש שהמולה יכין גם להם מרק. והמולה – שכסף מיותר לא היה לו, וגם את הכסף ששלם על התרנגולת, הרוויח באותו יום בקושי רב – בישל כל יום מחדש את השאריות שנשארו לו מהמרק הקודם.
והמרק נעשה דליל מיום ליום. וביום השביעי נשארו לו רק מים עם קצת ירקות צפים בתוכם."

האם אני יכול/ה להבין, שרק המידע מהמקור מעביר לי את האמת?
האם אני יכול/ה להבין מה הפרשנויות עושות לאמת?
האם אני יכול/ה להבין שכשאני מתרחק/ת מהמקור – האמת משתנה?

איך אני מגיע/ה למקור? למה ו/או למי אני מקשיב/ה?
האם האמת מעניינת אותי?...........


מולה נאסר-א-דין
הוא דמות ידועה ברחבי האסלאם. כמו הרשלה מאוסטרופולי – ביהדות.
סיפוריהם גורמים הנאה מרובה לקוראים ולמספרים כאחד.
ותמיד – אחרי שמספרים, שומעים, קוראים אחד מהסיפורים האלה – יש הרגשה מוזרה.
כאילו העמידו אותנו במקום לא מוכר. כמו האבסורד והסטירה, שמוציאים אותנו מהמרחב הידוע, המוגן, השומר עלינו, אל מרחב לא ידוע.....
אותי המרחב הזה מאוד מסקרן. ואפילו מאתגר. כי הוא מאשר לי שכל מה שיש
בעולמנו הארצי – זה לא הכול. יש משהו נוסף.... משהו מעבר לידוע....
וזה, בפירוש, מעודד. אותי.
 

 
 

תמונה: freedigitalphotos.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל