יגאל בור- סדרת מאמרים על היקום הגדול. הרצאה רביעית

על-פי הדת היהודית, האלוקים ציווה על האדמה להוציא מקרבה את כל הצומח, ואת כל היצורים החיים, מלבד האדם, שאותו האלוקים ברא במו ידיו ורוחו. על-פי המדע: "אין לדעת איך הופיעו החיים על "כדור-הארץ" ". הסיבה: "כוכב-אדמה" היה סטרילי, והוא עצמו לא יצר את החיים. הידע המדעי מתחיל בגילוי של "תאי-חיים" ראשוני. היינו: המחזור הראשון של "תאי-חיים" על ה"סלע-הראש

קורא יקר,
לפניך מאמר שמראה את הדרך הגיונית להבנת בריאת החיים והיקום.
הוא קצת ארוך אבל מחולק לקטעים
אם קשה לך לקרוא הכול בבת אחת, קרא עד שאתה צריך מנוחה.
תעצור ברווח-שורות בין הקטעים, תסמן לך את זה ותחזור כשתרצה.
אם תקרא בלי לוותר, בסיום הקריאה
לא תצטער.
בתודה,
יגאל בור


"תופעת-החיים" על "כדור-הארץ"

במאמרים הקודמים בנושא שלנו אמרתי שהמדע והדתות המונותאיסטיות רואות ב"כדור- הארץ" אירוע ראשוני של "פלנטה נושאת חיים".
ביהדות התורה קובעת מיד בפסוק א' של ספר "בראשית":
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאֶרֶץ, וְהָאֶרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם"".
לא נתעכב על פירוש הפסוק מילה במילה. כללית, מדובר בהכרזה שהארץ (האדמה) נבראה על-ידי האלוקים, ממצב שבו היקום היה ערבוביה בלתי מסודרת...

המדע גם הוא מתייחס לבריאה כמעשה ראשוני:
"בְּרֵאשִׁית הָיָה "מַפָּץ-גָּדוֹל", שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרָא הַיְּקוּם שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים וּבְתוֹכוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלָוְיָנִים שֶׁלָּהּ".
על-פי הדת היהודית, האלוקים ציווה על האדמה להוציא מקרבה את כל הצומח, ואת כל היצורים החיים, מלבד האדם, שאותו האלוקים ברא במו ידיו ורוחו.
על-פי המדע: "אין לדעת איך הופיעו החיים על "כדור-הארץ" ".
הסיבה: "כוכב-אדמה" היה סטרילי, והוא עצמו לא יצר את החיים.
הידע המדעי מתחיל בגילוי של "תאי-חיים" ראשוניים. היינו: המחזור הראשון של "תאי-חיים" על ה"סלע-הראשוני".
התאים נבדקו בקפדנות. כאשר החוקרים פתחו את גרעין-"התא-הראשוני", הם הופתעו מאד. הם ציפו שמספר הכרומוזומים בתא יהיה בהתאם צרכיו.
היינו: השרשרת הגנטית של ה"תא-הראשוני" הייתה צריכה להיות במבנה שמתאים לצרכים של תא-פרימיטיבי... אבל לתא היו יותר כרומוזומים מהדרוש לתא-ראשוני...
עד היום המדענים תוהים: "מדוע לתא הראשוני היו יותר כרומוזומים ממה שנחוץ לקיומו ורבייתו...".
בהמשך המאמר אתן תשובות לשאלות שהמדע מציב.
בינתיים אני מבקש לדבר על "תופעת-החיים" בטבע.
ובכן, לתופעת החיים בטבע אחראים רק שלושה חלקיקים זעירים מאד.
החלקיק האחד: "האטום" - ממנו בנויים כל 117 היסודות שהתגלו עד היום.
החלקיק השני : "תא-חי". – ממנו בנויים כל האיברים של כל סוגי החיים.
החלקיק השלישי: "תא-צומח" - ממנו בנויים כל החלקים של כל סוגי הצומח.
בן אדם, תאר לך: "רוח-היקום" הייתה צריכה להמציא, לתכנן ולבצע בריאה של החומר, ושל תא מסוג אחד (עם תא דומה אך שונה) כדי שהחומר ביקום יהיה רק מסוג אחד בכול הפלנטות שביקום, וכולן יוכלו לפתח-את כל סוגי החיים שאפשר להעלות על הדעת!
מה שהיום אנו יודעים על טבע, שונה לגמרי ממה שאבותינו לדורותיהם לא ידעו ולא שיערו.

היום אנו יודעים שהיקום הוא אין-סופי, שהרכבו זהה בכל מקום שבהם יש חומר וחיים, והוא לא בן 6000 אלפי שנים ככתוב בספר בראשית, וגם לא בן 14,5 מיליארדי שנים כמו שחושבים המדענים .
היקום הוא "קדמון". משמע: הוא קיים מאז ומעולם. אבל אם וכאשר הוא נבנה לראשונה, "רוח-היקום" כבר היה מצויד בכל הידע האפשרי, בכל ההבנה האפשרית, בכל החוכמה האפשרית ובכל כללי-החוק של טבע מוצלח. עם הכלים האלה הוא ידע להרכיב שלושה חלקיקים שמהם הוא ברא את "המעון הגדול ביותר שהיקום יכול להכיל" עבור "יצורים-חיים" במיליארדי-מיליארדים של פלנטות נושאות חיים.
בן-אדם, עליך לדעת: הכשרת פלנטה - "מקום משכנם של החיים", מצריך תהליך שנמשך למעלה משלושה מיליארדי שנים. ומתוך זה יש להבין שלא יתכן ש-"רוח-היקום" ימציא בהצלחה את הכלי לבריאת יקום שמכיל את כל סוגי החומר האפשריים, משלושה חלקיקים בלבד, רק בשביל פלנטה אחת שאורך חייה הוא סופי.
הסבר: אורך-החיים של "פלנטה-נושאת-חיים" הוא סופי מפני שאורך החיים של שמש תלוי בעובדה שכאשר האנרגיה בשמש נשרפת עד הסוף, כל הפלנטות שלה ממוחזרים יחד איתה.

הגיג: יש מדענים שסוברים שיתכן שתופעת החיים היא תוצאה של "תאונה...", כלומר בתוך "יקום-זקן" פתאום הטבע השתגע ויצר משהו משונה כמו "תופעת-חיים...".
בעיני כל בר-דעת, זאת הבנה פורימטיבית שאינה ראויה למדען. לראות את המורכבות החכמה של תופעת החומר והחיים כתאונה..?

סֵדֶר הַבְּרִיאָה עַל-פִּי הִגָּיוֹן אֱנוֹשִׁי:
אם הייתה פעם בריאה-ראשונה, כלומר אם היקום אינו משהו שקיים מאז ומעולם, אלא היתה לו התחלה, הרי יש להניח שכך היה סדר ההתפתחות:
בראשית היה החלל-הריק אין-סופי. בכול נפחו היו חלקיקים ניטרליים של חומר חסר- תכונות. לפתע, אין לדעת למה, החל תהליך שבו החלקיקים רכשו תכונה חדשה.
ממצב של "יקום סתמי" חלל שיש בו חומר חסר תכונות, התרחש משהו שהיא ליצירת האטום הראשון.
חלקיק שהייתה לו מסה - ולכן הוא רכש כוח-משיכה.

וכך החלה שרשרת הבריאה הראשונה:
שלב ראשון: הופעת האטום.
שלב שני : הפיכת "החומר-הראשוני" ביקום לחומר שכולו מורכב מאטומים.
שלב שלישי: האספות "החומר-הראשוני" למקום אחד בו הוא הופך ל"גוש-הקדמון".
שלב רביעי: התנדפות החומר מ-"הגוּשׁ הקַדְמוֹן" לתוך "החלל היקום-המקומי", ושם בתוך הערפיליות, נבנה היקום כמו שהוא נראה היום לעינינו.
שלב חמישי: על ה"פלנטות" שמיועדות לשאת-חיים, מתקיים תהליך שבו "הסלע-
הקדמון" מותקף בברקים וגשם. השילוב של חומר, מים וברק יוצר
על-פני הסלע שיכבה דקה של חומר אנזימי.
שלב שישי: על הסלע נוחת "וירוס-נושא-חיים". החיבור בין החומר-האנזימי ובין ה"מטען-הגנטי" שהווירוס מפעיל, יוצר "תא-חי ראשוני". התא מתרבה. תהליך היוצרות תא-חי ראשוני" מקיים
מיליארדים של היווצרויות כאלה, בו זמנית על כל מקום ש"הסלע-הקדמון" גלוי לאטמוספירה, נוצרת שכבת "תאי-חיים" על הפלנטה החדשה.
שלב שביעי: "תאי-חיים ראשוניים" מייצרים שני סוגים של תאים חדשים:
1. "תא-צומח" נושא כלורופיל.
2. "תא-חיים" שמתפתח ליצורים חד-תאיים.
שלב שמיני : התאים-הצומחים מתפתחים לכל צורות הצמחים שאנו מכירים בטבע.
התוצאה: בית-חרושת ענקי שבולע "חד-תחמוצת הפחמן" ופולט לאטמוספירה של הפלנטה שני סוגים של גז:
1."חמצן".
2.דו-תחמוצת הפחמן".
שלב תשעי: מהיצורים ה"חד-תאיים" מתפתחים חיידקים ואמבות. כעבור מיליוני שנים מופיעים יצורים רב-תאיים. וכאשר האטמוספירה מטוהרת מגזים רעילים, מופיעים כל היצורים האחרים.


המנגנון הפיסיקאלי שאחראי להתרבות המינים:
הקדמה.
כל מי שקרא את: שלושת המאמרים הקודמים שלי יודע שתורתו של דארווין על "התפתחות- המינים" חטפה כאן כמה חבטות כבדות. אבל עד שלמדתי להבין את הפיסיקה החדשה של היקום, גם אני קיבלתי את דבריו של פרופסור דארווין, כתורה-מסיני".
בעצם, אין לי כלום נגד תורתו של פרופסור דארווין. דארווין למד את "מדעי-החיים" באוניברסיטה של המאה התשע-עשרה. הוא עשה את הסטאז' שלו בכמה יבשות ובעשרות-איים מרוחקים כדי לאסוף ממצאים ביולוגיים שיאפשרו לו ללמוד על התפתחותם של הרבה מיני בעלי-חיים. הוא הביא ממסעותיו ידע עצום, ועל בסיס הידע שאסף, הוא פיתח תאוריה על הדרך שבה בעלי-החיים התפתחו כדי לשרוד בסוגים שונים של "סביבה-אקלימית", ו"סביבה-עוינת" מהיבטים שונים.
הַמְּצִיאוּת הַמַּדָּעִית בִּזְמַנֵּנוּ, בִּתְחוּם "הִתְפַּתְּחוּת-הַמִּינִים" הִיא פַשְׁלָה-הִיסְטֶרִית מִצַּד מַדְּעָנִים רַבִּים. למרות המידע הגנטי החדש, הם מחזיקים בדעה שהתיאוריה "התפתחות-המינים" של דארווין עדיין תקפה. היינו: "בעלי-חיים" חדשים מופיעים ממוטציות חדשות שהופיעו במקרה, והם שפותרים בעיות-הישרדות בסביבה שבה התנאים האטמוספריים והעדר-מים או יתר-מים, משתנים. תורה זאת שגוייה לחלוטין. בהתפתחות-המינים, אין מקום ל"יצירת מינים מותאמים לשינויי-הסביבה", באופן מקרי.
המנגנון הפיסיקאלי של החיים:
בן-אדם, כבר למדנו עד-כמה חכמה היא "רוח-החיים". כלום יתכן "שהיא לא ידעה מראש..." שבעלי החיים שנבראו מותאמים לסביבה בה הם הופיעו, יהיו צריכים לעבור שינויים במבנה-הגנטי והביולוגי שלהם במהלך ההיסטוריה של המינים והזנים השונים?
הֲרֵי "רוּחַ-הַחַיִּים" הִיא זֹאת שֶׁהִמְצִיאָה אֶת שְׁלֹשֶׁת חֶלְקִיקֵי הָרַב-יְקוּם. הַאִם הִיא תִּסְתַּפֵּק "בְּסִכּוּיִי-סְטָטִיסְטִיקָה" שֶׁהַמִּקְרִיּוֹת הִיא שֶׁתִּקְבַּע אִם כָּל יצורי-הסוואנה יִשְׂרְּדוּ אוֹ יכחדו כְּתוֹצָאָה שהסוואנה תֵּהָפֵך לְמִדְבָּר?
זֶה הֶבֶל הֲבָלִים.
הֲרֵי "רוּחַ-הַיְּקוּם" בָּרְאָה ב-"תָּא-החַי" גַּרְעִין זָעִיר מְאֹד שֶׁמֵּכִיל אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַגֶּנֶטִית. וְהוּא דָּאַג שֶׁהַשַּׁרְשֶׁרֶת-הַגֶּנֶטִית תָּכִיל יֶדַע בְּנֶפַח הַטָּמוּן בִּשְׁלוֹשָׁה סִפְרִיּוֹת גְּדוֹלוֹת.

בן-אדם, ממרום ראשך עד לאצבעות רגליך עוברים עורקים, ורידים ועצבים. בקצוות אצבעותיך פרקים וציפורניים. הרי בבניית "גוף-חי" יש צורך לקבוע נתיבים דרך אלפי המקומות שבהם יש לדייק במיקום המעבר של צנרת הדם, קווי האלקטרוניקה של העצבים. עצמות האצבעות חייבות להיות במקומן בדייקנות של חלקי-המילימטר. הציפורניים חייבות להיות בקצוות האצבעות ולא על תנוכי האוזניים. בכול "תא-חי" של כל יצור-חי ובצומח, יש צורך ב"מידע-בניין-מדויק" הגדול פי מיליון מהדיוק של גורד-שחקים.
וכל המידע הזה נמצא בכרומוזומים שנמצאים בגרעין של "תא-חי".

הרי הדבר הידוע בכינוי "מדע" יודע את כל זאת. והוא יודע ש"תא-החיים-הראשוני" הכיל יותר כרומוזומים מהכמות שהיה צריך להתרבותו וקיומו. לכן יש מקום לתהייה גדולה:
"למה לתא הראשוני היה צורך בכרומוזומים-עודפים?".
אבל המדע לא שאל את השאלה הזאת וכאשר הוא מציג את עובדת מציאותם של "כרומוזומים-עודפים", הוא אומר: "אנחנו לא יודעים מדוע לתאים-הראשוניים היו כרומוזומים יתר על מידת צרכיו..."
בנושא "הופעת-החיים", "התפתחות-המינים". ו"רבייה-מינית", חייב להיות צורך להשקיע חשיבה על תופעות שסיבותיהן לא ידועות למדענים. בגלל עקרונות שמרניים של המוסדות המכשירים מדענים ציבור המדענים כבול לשיטות שאבד עליהן הכלח, והשמרנות היא שאחראית לכך שהם נתקלים בקירות אטומים.\
לדוגמה- אני פונה לציבור המדענים לנסות עזרה שבאה מחוץ לעולם המדע-הרשמי.

רבותי המדענים;
בנושא "התפתחות- המינים", אם יכולים לפתור את שאלה האם באמת התפתחות המינים היא מקרית"
תנסו לבדוק אם יש היגיון שבהתפתחות המינים הכול קשור לעובדה: "ריבוי הכרומוזומים" ב-"תא-החיים-הראשוני".

עכשיו נפרט:
השאלות שהמדע לא מצליח למצוא להן תשובות.
א. המדע לא יודע כיצד הופיעו חיים על "כדור-הארץ".
ב. המדע לא יודע מהו המנגנון הביולוגי האחראי שהמינים השונים של "בעלי-חיים" עוברים השתנות בהתאם לשינויים בסביבת-הקיום שלהם.
ג. המדע לא יודע מתי ואיך הופיע הרבייה הדו-מינית בכל שטח "כדור-הארץ".
בן-אדם, הלא-תשאל: מדוע המדענים לא יודעים את התשובה לשאלות האלה?.

לדעתי, "המדע לא יודע" הרבה דברים מפני שהמדענים מנועים מחשיבה מעבר למה שלמדו באוניברסיטאות.
בעצם, המדע יודע ש-"תא-החיים-הראשוני" הכיל יותר כרומוזומים מהדרוש לו. אז מדוע המדעים לא מנסים לחשוב: "הַטֶּבַע הוּא דַּיְקָן. אִם הוּא שַׂם יוֹתֵר כְּרוֹמוֹזוֹמִים מֵהַדָּרוּשׁ בַּהַרְבֵּה תָּאִים, זֶה לֹא מִקְרֶה. בְּתוֹפָעָה יֵשׁ שְׁלִיחוּת שֶׁל הַטֶּבַע. אָז מָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַסִּבָּה לְרִבּוּי הַכְּרוֹמוֹזוֹמִים?"
להרהור הזה צריך המשך שלמדע אין גישה אליו עצמאית "תקפותם של "חוקי דארווין".
אם המדענים מאמצע המאה-העשרים ועד הלום, היו שואלים את עצמם: "האם חוקי דארווין הישנים עדיין בתוקף?" וזאת לאור השאלה הקודמת: "למה ל-"תא-החיים-הראשוני" היה עודף-כרומוזומים?", מישהו מאלפי הסטודנטים היה מחבר את השאלות לשאלה אחת, והוא היה מוצא את התשובות.
אני יודע את זה, כי אני עשיתי את זה.
וזאת התשובה המנצחת!
"הַכְּרוֹמוֹזוֹמִים הָעֹודָפִים" הֵם הָעֲרֻבָּה לְהִשְׁתַּנוֹת יְעִילָה וַחֲכָמָה שֶׁל הַמִּינִים, וּלְשִׁנּוּיִים המהותיים בְּכָל סוּגֵי הַחַיִּים לְפִי הַצְּרָכִים שֶׁל כָּל מִין וּמִין!

הפתעה: הכרומוזומים העודפים נושאים בחובם "תוכנת: ברירות-מחדל"

הייחוד של הכרומוזומים העודפים:
הכרומוזומים הנוספים מכילה תוכנה מודרני בעולם התוכנה למחשבים:
תוכנת: "אם ← אז."
דוגמה: מתרחשים שינויי-סביבה קיצוניים: בטמפרטורה, מקווי-מים מתייבשים או ההפך הופכים לימות, שינויים קשים במקורות-וסוגי מזון. הופעת אויב-חדש כגון טורפים אלימים, וכיוצא בזה.
דוגמה מפורטת :משבר-מזון. אוכלוסיית אוכלי העשב גדלה מאד ויש סכנת רעב.
במצב זה מתערבת תוכנת: "אם ← אז."
הגורם: "אם" מקבל מידע: יש תחרות גדולה על המזון בסביבה.
השינויים: "אז": המערכת-הגנטית משדרת סדרת-פקודות גנטיות המופעלות בבת-אחת על הדור שבעיית מזון מסכנת קיומו): "חַזֵּק רַגְלַיִם. לְפַתֵּחַ שְׁרִירִים-חֲזָקִים" "גָּדַל-שִׁנַּיִם חָדוֹת וּגְדוֹלוֹת". הַתְאֵם הַקֵּבָה לָעִכּוּל בָּשָׂר. חַדֵּד עֵינַיִם. חַדֵּד חוּשׁ רֵיחַ. תִּהְיֶה אַמִּיץ, חָזַק ותּוֹקְפָן.
תוצאת משבר המזון: מופיע הטורף הראשון. אחד המינים השתרג מאכילת עשב לאכילת בשר. המאבק על אוכל צמחוני מתאזן.


עד כאן החלק הראשון של הרצאה מספר 4
תוך שלושה ימים יפורסם כאן החלק השני של ההרצאה.

תודה על הזמן שהקדשת לקריאת מאמרי.
יגאל בור
כוכב-יאיר, שכונת צור-יגאל




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל