על נצילות בעבודת האל

אשמח אם אדם המאמין באל [כמוני למשל!] יצליח להפריך את טענתי שהיהדות עוסקת יתר על המידה בפולחן האל, ולא בפעילות תכליתית שיכולה לשמור על העולם שהאל ברא הרבה יותר מאשר הטקסים והתפילות שחז"ל ציוו אותנו לקיים.

לית מאן דפליג שהזרם שאנו מכנים כ"יהדות אורתודוכסית" [אני ממש לא אוהב מונח זה!] הוא הדומיננטי ביהדות לא משום ש"יצאה בת קול " וקבעה שאכן כך הוא ,אלא מנהיגי זרם זה הצליחו לשכנע את רוב העם שהלכה כמותם.

אבל האם מישהו מקוראי אתר זה , המאמינים שאכן קיים אל [שאיננו זהה בהכרח לאלוהים בגירסה היהודית ]יכול להפריך את טענתי שההנהגה הדתית היהודית התמקדה יתר על המידה בשימור המסורת והמסגרת הלאומית, ועשתה הרבה פחות מהנדרש כדי לפעול בשרות האל.
האם מישהו חולק על טענתי שאם אכן האל ברא את העולם, על כל מה שקיים בו, חובתנו העיקרית היא לעשות כמיטב יכולתנו כדי לשמור על הבריאה.
אכן-כל הדתות המונותאיסטיות מניחות שאכן האל האחד הוא בורא הכל . אך קיימות דתות מונותאיסטיות אחדות ועוד זרמי אמונה שונים בדתות אלו , שהנחת היסוד לעצם קיומם העצמאי היא שכל אחד ממנהיגי הזרמים הדתיים הינו מפרש מוסמך של דבר האל.- או ליתר דיוק המפרש המוסמך . סמכות זו שהוענקה ע"י בני תמותה ,הביאה למאבקים רוויי דם בין הזרמים הדתיים השונים, בהם כל אחד מהצדדים הנצים טוען לבלעדיות על הפרשנות המוסמכת, וזאת במקום להתמקד בשמירה על הבריאה.

המאפיין את כל הדתות הוא שמאמיניהן חיים בקהילות, כתוצאה מכך הביטוי היום יומי לאמונת חברי הקהילה הוא בקיום טקסים ופולחן שהם המעידים על דבקות חברי הקהילה באמונה שקיבלו עליהם.
אכן, קיום הטקסים והפולחן מסייעים לגיבוש הקהילה אך שבפועל אין הם מעידים על מחויבות חברי הקהילה לערכי הליבה שלה.
על כן- משעה שהמאמינים מאוגדים בקהילה הרי דעתם נתונה בעיקר אל הshow של הדת, ולא אל עיקרי האמונה. בנוסף לכך -המאמינים נכונים לפעול באלימות כנגד מי שהוגדרו ע"י חכמי הדת ככופרים , במקום להתמקד במה שאמור היה להיות עיקר - [שלרוב הינו מוצנע!] שהאל ברא את הכל [כולל הכופרים!]. כאן ראוי לציין את תרומתה השלילית של האמונה באל האחד הקנאי שציווה [פעם ראשונה בהיסטוריה של המין האנושי] על השמדת עמים אחרים בגין דתם [מנהגיהם הפסולים].
ככל הנראה שבכך העניקה היהדות לגיטימציה לג'נוסייד על רקע דתי. השמדות עם היו ככל הנראה כבר לפני כן, אבל רק על רקע חילוני מובהק.

כותרת מאמרי זה היא "נצילות עבודת האל"- יכול הייתי לנקוט במילה יעילות, כוונתי ליחס שבין ההשקעה בעבודת האל לתמורה המתקבלת מפעילות זו: אם אנו מקצים כX % מהאנרגיה והזמן שלנו לעבודת האל בכל דרך שבה נבחר,נשארת השאלה איזו מהפעילויות שלנו לעבודת האל תניב את התמורה הטובה ביותר לשימור הבריאה.
אני שואל זאת ,כי לבני אנוש נורמטיביים יש משאבי אנרגיה פיזית ורגשית מוגבלים ואין לצפות שישקיעו בלי גבול גם בפולחן דתם , גם במשפחתם, גם בקהילתם וגם בשימור הבריאה.
ראוי לנו לזכור שרוב בני אדם בעלי מידת מחויבות ספציפית גדולה בעניין אחד נהיים לקנאים חסרי גבולות ומעצורים בלתי נסבלים מבחינה חברתית.[אינני מדבר על יחידים "מוארים".]
כאן אני חוזר לעצם שאלתי - האם מישהו מהקוראים מסוגל להפריך את טענתי שאילו מנהיגי הדתות השונות היו מתמקדים בחיפוש ומציאת דרכים לעבוד את האל ביעילות מירבית הם היו פוסלים מראש כל אלימות שאיננה הכרחית להגנה על החיים והרכוש ומחפשים דרכים לשיפור התקשורת עם הזולת כולל היריבים.
אני מרחיק לכת וטוען שבדיוק כאן טמונה אבן הבוחן לטענתנו להיותנו עם סגולה.
מה שעומד על הפרק הפעם אינו איך נשמור על זהותנו הלאומית, אלא האם יש ערך לזהותנו הייחודית?!


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל