שחקנית טניס בלי מכנסיים - מחווה לנשיות ולסוזן רחל לנגלן

טרייסינג לדודל של גוגל הציג לי את שחקנית הטניס הנערצת עליי – סוזן רחל לנגלן. כוכבת ענף הטניס לנשים באולימפיאדה בשנות ה20, מקצועית ומוכשרת ככל שהיתה נאלצה –באמצעות כשרונה המופלא כפי שקורה פעמים רבות להתמודד, לא עם המגבלות לגדילה נוספת, אלא עם אנשים קטנים וקטנוניים – נאלצת לוותר על משחק חייה בסצינה שנראית כמו לקוחה מפרק בעליסה בארץ הפלאות

אז למה תחת הכותרת הגשמה עצמית? - קלילה ובעלת שיווי משקל מושלם

בשמלה קייצית יפה, גיליתי את שחקנית הטניס הנערצת עליי, אמנם היא הייתה אלוהית בשנות ה20 ומאז הרבה דברים השתנו - אבל לי לא אכפת, מצאתי בה משהו שלא רואים היום באף שחקן רובוט - שמחת חיים והנאה מעצם המשחק,
ואולי סוזאן בעצמה היתה מתאהבת בשחר, שראפובה או מורסמו אבל אף אחת מהן לדעתי אינה מגיעה לקרסוליים שלה. אתם מוזמנים להציץ בויקיפדיה הזה - על שמה - לא אעתיק הנה את כל הנתונים אלא רק את החשוב לענייננו, א. היא היתה הראשונה אשר הפכה את טניס הנשים למקצוע אולימפי ממלא יציעים. אהבתה למשחק נולדה כיוון שלא הכשירו אותה להיות שחקנית טניס... אלא היה זה רק אמצעי שאביה האוהב ביקש לחזק באמצעותו את ילדתו האסמטית, החלשה גופנית. כל כדור שהיא חבטה - היה בו חיוך אל אביה. ולבסוף - בעידן בו עדיין לא מיתגו מכנסי טייץ הדוקים - לראות אותה משחקת טניס בשמלה - מזנקת אל כדורים וחובטת מקצה המגרש אל קצהו - זו חוויה אסתטית. הנה שחקנית שיש בה יותר מאשר כח ידיים ואימונים מפרכים, יש לה יציבות מדהימה, גמישות ושיווי משקל מעורר התפעלות - תענוג לראות אותה... ולכן ראיתי את הסרטונים אותם היא יזמה להנחות שחקניות ולהדריך איך לשחק נכון. נדיבות שלא מאפיינת אף שחקנית בימינו כאשר התחרות קובעת את כללי המשחק ולא נדיבות והנאה מעצם החוויה. חבל, עולם משחקי הטניס היה הרבה יותר שווה אם היו בו פחות תחרותיות ויותר אנשים כמו סוזאן.

אז למה תחת הכותרת הגשמה עצמית? כי לכל אחד מאיתנו יש יכולות גבוהות בתחום מסויים. אם יש לנו מזל נמצא את הדבר הזה בגיל צעיר ונזכה לפתח את היכולות כך שנרגיש מימוש עצמי סיפוק וחיוניות.
הייטיב לומר זאת ממני אחיעם שושני - הפסל אשר פסליו המופלאים מוצגים בשוני, הוא אמר "לכל אדם יש אומנות שבה הוא מוכשר מאוד ויכול להביא לעולם יופי שאף אחד לא יכול כמותו ורק צריך מזל כדי למצוא מהי האומנות הזו"... במקרה של סוזאן היה זה מזל לכל עולם הספורט הנשי, הדבר אותו היא ביצעה באופן טבעי, לשחק במשחק אהוב עליה, פרץ דרך לנשים רבות להגיע אל הישגים שלא עלו על הדעת טרם זמנה, וכמובן רבים העריצו אותה והוקירו לה תודה על פריצת הדרך, אלא שכאן נכנסת פוליטיקה למשחק וכשמשחקים עם פוליטיקה זה לא משחק של כיף, אני קוראת את סיפור חייה וצר לי כל כך על העולם הזה בו וינסנט ון גוך לא הצליח למכור תמונות וסוזאן המוכשרת סולקה מן המגרש על ידי מלכת אנגליה.
מה למלכת אנגליה ולטניס? שאלה מצויינת. ותשובתה קשורה הרבה מאוד ביחסי ציבור - בניגוד לטניסאיות הבריטיות אשר שיחקו בלבוש מאופק וארוך שרוולים סוזאן שיחקה בשמלה הקלה אותה רואים בתמונה, בנוסף לכך שהיא צרפתייה והתחרות בין צרפתים ואנגלים סבוכה ממאות עתיקות מאוד בהיסטוריה האנושית, סוזאן גם כנגד כל המוסכמות הבריטית, הביעה רגשות, צחקה ובכתה והגיבה בקול ומלכת אנגליה... טוב מלכת אנגליה בכלל לא מעוניינת בטניס. אם טובת הטניס היתה מול עיניה היא לא היתה מסלקת את הכוכבת המוכשרת בבושת פנים.
בשנת 1926 כחצי שנה לאחר משחק מדהים {מול הלן וילס בקאן ברביירה בו זכתה כשהיא מגיעה כמעט לאפיסת כוחות}, הגיעה סוזאן למשחק בוימבלדון כאשר מרי אשתו של ג'ורג' החמישי נוכחת בקהל. למזלה הרע של סוזאן הצרפתייה, המלכה הזו הייתה "ייקית" בכל מה שקשור ללוחות זמנים משפחת המלוכה כידוע נעלבים מאוד בקלות, הכללים אומרים שאסור לעכב מלכה ומי יודע מה קרה ביום ההוא שבו סוזאן נכנסה למגרש בפחות מחמש דקות איחור וסילקו אותה מהתחרות כי לתת למלכה להמתין זהו בזיון... {עירפו את ראשה, צוחק חתול הצ'שייר בפרק הנכון בעליסה בארץ הפלאות}
טוב, היא לא היחידה שהמלכה ציוותה לערוף את ראשה. הבעיה היא עם המלכה לא עם החתול...

אני מתבוננת בסוזאן משחקת ומבינה מה הפריע לי בשראפובה ושאר השחקניות שלא יכולתי לסבול את מראן משחקות: המטרות. האדם המשחק מעביר את המסר בתנועותיו. המטרה של שחקני הטניס המפורסמים היא לנצח. רב שחקני הספורט התחרותי משחקים על מנת לנצח. זוהי מטרתם. אנשי הספורט האמיתי משחקים על מנת ליהנות מן המשחק. אוי איזה עולם מופלא של חוויות ספורט היה לנו אם זה היה הנושא במשחקים. וכמה נחמד לראות אישה לבושה כמו אישה, מתנועעת כמו אישה ולא כמו רובוט חיקוי לגבריות. הנה תיראו



אני מברכת כל אחד מכם, שקוראים את הטקסט הזה למצוא את האומנות האמיתית שבה הוא מבטא את יכולותיו ומוקדם ככל האפשר כך יותר טוב...
ואני מברכת את הנשים המשחקות, בכל משחקי הספורט ובכלל, להיראות כמו נשים מוכשרות.
אל תתאמצו להתלבש ולהיראות כמו גברים. מה הרעיון בטניס נשים אם כולן נראות כמו גברים? תנו לרכות הנשית לנצח. הראו לגברים התחרותיים שיש עוד הרבה יסודות במשחקים האולימפיים להישען עליהם מלבד "תחרותיות גלדיאטורית"... יסודות נשיים שיווי משקל, רכות, גמישות תנועה הרמונית - שבלעדיהן העולם לא יכול להתקיים וימות משיעמום! :)
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל