יהודים מיוחדים במינם – האם יחזור הדור הזה?

מוריס אנגלסון, הוא ניצול שואה אשר חי בפורטלנד,אורגון, הוא דתי וגם היסטוריון חובבן בעל פרספקטיבה עמוקה ומיוחדת על מה שקרה שם בשואה. סיפור ההישרדות שלו מתחיל ונגמר בזכות לחיצת יד אחת בין סבא שלו , יהודי רגיל, לבין נוצרי אחד בפולין. את סבא שלו הוא מכנה 'יהודי רגיל', כמו כל אחד מאיתנו, אבל ההגדרה שלו ל'יהודי רגיל' שונה ממה שאתם חושבים.

היהודים הרגילים

בבית כנסת 'קסר ישראל', אשר בפורטנלד, אורגון, מר אנגלסון מספר את סיפור ההישרדות האישי שלו בדרך רצינית אך מהפנטת. אני מתחילה לרפרף ב- 90 העמודים שהוא כתב ומוצאת את עצמי מרותקת לכל עמוד ועמוד. בסופו של סיפור, משהו שהוא אומר מושך את תשומת ליבי, "אנשים כל הזמן מדברים על מה שאיבדנו בשואה. יש רשימות על גבי רשימות על מה שאיבדנו – 6 מיליון יהודים וקהילות שלמות. אני הייתי אומר שהדבר הכי יקר שאיבדנו בשואה, ושעדיין לא החזרנו לעצמנו מאז, זה את הדור של היהודים הרגילים שהיו מיוחדים במינם."
 

"מה זה יהודי רגיל?"

"מה שבעצם את שואלת אותי היא שאלה פילוסופית מורכבת שמתייחסת לנפש היהודית. כשאני חושב על יהודים רגילים אני מתכוון לכל יהודי, בין אם מלומד או לא, שפועמת בו הנפש היהודיה."

"אתה מתכוון לדתיים?"

"אני מתכוון לדור של יהודים שלא היו בהכרח מלומדים או חכמי תורה, ולא בהכרח דתיים, אבל בתוכם פעמה הנפש היהודיה. זאת אומרת שהם ידעו בתוך תוכם פנימה, בנשמה, מה זה אומר להיות יהודי. אז לא, לא בכל הדתיים פועמת באמת הנפש היהודיה שאליה אני מתכוון. קשה מאוד לתת למונח נפש יהודי הגדרה, אבל הרי ברור שלא בכל יהודי פועמת הנפש הזו, בין אם דתי או חילוני."
 

נפש יהודי הומיה

לפי מילון מריים וובסטר, נפש הוא החלק הרוחני והנצחי שמצוי באדם. אז למה הכוונה נפש יהודיה? מדובר על הקשר הזה, ההתחייבות, שכל יהודי אמור להרגיש בינו לבין אחיו היהודיים ובינו לבין אלוהים. הברית הזו שמאחדת את כולנו והיא קשורה באופן ישיר להתחייבות בינינו לבין אלוהי ישראל. אותה ברית שבזכותה אנו אמורים לעולם לא להילחם אחד בשני. אותו קשר שמחבר אותנו לאלוהים ולזהות שלנו כיהודים.
"תמיד היו אפיקורסים יהודים," מר אנגלסון אומר, "אלה שלא האמינו בתורה, שלא האמינו בלהיות יהודים. זה לא חדש. אבל היום, בתפיסה האישית שלי ומתוך זיכרון סובייקטיבי של סבא שלי כילד, 'היהודי הרגיל' היה יוצא דופן לעומת היום, כי הוא היה יהודי במובן שהיתה לו נפש יהודיה. הוא ידע מיהו ומהי הזהות שלו כיהודי והוא לא היה צריך להתחבט בשאלה האם הוא באמת יהודי בנפשו. הוא פשוט ידע. היום, זה לא שאיבדנו את זה טוטאלית, אבל אין לנו את זה באותה דרגה."
ואני תוהה האם גם נפתלי הרץ אימבר חשב על 'היהודי הרגיל' של מר אנגלסון, כשהוא כתב "כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומיה".האם גם הוא חשש שאולי נאבד את הנפש הזו עם השנים? האם באמת הדור הזה הולך ונעלם?

סיפור שקראתי פעם מספר על משפחה יהודיה אחת ששולחת את הבן שלה לבית ספר פרטי יוקרתי. רק שהאקדמיה הפרטית הזו היא גם קתולית. כשהבן חוזר הביתה שר שירי הלל נוצריים, אביו תופס אותו ביד וצועק, "תשמע ילד, יש רק אלוהים אחד בשמיים, ואנחנו לא מאמינים בו!"
האם אתם יהודים רגילים מיוחדים במינם? את זה תצטרכו לחפש פנימה, בתוך הנפש שלכם.

לסיפור ההישרדות המלא של מר מוריס אנגלסון, בקרו באתר: http://www.kesserisrael.org/
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל