פרנסה טובה

מפתח הפרנסה

משפט החזון שלי: תודה על שיש לי שכר גבוה בעבודה שאני אוהב ושמח בה. אני בוחר עכשיו להיטיב עם עצמי. מקום העבודה החדש והנפלא שלי הולך ומתגשם בחיי. ואני מודה על כך. אני חוזר על משפט החזון בכל רגע פנוי.

שירלי נס-ברלין ורבקה צדיק-פישר, לימדו אותי בספרן, 'לנצח את ההרגל', את הדרך ליצור מציאות חדשה, חיובית, של גאולה לתוך חיי. גם הן גילו את כוחה של האמונה. את כוחה של השמחה.

הכרת תודה כדרך להשגת מטרות קשורה לרעיון שדומה מושך דומה. חשיבה חיובית ודמיון מודרך חיובי מושכים אל חיינו את הטוב והמועיל והנעים. כאשר אנו חושבים מחשבה מסוימת בצורה מתמדת, אנו מושכים אלינו רעיונות דומים ומציאות דומה. הכרת תודה היא אמירה פשוטה של תודה. נתרכז בטוב, אודה עליו, וטוב נוסף ורב ימלא את חיינו. כשאני מביע תודה, אני נכנס להלך רוח של שמחה. חצי שעה כל יום, כמה פעמים ביום, של תודה והודיה להשם יתברך, היא הדרך לישועה.

יחד עם זאת, התפעלתי מאוד, מסיפור חייה של גולדה מאיר, שעשתה את חייה, לשליחות מיוחדת, למען מחפשי עבודה. במחפשי עבודה טיפלה גולדה מאיר, בהתמדה, כמעט שלושים שנה, ולעולם לא התייחסה לבעיה זו בצורה שגרתית. מתוך גישה זו, ביטלה גולדה מאיר, כשרת העבודה, כל ענייני סטטיסטיקה ומספרים. כל בן אדם במדינה שאי אפשר לפרנסו, מהווה כשלעצמו מאה אחוז בסטטיסטיקה הלבבית שלה. רוח אנושית זו, הרחוקה מכל ביורוקרטיה, השתדלה גולדה להחדיר בקרב פקידים בכירים וזוטרים. היא עצמה לא הסתפקה בישיבה במשרד. לפחות פעמיים בשבוע יצאה לשטח, לפקח בעצמה על מקומות העבודה, מדברים עם העובדים, הולכת למוקדי אבטלה, וליישובים מקצה הארץ ועד קצה, נפגשת גם עם מחפשי העבודה.

האבטלה היא ממש סיוט בחיי האדם והמדינה. רבבות נשים וגברים בישראל צופים בחרדה לגורלם, שמא יבואו מחר מפוטרים מן העבודה. עדיין, רבים מידיי, הם המעסיקים והמנהלים שמנצלים את סמכותם בכדי להשתלט על חיי הזולת. אישה אחת בישראל ריכזה בליבה את הדאגה לזולת בכל היקפה, על התעללות תעסוקתית וניצול, על כל הצער והסבל הכרוך בה. היא נאבקה בגזירות תקציב, היא נלחמה עם האוצר על כל שקל ליצירת מקומות עבודה ואפשרויות תעסוקה מגוונות ובשכר הגון. והיא התאמצה לפתור את הבעיה בדרכים שלה – בגישה אנושית, בהבנה עמוקה, בלב יהודי של אם יהודייה – שאין חזק ממנו. ירבו כמותה בישראל.

במהלך מסעו של מחפש עבודה, יימצאו אז אותם אנשים יקרים, שיעשו הכל למען ימצא את מבוקשו. אלה הם אנשים נדירים. נדירים מידיי. לעיתים, ייאוש יאחז בו, ואז ימצא את כוחו באמונה. כוחה של האמונה. זהו כוח אדיר. כוחה של האמונה שהכל הוא בהשגחה פרטית, לטובה ולברכה, וכל עיכוב והמתנה הם לטובה, וסוף הטובה לבוא. זהו ניסיון כביר. ניסיון של אמונה בעת מבחן. אמונה בעת של אי ודאות. אמונה אל מול מציאות של מראיינים, של מרכזי הערכה, של אלף קורות חיים, של פסילת מועמדות על הסף, של ביזיונות והשפלות, ושל אדישות, אכזריות, אטימות, והטלת ספק נוראה באדם וביכולותיו, המוכחות, ככל שיהיו.

במיוחד הניסיון מאתגר ביותר, עבור אלו שהיו בתפקידים בכירים, וכעת מוצאים עצמם בתעסוקה, שאינה תואמת את כישוריהם, את ניסיונם, את אישיותם המבורכת. תעסוקה כזו, שכרה נמוך, אינו הוגן, שרובו ככולו ניצול כלכלי של העובד הנאמן. עוד יותר קשה הניסיון, כאשר מדובר באנשים שהגיעו לגיל צעיר הנחשב מבוגר, בשוק העבודה הישראלי. עבור אנשים נפלאים ומיוחדים אלה, יהיה ניסיון האמונה, מהמאתגרים ביותר. הם יגלו שאמונה בעצמם, היא אמונה בבורא עולם. הם יגלו זאת, אם יפתחו את השער, לצמיחה רוחנית, פנימית, אישית. זוהי ההזדמנות הייחודית שלהם לחיות את האמונה. לחיות אותה ממש. לפתוח שיח ערני, חי, חיוני, עם בורא עולם. עצה טובה: ללמוד ולחיות את הספר 'בגן האמונה' ואת הספר 'אומץ'.

ראשית לכל, הניצחון הגדול, בעת ניסיון, הוא להחזיק באמונה. להתחזק באמונה. בעצמך. בבורא עולם. עצם המשך השיח עם בורא עולם, הוא הניצחון הגדול. כוח האמונה מתחזק והולך. האדם מבין יותר ויותר, את מהות הניסיון. הוא עושה חשבון נפש. לפחות חצי שעה ביום, בהמשך לחצי שעה של תודה והודיה, הוא עושה את חשבון הנפש, מאז אתמול, שאז דיבר עם השם יתברך, בשפתו וסגנונו, על כל מה שטעון תיקון וליבון. זוהי התבודדות. זוהי התבוננות. כולה מתוך שמחה. שמחה של התפתחות רוחני ויצירת קשר עם אבא אוהב, מבין, איכפתי ומתחשב. אבא שגואל אותנו, גאולת הפרט והכלל. הנני מוצא את עצמי, אוהב ומזדהה עם אחיי ואחיותיי, בני עמי, ובני העמים החיים יחד בשלום, ומייחל, ומתפלל, שכל אחד ואחת, ימצאו את הפרנסה המדויקת להם, ויתפרנסו ברווח, נחת, כבוד, שלום, שלווה ויישוב הדעת.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל