על ביטוחים ובטחון

רעיון הביטוחים יובא לישראל עם תחילת המנדט הבריטי, בתקופות העתיקות לא היו חברות ביטוח ואנשים חיו די טוב עד שמתו... "ביטוח" היו מקדשי המדינה בהם הופקדו חסכונות, רכוש ועזרה הדדית לסייע לכלל בימים קשים... מתי ואיך רימו אותנו להאמין בקשר - שקר הביטוח? לאחר ביקור קצר בביטוח לאומי מצאתי לנכון לכתוב את הדברים החשובים והקשים כל כך. וחברה סינית תרכוש את פניק

חברה סינית הציעה לרכוש מתשובה את הפניקס ישראל

בכתבה שפורסמה בניוז 1 על ידי אלעזר לוין http://www.news1.co.il/Archive/001-D-380686-00.html פורסם כי חברה סינית הציעה לרכוש את הפניקס מתשובה. חייכתי בצער כי לפני שבועיים ביליתי בוקר שלם בתכתובות לקופת חולים מאוחדת, המפקח על הביטוח, משרד הבריאות וחברת פניקס בנסיון נואש לבטל פוליסת ביטוח סיעודי פניקס אשר נשלחה אליי מבלי שביקשתי כלל, פוליסה אוטומטית אשר עשו לכל מבוטחי קופת חולים מאוחדת, ובה כתוב באותיות הקטנות כי סכום הפיצוי לא יעלה על אלפי שקלים בודדים וכי פוליסה זו מבטלת כל ביטוח סיעודי אחר שיש לי {ולארבעת ילדיי שבוטחו באופן אוטומטי} - אני יודעת לקרוא ומבינה את הכתוב אבל מה יעשו כל אותם קשישים ועולים חדשים אשר אינם מבינים את הנאמר? יצטערו בוקר אחד לגלות שהם חשבו שהם מבוטחים אבל הביטוח הוא הבטחת קש. סליחה על העלבון לקש.
שמישהו יבדוק מי עומד מאחורי החברה הסינית הזאת... ויוודא כי אין זה איל הון מערב הסעודית כפי שהיה עם כמה וכמה חברות סיניות שקנו חברות מפתח במדינה בזמן האחרון.
ככה נרדמנו בשמירה, באמצע היום, במלחמה הבאה לא נצטרך להילחם מול אוייב, כי כבר קנו אותנו, את כל יסודות המדינה כולל בתי המשפט, ממש מתחת לאף, קנו אותנו! נילחם בשלטון.
איך במדינה מתוקנת מאפשרים המפקח על הביטוח והממשלה עוול כזה הנעשה לציבור רחב באופן גורף וחד צדדי? כדי להבין זאת, כרגיל, צריך לבדוק מי מרוויח מהאירוע.
אנשים חיים בשלווה תוך שהם משלמים מאות אלפי שקלים לביטוח לאומי, קרנות פרנסיה וחברות ביטוח ובהגיע רגע המבחן בו הם נדרשים לתמיכה הם מגלים כי הם קרחים לחלוטין. אם הייתי עורך דין במקצועי, הייתי בזמני החופשי תובעת תביעה ייצוגית את מדינת ישראל על הסבל והעלבון שחשה אימי, עת חלתה בסרטן בגיל 67 וגילתה כי הפרשה של אלפי שקלים בחודש במשך שנים רבות, לביטוח משלים של קופת חולים כללית, ביטוח הראל, ביטוח חיים של מבטחים וביטוח לאומי כל אלו לא עמדו לה בשעת צערה להקצבה קטנה אפילו שתוכל לכסות עלות נסיעות לטיפולים וחזרה במונית כאשר הרגישה ממוטטת אחרי טיפולי הכימותרפיה שנעשו במרחק שעה נסיעה מביתה. מזל שאבא שלי היה שם להסיע אותה. דווקא טיפלנו בתביעות בזמן ובאופן ענייני, מסודר, התרוצצנו במשרדים ושלחנו מכתבים, היו המון שורות קטנות.. אמא שלי הטובה והתמימה לא הצליחה לקרוא את השורות הכל כך קטנות שצריכים זכוכית מגדלת להבחין מה כתוב בהן, בלי להתבייש מהמבוטחים היה כתוב כי הביטוחים לא כוללים פיצוי כמעט לשום דבר שבו צריך פיצוי. מחלות סופניות המתפרצות פתאום והתקפי לב אינם כלולים בסל הביטוח. אם יש לכם ביטוח גשו וקראו את האותיות הקטנות.
אינני עורכת דין אז נקמתי בהם בדרכי. התייצבתי במשרדי כל אחת מהחברות בהן אני מבוטחת ומשכתי כל שקל שהיה לזכותי. כך עשו הרבה מקרוביי ומכריי.
אני גאה להצהיר היום כי אין לי פוליסת ביטוח ולא כספי פנסיה בשום חברת שקרים עלובה ואני יודעת שאם חס וחלילה יקרה לי משהו לפחות לא אצטרך להתרוצץ במשרדיהם הממוזגים מנסה לעמוד על זכויותיי וסובלת השפלות ועלבון.
יש לכם פוליסת ביטוח? גשו ותקראו אותה. גם את האותיות הקטנות. במדינה בה מערכת המשפט תקינה ניתן היה לתבוע אותם על הונאה... אופס... הם חברות מטעם המדינה... טוב זה קשה להסביר כי מוכרים אותן אחת אחת לחברות סיניות.
http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2733295 הנה כתבה של גיא רולניק בדה מרקר. דווקא יש, לאורך השנים אנשים המבקשים למחות על חוסר הצדק והעוול. מבקשים להזהיר מפני הסכנות אבל שטיפת המח החברתית תקשורתית מחזירה אותנו תמיד לאותו נענוע ראש וציקצוק לשון "מה פתאום לוותר על ביטוח? אי אפשר לחיות ככה" מישהו סיפר להם את זה, להמונים, והם האמינו!
כבר היתה תביעה תקדימית בה חברת פניקס אולצה על ידי בית משפט עליון בתביעה של אדם אשר חטף התקף לב {וחי לאחריו} לשלם לו את עלות הטיפולים וההחלמה. פניקס מצידם טענו כי הביטוח לא כולל התקפי לב ובית משפט עליון פסק כי אדם המבטח את עצמו מניח כי הביטוח הוא למצבי חולי ולא למצבים של בריאות גמורה. פניקס נפרדו מכמה מליוני שקלים וזה סכום קטן יחסית לסכום המצטבר מכל אותם אנשים שגוועו בשקט כי לא היו להם כוחות וכסף לתביעות בבית משפט עליון. מדוע המדינה אינה מחייבת את חברות הביטוח לידע את המבוטחים על זכויותיהם ולשלם להם כאשר ברור על פי חוק כי השורות הקטנות הנכתבות פוגעות בזכויות יסוד של מבוטחים וגורמות גזל ועוול כלכלי?

ביטוח לאומי - שם המשחק. ביטוח. ללכת עם להרגיש בלי.

בביקורי בביטוח לאומי לתשלום אגרה, נכנסתי אל האולם באותו רגע בו אשה כלשהיא, איבדה את עשתונותיה והתחילה לבכות ולצרוח, הפקיד קם ונטש את הקובייה בתגובה לצעקותיה. המאבטחים משכו אותה בכח פיסי ...עוד רגע והיתה תקרית עם משטרה. נכנסתי דרך עמדת המאבטח הלא מאובטחת כי שני שומרים הלכו לאחוז בכח אישה להובילה החוצה מהאולם... {רק אז הבנתי מה טעם בשני מאבטחים בביטוח לאוי דבר שנראה לי תמוה בהתחלה} ניגשתי לשם ואמרתי לה דברי הרגעה, כשאני מבקשת מהמאבטחים לא לגעת בה כי בתוך הסצינה הרגשית כל אלימות המופעלת כלפיה מחריפה את מצב המצוקה שלה ולכן את התנגדותה. בכיה ורעד ידיה נגעו לליבי. אשה זו פוטרה ממקום עבודתה והגיעה לקבל דמי אבטלה, היא קרסה כאשר הודיעו לה שלא הביאה מספיק מסמכים ועליה לחזור שוב ליום נוסף.
אמרתי לה בקול רם מול קהל הממתינים. "את צודקת! אבל הפקידים רק עושים את העבודה שלהם, את מוכרחה להבין: זה המשחק. כדי שפקיד יוכל לעבוד כאן הוא עובר הכשרה. הם למדו לא להגיב לרגש. לא יעזור לך להסביר בהתרגשות. את חייבת להבין כי יטרטרו אותך ותצטרכי לבוא שוב ושוב ואחרי שתחשבי שהכל מסודר פתאום הם ייזכרו בטפסים ששכחו לבקש בהתחלה. ככה זה כאן. את צריכה סבלנות ואל תוותרי להם. בדיוק פרסמו בעיתונים לפני שבועיים כי בביטוח לאומי יש מליארד וחצי שקל השייכים לאנשים שהתייאשו וויתרו על הכסף.
אמרתי לממתינים - כולכם שילמתם כל החיים דמי ביטוח לאומי ואפילו לא יכולתם לבחור אם אתם רוצים בזה או לא. כולכם תעברו את אותו תהליך של ביורוקרטיה, מילוי טפסים, דחיות דחיות ועוד דחיות. לצערי הכרתי מספר אנשים אשר נזקקו לתמיכה קהילתית בעקבות דחיות חוזרות ונישנות של ביטוח לאומי לתביעת נכות. זה המשחק אבל אני מודיעה לכם שזה לא חייב להיות ככה! אם כל אחד מכם ילך לבית משפט להגיש תביעה בכל פעם שביטוח לאומי עוול כלפיו המדינה תהיה מוכרחה לשנות את המערכת. הם סומכים על זה שלא נגיב. לא נעמוד על זכויותינו. זה המשחק. דכא את האזרח עד שכבר לא יידע לעמוד על זכויותיו. אם כל אחד מכם יגיש תביעה לבית משפט על העוול הנעשה לו על ידי המדינה מערכת המשפט תהיה חייבת לתת מענה כללי או לקרוס. לכן אגרות המשפט כל כך גבוהות. רק העשירים יכולים להגן על זכויותיהם. אנשי עבודה קשי יום יוותרו על המאבק בו עורכי הדין "היקרים" ינצחו בסוף !!!
מתי יקום פלוני ויגיש תביעה ייצוגית לבית המשפט בסירוב לשלם את האגרות הגבוהות המשולמות כמס נוסף למדינה והן התחזות לביטוח לאומי. את מי זה מבטיח? מי נהנה מהכסף הזה?
איש קשיש שהיה נוכח באירוע המסופר ישב על ידינו וסיפר כי הוא כבר שנה בועדות רפואיות לקבלת דמי נכות. כבר סיים את הועדות ושוב זימנו אותו. הוא אמר מיליארד וחצי שקל...
אם היה לך כזה סכום כסף מה היית עושה בו? שאלתי. רק מהריביות אפשר לנהל חברה ענקית. אפשר להקים אימפריה בסכום כזה. מי נהנה מזכויות בכסף המתגלגל ללא שימוש?
ביטוח לאומי מציגים כתבות תדמית - מתראיינים מספרים כמה הם מאושרים כי קיבלו הכשרה מקצועית, דמי לידה, דמי מילואים וקצבת נכות... חייכתי. בחברה כלכלית שצריכה תעמולה סימן שהדברים כבר ממש ממש במצב לא טוב. הכרח הוא שאם הגעת למצב בו אתה מכין פרסומות לשכנע במטרות הצודקות עבורן הוקמת סימן שלא מילאת את המשימה!!!


המקדש כביטוח קהילתי

מימי קדם ועד לפני כ 200 שנים לערך, רכוש נשמר אצל יחידים, אולם היות ולא בטוח להסתובב עם רכוש בדרכים טובין של רכוש {בשפה המשפטית ייקראו מטלטלין} הופקדו בנאמנות של ראש הקהילה, לרב הכהן הדתי אשר היה בבית המקדש וערכיו היו אמת צדק יושר ומשפט. אנשים לא מבינים את ההתנהגות המוזרה של היהודים בימי השלטון היווני לקום ולהילחם באימפריה. חילול בית המקדש היווה סיבה דתית אבל היתה סיבה נוספת. המנהיג הצבאי היווני התורן, עבר בבית המקדש וגזל את אוצרות בית המקדש דהיינו רכושם של האזרחים. מאז ועד היום לא השתנה הרבה רק שב200 השנים האחרונות באמצעי תקשורת מודרניים באמצעות הפחדה וכפייה שיכנעו את האזרחים לתת למצביא את הכסף מרצונם החופשי. כמובן שהעם התקומם ונלחם ונתן ליוונים שיעור שאף עם אחר באימפריה לא העיז - כמה עולה לך להפעיל צבא כשאתה מתנהג בניבזות ובחוסר התחשבות באוכלוסייה המקומית, אבל את מחיר הגלות הזו אנחנו משלמים עד היום. הלקחים הכואבים נלמדים עד זמננו כי ביהדות ערך חיי אדם חשוב מכסף - ואת זה גילו היוונים תוך כדי שהם רוצחים בדם קר ובאכזריות את כל תלמידי החכמים והמנהיגים הרוחניים ומכניעים את בסיס ההתנגדות. מה שהם לא הבינו - הם יבינו בעתיד - בסוף הם יפסידו. היווניות ולאחריה הרומאיות נידונו לכישלון. בסיס התורות הרוחניות שלהן נידון לכישלון וכך כל התיאוריות הכלכליות הבריטיות המבוססות על תרבות קלוקלת זו. חברה תקינה לא יכולה להתקיים תוך ערכים של ניצול שיעבוד ודיכוי. יש מי שיטען כנגד המשפט האחרון כי זה הצליח להם לא רע ב 2000 השנים האחרונות - והתשובה המוחצת היא שהצלחה היא מושג יחסי. אם הקריטריונים החברתיים להצלחה הם כמה כסף מקבלים הבכירים - אז כן, הם הצליחו. אבל אם הקריטריונים הם בכמה פחד אלימות וטרור החברה נאלצת להתמודד הרי שרומא היא דוגמא לריקבון טוטאלי היכן שאפילו הקיסר לא יכול היה לשתות ולאכול ללא טועם - והחברה האירופאית - אמריקאית מבזבזת מליונים על כנסים להתמודדות עם טרור... עד שייפול להם האסימון, הם יחיו בגיהנום שהארצות המערביות יוצרות. ו... כן... ככה אני מתארת לעצמי את הגיהנום. חברה חולה קשישים מורחקים למרכזי ריכוז עד מותם ביסורים של טיפולים רפואיים לא מתאימים הנמסרים מטעמי כלכלה ולא מטעמי רצון לרפא, ילדים מורחקים מהוריהם העובדים יום ולילה לצורך תשלום מיסים מופקעים וחברה חולה חולה שאפילו אין בה שופט אליו ניתן לגשת ולבקש עזרה.
אם הייתם צריכים להפקיד כסף בזמננו האם הייתם נותנים אותו למשמורת לראש הממשלה? :)
בחרתי לכתבה זו בתמונה אותה צילמתי במוזיאון רוקפלר {על אוספיו האקלקטיים} אדני עץ מגולפים מהר הבית אשר נבדקו בבדיקות פחמן 14 ותוארכו למאה ראשונה לפני הספירה. מרגש מאוד. ומזכיר לנו איך צריך היה להיראות הבית, ואיפה הכסף שלנו צריך היה להיות מופקד. היום אני לא מכירה שום כהן דתי שהייתי מפקידה אצלו עשרים שקל. רק האנשים הפשוטים. תשמרו את הכסף שלכם. אל תפקידו אותו בחברות ביטוח נוכלות ואל תבזבזו אותו על פנסיה שקרית. תנו כסף לאנשים שצריכים תמיכה ובנאמנות שהם יתמכו בכם בחזרה כשאתם תצטרכו. אולי נהפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר. מקום של אמון ובטחון.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל