פרשת חוקת/ מאת: אהובה קליין.

מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון?

מדוע הוזכרה מותה של מרים בפרשה?

פרשת חוקת- מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון- ובאיזה אופן?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מכילה נושאים רבים, אחד מהם: הצימאון של עם ישראל למים במות מרים: וכך התורה מתארת את האירוע: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת מרים ותיקבר שם: ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו לאמור ולו גוענו בגבע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את— קהל ה' אל— המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות": [במדבר כ, א-ו]
ובהמשך תגובת משה ואהרון: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"[שם כ, ו-ז]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של מות מרים בפרשה?
ב] מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ומדוע נאמר:"וירב העם עם משה"?
ג] מה הייתה תגובת משה ואהרון?
תשובות.
מות מרים.
רש"י שואל: מדוע נסמכה מותה של מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדנו: מה קורבנות מכפרים- אף מיתת צדיקים מכפרת על עוון העם.
ומביא את דברי רבי אמי: "אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת".
והמשמעות:
פרשת פרה אדומה נאמרה בשנה השנייה לצאתם של בני ישראל ממצרים, ביום הקמת המשכן ואילו מיתת מרים הייתה בשנת הארבעים ומדוע התורה הסמיכה את שני הנושאים?
ללמדנו שכשם שהקורבנות מכפרים- כך מיתת צדיקים מכפרת.
בגמרא נאמר: "אמר ר' לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום הקמת המשכן אלו הן: פרשת כוהנים, פרשת לוויים, פרשת טמאים, פרשת שילוח הטמאים, פרשת אחרי מות. פרשת שתויי היין , פרשת טהרות ופרשת פרה אדומה" [מסכת גיטין ]
ועוד נקודה מעניינת:
אמר רבי אלעזר: הרי נאמר בפרשה כאן:" ותמת שם מרים" ומנגד נאמר [דברים ל"ד, ה]:"וימת שם משה.. על פי ה', מה שם : "על- פי ה' "- שזוהי מיתת נשיקה ולא מיתה על ידי מלאך המוות ואף כאן: "על פי ה' " – במרים , לא שלט מלאך המוות ורימה ותולעה.
אמר רבי יוסי ברבי יהודה: כיוון שהבאר ניתנה לעם ישראל בזכות מרים , לכן כאשר היא נפטרה - נסתלקה הבאר: וההוכחה – שנאמר: "ותמת שם מרים,,, ולא היה מים לעדה"
אמר רבי יוחנן: הבאר הייתה מעלה לעם מיני דשאים, סוגי זירעונים ואילנות והיות ומתה מרים פסקה גם הבאר ולכן הם התלוננו באומרם: "לא מקום זרע ותאנה וגפן" [שם כ, ה]
רש"י אומר: שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרון ומרים, ו-ג' מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.
באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה, מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה מים לעדה" [מסכת תענית ט.]
רבינו בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"- זה לשון צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את נושא הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק גם הבאר.
"כלי יקר" נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן נענש. כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר: "ויבכו אותם בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.
נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי טובה ולא הרגישו בהעדרה לכן נענשו בחיסרון המים- כדי שידעו למפרע- שהבאר הייתה בזכות אותה צדיקה.
האנשים שתבעו מים.
על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ ישראל- לפי שמתו יוצאי מצרים ואלו מן אותן שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום "
רש"י מדגיש כי המילים: "כל העדה"- אינן במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים שכללו את העדה- זוהי עדה בלתי פגומה-עדה שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה" [רא"ם]
"כלי יקר"- אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה, כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין" [שמות י"ז, ז]
והטעם לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה ד:ו]:
"מפני מה לא נאמר: "כי טוב
" בשני? לפי שבו נברא המחלוקת שנאמר:[בראשית, א, ו]:'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון'- מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה- ראשית מדון והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים


מן המים ביום השני- לפי שביום זה- הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין המים העליונים.
לפיכך רבו עם משה שנמשה מן המים- וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע ולכן תבעו מים גם מצור החלמיש.
"אור החיים" שואל: מדוע נאמר: "כל העדה" ולא הסתפק הכתוב במילים: "בני ישראל" שמן הסתם הם כל העדה?
תשובתו: כאשר בני ישראל במדרגה של צדיקים וישרים- אז נקראים –"בני ישראל" וכאשר אינם במצב רוחני טוב, נקראים: "עם" –כפי שאומר משה: "עד אנה ינאצוני העם הזה"?
והרבה פעמים הם יקראו: "עם בני ישראל" גם כאשר הרבה מהם לא יהיו ברמה רוחנית נאותה, אלא הכתוב ילך לפי הרוב- שהם ישרים וטובים וכאן הכתוב התכוון לומר שכל בני ישראל כל העדה- כולם נחשבים צדיקים וישרים וזה על פי רז"ל- שהכוונה: כל העדה- עדה שלמה.
וממשיך אור החיים ומוכיח על פי דברי רז"ל- שכל העדה הם צדיקים -על פי שלוש סיבות:
א] משה אמר עליהם: "שמעו נא המורים"- בכך פגע בהם-ולכן נענש ומסיבה זו הקדים הכתוב שכל העדה הם צדיקים.
ב] להגדיל את מעלת מרים- שגם אם כל העדה היו צדיקים- לא עמד זכותם שיהיה להם באר מים לאחר מותה, שהרי כל עוד הייתה בחיים בזכותה היה להם מים.[תענית ט]
ג]למרות צדיקותם- הם לא באו לגמול חסד עם מרים כאשר נפטרה.
אלא באו לריב עם משה ואהרון. והטעם :לפי מה שנאמר בגמרא- סמוך למותה של מרים הייתה גם קבורתה. ולכן לא באו להספיד אותה- כי הזמן היה כה קצר עד שנודע להם הדבר כבר קפץ עליהם עניין הצמא .
תגובת משה ואהרון
נאמר: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם" [שם כ,ו]
לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על המטה להתפלל ויש אומרים שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.
"כלי יקר" מסביר - כי משה ואהרון שראו שכל העם מתאספים כנגדם—כדי להציל את נפשם ברחו אל פתח אוהל מועד.
"רבינו בחיי " מפרש : נפילת משה ואהרון על פניהם-הכוונה שהתפללו לה' וכאשר כבוד ה' נראה להם- הוא נראה להם בלבד, אבל לא לעם ישראל.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הקהל שדרש את המים מאהרון ומשה- היו כל עדת בני ישראל- העתידים להיכנס לארץ המובטחת- וברובם היו ישרים וצדיקים.
שורש המריבה שלהם בנושא המים- נבע משורש המחלוקת ביום השני לבריאה- כאשר הבדיל הקב"ה בין המים העליונים לתחתונים.
מי ייתן ולא נדע עוד מחלוקת בעם- אלא נתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב התורה הקדושה ,ארץ ישראל ועם ישראל. אמן ואמן.

הציור המצורף למאמר:

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים ממשה ואהרון / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לי על היצירה(c)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל