פרשת בלק/ מאת: אהובה קליין.

מאין לנו כי: בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכים אותו?

הקב"ה מאשר רק בשנית לבלעם ללכת- מדוע?

פרשת בלק- מאין לנו כי : "בדרך שאדם רוצה לילך בה - מוליכים אותו" ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו בלעם מתבקש לקלל את עם ישראל בהוראת בלק בן ציפור- מלך מואב, הסיבה לכך: מלך מואב ירא מעם ישראל ההולך ומתרבה ולדעתו הדבר מהווה איום לארצו. למטרה זו הוא שולח אליו את זקני מואב וזקני מדיין, בלעם מבקש מהם שילונו אצלו למשך הלילה ובעצת ה' הוא יענה לבקשתם.
באותו לילה הקב"ה אומר לבלעם: כי לא יוכל לקלל את עם ישראל- כי הוא עם מבורך. לכן בבוקר הוא שולח את השליחים כלעומת שבאו בטענה שאין אלוקים מתיר לקלל את עם ישראל.
בלק מתעקש ושולח שליחים מכובדים יותר מהראשונים, הפעם בלעם אומר להם: כי גם אם מלך מואב ייתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב- הוא לא יוכל לעבור על דברי אלוקים.
אולם הציע להם לשהות במשך הלילה אצלו על מנת שה' יודיע לו כיצד לנהוג.
הפעם אלוקים מודיע לבלעם: "..אם—לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר -אדבר אליך אותו תעשה: ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם שרי מואב: ויחר- אף אלוקים כי הולך הוא.." [במדבר כ"ב, כ- כ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע בסופו של דבר הקב"ה מאשר לבלעם ללכת ?
ב] מה ניתן ללמוד מכך שבלעם חבש את חמורו בעצמו?
תשובות.
הליכתו של בלעם- באישור ה'.
חז"ל שואלים על המשפט: "..קום לך עימם"- מדוע תחילה אלוקים סירב להרשות לבלעם לקלל את ישראל, אך בפעם השנייה אלוקים אישר לו ללכת עם שרי בלק?
מתוך כך הם מגיעים למסקנה: "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכים אותו" מן השמים – [מסכת מכות י', ע"ב]
כוונתם , שמתחילה אלוקים ביקש מבלעם לא לקלל את ישראל, אך היות ובלעם הראה שהוא מאד משתוקק לשתף פעולה עם שרי מואב - על מנת להזיק לישראל, לכן ה' הסיר את התנגדותו הראשונה ואפשר לו הפעם ללכת , אולם בסופו של דבר הוא נחל כישלון.
"העמק דבר" אומר הסבר דומה: הקב"ה אומר לבלעם: אם אתה כל כך מעוניין ללכת תלך- יש לך בחירה חופשית , אבל לא לקלל את עם ישראל העומדים תחת כנפי השכינה. הליכה זו תוליך אותו לאבדון.
החת"ם סופר אומר: אומנם בחירתו של אדם היא בחירה חופשית, אבל ידוע - כי לב מלכים ושרים ביד ה'.- ולהם אין בחירה חופשית. משום כך כשאמר לו ה': "אם לקרוא לך באו האנשים"- אם הם באים לקרוא לך לקלל את ישראל על דעת בלק: "קום לך איתם"- על סמך דעתם וקריאתם. אך אל תלך מתוך רצונך על סמך בחירתך החופשית לכן נאמר בהמשך: "ויחר אף ה' כי הולך הוא"
רש"י מפרש: אם אתה בלעם הולך- "לך"- לטובתך שאתה הולך לקבל על שליחותך זו שכר- אזי מותר לך ללכת.
קדושת לוי אומר: כאן ה' מנסה את בלעם לראות- האם הוא עושה שליחות זו מתוך הנאה וה' התיר לו ללכת אם הוא נהנה ומכיוון שבלעם רצה לקלל את ישראל מתוך הנאה- לכן ה' כעס עליו.
בלעם חובש את אתונו.
רש"י מסביר: כיוון שבלק היה יכול להגיד למשרתיו לחבוש את האתון ובכל זאת הוא בעצמו חבש את אתונו אמר לו ה': רשע שכמוך כבר אברהם הקדים אותך בכך שהוא בעצמו חבש את חמורו בדרך לעקדה ולא נעזר במשרתיו.
על כך אומר תנחומא: הרי היו לבלעם משרתים והיה יכול לבקש מהם שיחבשו את האתון, אלא מרוב שנאה לישראל הוא היה כל כך להוט לקללם- שמיהר ובזריזות חבש בעצמו את אתונו.
על כך אמר לו ה': רשע שכמוך כבר אברהם הקדים אותך בזמן הליכתו לעקדה, כפי שנאמר:"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".
מכאן לומדים שהשנאה מקלקלת את השורה.
הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק: מסביר מדוע ה' מזכיר לבלעם שאברהם הקדים אותו בחבישת החמור כשהלך לעקדה: ה' דוחה את התנהגותו של בלעם- הפועל מתוך שנאה לישראל בטיעון: אברהם קם מוקדם בבוקר וחבש בעצמו את חמורו- במטרה לקיים את מצוות ה' לעקוד את יצחק. אבל לא הצליח בכך, לפי שה' כבר הבטיח לו" ואעשך גוי גדול" [בראשית י"ב, כ] אבל אתה בלעם מקדים בבוקר וחובש את אתונך בעצמך עשית זאת - כדי להפר את מצוות ה' לכן מזימתך להרע לישראל לא תעלה יפה!
במסכת אבות נאמר: "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו- מתלמידיו של אברהם אבינו:
עין –טובה [ הכוונה שאינו מקנא באחרים]
רוח נמוכה [בעל ענווה וצנוע ]
ונפש שפלה [מסתפק במה שיש לו]
אבל מי שיש בו :
עין רעה [שמקנא בחברו]
רוח גבוהה [מתנשא בגאווה על סביבתו]
ונפש רחבה [בעל תאווה]- מתלמידיו של בלעם הרשע"
על מאמר זה אומר בעל "חידושי הרים" דבר מעניין במיוחד: הרי בשני המקרים- גם אצל אברהם וגם אצל בלעם מופיעים שני נערים.
אצל בלעם נאמר :"והוא רוכב על אתונו, ושני נעריו עמו" [במדבר, כ"ב, כ"ב]
ואצל אברהם אבינו כתוב:" וייקח את שני נעריו אתו" [בראשית כ"ב, ג]
במילה נער- ישנו רמז לשלוש התכונות המנוגדות אצל שני האישים: נער-ראשי תיבות: נפש, עין, רוח. אצל אברהם: נפש שפלה, עין טובה, רוח נמוכה. ואילו אצל בלעם: נפש רחבה, עין רעה, רוח גבוהה. על פי הסבר- זה כל אחד מהאישים לפני יציאתו לדרך לקח אתו את תכונותיהם הנפשיות- אברהם למלא את רצון ה' ואילו בלעם- להפר את רצון הקב"ה.
לסיכום לאור האמור לעיל: יפים דברי חז"ל שאמרו : "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו" בלעם שהשתוקק כל כך לקלל את ישראל- לא הצליח להוציא את זממו לפועל-כי אלוקים אוהב את עם ישראל והם מבורכים ואיש אינו יכול לקללם.
אולם בכל זאת ה' התיר לו ללכת , אך לא עלה בידו לקלל.
ומכאן לעניות דעתי, ניתן ללמוד על דרך החיוב: כי אדם שחפץ ללכת בדרך טובה = ללמוד תורה ולקיים את המצוות- הלכה למעשה – לעלות ולהתעלות בסולם הרוחני– הוא זוכה לסייעתא דשמיא , כפי שכתוב: "רבי ישמעאל אומר: הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד : על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות" [מסכת אבות, ד, ה]
יהי רצון שנשאף תמיד להגיע למטרות טובות וקדושות ובכך נזכה לעזרה משמים.

הציור המצורף למאמר:
ציורי תנ"ך/ בלעם חובש את אתונו/ציירה: אהובה קליין(c)
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל