האביב המזרחי - רשימה שנייה

ברשימה ראשונה הצגתי שלושה לוחות טקטוניים של ההוויה הישראלים שמגדירים לעניות דעתי שלושה ניסים: הנס המערבי (המעטים שבאו ממדינות של משטרי רשע ועיצבו דמוקרטיה). הנס המזרחי (הדילוג של מאות אלפי עולים מחברה שיוכית לחברה הישגית). נס ההתחיות של ניצולי השואה. לא אפשר לפענח את ההוויה הישראלית בלי להכיר בלוחות הטקטוניים הללו שהם מתקרבים ומתרחקים חלופות. ברשימ

ברשימה ראשונה הצגתי שלושה לוחות טקטוניים של ההוויה הישראלים שמגדירים לעניות דעתי שלושה ניסים: הנס המערבי (המעטים שבאו ממ

האביב המזרחי – רשימה שנייה
צבי י' כסה

ברשימה ראשונה הצגתי שלושה לוחות טקטוניים של ההוויה הישראלים שמגדירים לעניות דעתי שלושה ניסים: הנס המערבי (המעטים שבאו ממדינות של משטרי רשע ועיצבו דמוקרטיה). הנס המזרחי (הדילוג של מאות אלפי עולים מחברה שיוכית לחברה הישגית). נס ההתחיות של ניצולי השואה. לא אפשר לפענח את ההוויה הישראלית בלי להכיר בלוחות הטקטוניים הללו שהם מתקרבים ומתרחקים חלופות. ברשימה זאת אני מבקש לבאר את הדברים:

המדינה שהקמנו קמה ממלחמת תרבות חריפה. מלחמת התרבות התחוללה ביהדות אירופה במחצית המאה ה – 19 אל המאה ה – 20. מהותה הייתה הפריצה של הנוער היהודי מההסגר שהאורתודוקסיה הפעילה כיכולתה למנוע גשר אל המודרנה. החדש אסור מהתורה, פסק החתם סופר.

המודרנה היא דיסקט אחר:
עד לאותה העת היה ברור: כך יהודי נולד, כך הוא גדל, כך הוא לומד, כל מתחתן ומקים משפחה, וכך מחנך את ילדיו ומתפקד בקהילה. ויש הרמוניה בין הוויית חייו והגדרתו של היהודי. ליוצאים אל המודרנה הייתה בעיה: אנחנו יוצאם מהסגר, כל מרחב היצירה שבעולם פתוח לנו, אנחנו באוריינטציות אחרות. בעיסוקים אחרים ועניינינו שונים וכו' ואין יותר הרמוניה בין הוויית החיים וההגדרה שלנו כיהודים. מכאן היו שלוש אפשרויות: האחת, חיזרו בכם. השנייה, צאו ולכו. השלישית שאמרו החופשיים: היהודים קובעים את גבולות התרבות היהודית אנחנו נהיה גם יהודים וגם מודרניים מלוא כל האופציות. ואיך המודרנה לא תוליך להתבוללות? – תהיה לנו מדינה מודרנית של יהודים ללא התבוללות. זאת כל התורה על רגל אחת.

מודרנה היא אוריינטציה על העתיד
מהעיירה השוקעת אל שדות היצירה האנושית הפרוסים לפני היהודי החופשי. מודרנה היא אוריינטציה אחרת לא על העבר אלא על העתיד. יש עניין רב וגם השראה במה שאמרו אבותינו. אבל, מה שחשוב הוא מה אנחנו אומרים ומה יאמרו ילדינו; המקוריות חשובה מהמקורות; השינוי עדיף על השמרנות; הקידמה עדיפה על מקובעות; שינוי זה חשיבה מדעית; מדע מחפש את האמת; האמת מתממשת רק בהטלת הספק; לכן, הדור החי ומושגיו חשוב ועדיף על הדורות שעברו מן העולם; המושגים האלה לא בני קיום עם זהות דתית. הם מחייבים זהות לאומית – אותה מציעה הציונות לעם היהודי בדרך לריבונות - נגד הגלות, נגד ניוון כוח היצירה היהודית, נגד עם לבדד ישכון, נגד נעשה ונשמע אל נשמע-נחשוב ואז נעשה את הנכון. והנכון הוא: תרבות עברית, שפה עברית; מדינה עברית.

נגד ההיסטוריה היהודית
על הזהות הלאומית קמה מדינת ישראל המודרנית. והיא קמה נגד ההיסטוריה היהודית הגלותית (לכו בגוגל לדרשה של הזז). עם בין עמים מדינה בין מדינות. התהליך הנפלא הזה לווה ביצירה הספרותית והפילוסופית והאמנותית של דור ההשכלה ויורשיו ביצירה העברית בארץ – וכולה ביקורת על החיים היהודיים. אין יצירה ספרותית ואמנותית גדולה שאינה ביקורת על הוויית החיים החברתיים והמושגיים. וכנגד אלה לעולם מתקוממים שומרי החומות בצעקות וגערות: בוגדים עליך ישראל וכו'. (נדון על כך ברשימה השלישית).

לא ריחמו על עם ישראל
ואם שואלים – בתנאי של רק תשובה אחת - מה הגורם המכריע להצלחה הפנומנלית של האיפופיאה הציונית שכמוה לא ראה העולם ולא יראה עד קיצו ? התשובה היא: גדולי הסופרים והמנהיגים הרוחניים והפוליטיים לא ריחמו על העם היהודי. ביאליק, יל"ג, מאפו. פיירברג, מנדלי, שלום עליכם, ברל, בן גוריון, ז'בוטינסקי, ארלוזורוב ואחרים לא ריחמו. אף אחד לא אשם לנו. רק אנחנו נחלץ את עצמנו מהשקיעה התרבותית והחברתית והקהילתית. זה הנס המערבי.

האם אל המודרנה ?
האביב המזרחי – (ברשימה הראשונה הסברתי כי נס קרה כאן בקליטת עולי ארצות האיסלאם) - מגיע ועולה היום כי הגיע זמנו. הוא מובל עם אנרגיות ופעילות ויצירתיות מלוא כל המעגלים החברתיים, הכלכליים, התרבותיים. על פי מה נבחן אותו? אין לי דרך אלא לשאול האם למודרנה הוא או לצריה? האם האוריינטציה היא על העתיד? האם הדור החי עדיף במושגיו ויצירתו על הדורות שעברו מן העולם? האם השינוי עדיף על השימור? האם ערכים אוניברסליים שקולים כנגד לאומיים? האם היו בגלות ערב והאיסלאם דברים רעים שבמושגנו היום ראויים לשלילה? האם רבות היצירות הספרותיות הביקורתיות – שמהן באה הקידמה - על הווית החיים שם? וכל כיוצא באלה.

אחריותם של בני הדורות השני-השלישי והרביעי
השיפוט על איכותו ותרומתו של האביב המזרחי עיקרו - וזה העניין החשוב – איך ייצקו נושאיו את ייחודם אל חברת המודרנה הישראלית. ישראלים שמוצאם ממדינות האיסלאם גדושים בערכים ייחודיים. איך הם מביאים אותם מותאמים לחברה הישראלית המודרנית באורחותיה ומעשירים את הסיכוי לחזון החברתי: "מודרנה עם סולידריות חברתית". דמוקרטיה מתוקנת שמבטיחה: הזדמנות לכולם – אחריות מכולם – חברה של כולם.





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל