נשמות עצובות - תחייכו!

מי מאיתנו לא חווה בחייו ולו פעם אחת - עצב. אותו רגש שמציף בשניה את העניים בנוזל השקוף והחם, ומכווץ את הגרון והחזה. אותה התחושה שגורמת לנו להרגיש אבודים וריקים. אבל למה זה קורה לנו ואיך יוצאים מזה?

עצב הוא כאב נפשי, והוא כואב כמו, אם לא יותר, מכאב פיסי. אבל אתם לא לבד. עצבות היא רגש שכיח, וכבני אדם, לא חסרים לכל אחד מאיתנו מספיק סיבות להיות עצובים. אין אדם שיגיע לגיל זקנה מכובד בלי שברון לב. ולא צריך לחפש רחוק כדי למצוא סיבה להיות עצוב, יש מספיק אופציות בחירה לכולם. לכן השאלה מדוע אנו עצובים רלוונטית רק אם אין לכם סיבה למקור העצבות. כשאנו מודעים לעצבות ולמקורותיה – בין אם הסיבה מוצדקת או לא, השאלה היא מה כדאי ומומלץ לעשות כדי שהעצבות לא תכיל אותנו ותשבש לנו את החיים?
 

טיפים קטנים לרגעים עצובים

שמחות קטנות: דווקא כשעצובים ואין חשק לשמוח, הכי חשוב להיזכר בשמחות הקטנות שלנו בחיים. לכל אחד השמחות הקטנות שלו, האנשים אותם אנחנו אוהבים ואלה שאוהבים אותנו - זה הרגע להעלות את השמחות הקטנות למודע.

נצחו את הקרב: אם הכל בראש שלנו אז גם את המחשבות העצובות אפשר לנצח. האם זה קל? לא. אבל זיכרו שהמוח שלנו הוא שדה קרב לא פשוט, הרבה יותר מתוחכם מכלי מלחמה, אבל אפשר לנצח את מלחמת העצבות. בשום אופן, אל תתנו לעצבות לנצח אתכם.

שתפו – אתם לא היחידים: תרימו טלפון לחבר קרוב, בן משפחה שאוהב אתכם, דברו על זה עם מי שאתם יכולים. נקו את הראש והלב כי העצבות שלכם חשובה למי שאוהב אתכם. אין דבר יותר אנושי מלהיות עצוב, לכן אין זו חולשה אלא חשיפה של הפגיעות הטבעית שלנו כבני אדם.

תניעו את עצמכם: נכון, אין חשק, אבל המטרה היא להפחית את העצב ולא להעצים אותו. קומו מהמיטה, צאו מהבית, לכו לחברים, לסרט, לקניות. מיצאו את הדבר שעושה לכם שקט נפשי ובכח ובהתמדה הניעו את עצמכם. הנעה פיסית היא אחת הדרכים הטובות ביותר להעלאת מצב הרוח.

תכננו תוכניות ריאליות לעתיד הקרוב: אתגרים מלהיבים אותנו והצבת מטרות חדשות לרוב מניע אותנו ומחזק בנו את הרצון להגשים, ומה יותר משמח מהגשמת חלומות?

אל תהיו רק קיימים: אין דבר יותר מתסכל מלהיות קיים, אבל לא חי. צרו דברים חדשים, הירשמו לחוגים, נקו את הבית, שנו משהו ברגע הקיים הנוכחי שיחייה אתכם ולא רק יקיים אתכם.

סילחו לעצמכם ולאחרים: צער, עצב, כעס, מרמור, שנאה וקינאה פוגעים הכי הרבה בנו ולא
במטרה. אם העצב נובע ממשהו שעשיתם ועליו אתם מצטערים ונעצבים, נסו לתקן את הנזק. אם הנזק הוא בלתי הפיך, סילחו לעצמכם! סילחו גם לאחרים ונקו את עצמכם מהרגשות השליליים. לא בריא ולא שווה לשמור רעלים בגוף – שחררו אותם ממכם.

חבקו מישהו קרוב קרוב ללב: ותבכו. החוכמה היא לא להתעלם ולהדחיק את הרגש, אלא להקציב ולהגביל את זמן העצב וכמות הדמעות במודע. נכון, כמה רציונאלים או מיכניים אפשר להיות? אבל בסופו של יום הבחירה היא בידיים שלנו. אז מי ינצח, העצב או אתם? תנו מקום לעצב בחייכם, אבל אל תתנו לו להשתלט על כל עולמכם.
 

חשוב לזכור שעצב לא דומה לדיכאון. ההבדל בין השניים הוא שעצב הוא רגש שכולנו חווים מדי פעם. זהו רגש טבעי שיכול להניע אותנו ולעשות את החיים שלנו מעניינים יותר. עצב הוא רגש חזק שיכול לספק המון השראה. עצב גם גורם לנו להעריך שמחה ולרצות בה. דיכאון לעומת זאת, הוא עצב ארוך מאוד אותו אנו לא מצליחים באופן רציונאלי לשנות או להשתלט עליו. דיכאון דורש טיפול עמוק יותר ובקשת עזרה. את העצב אומנם לא נוכל לסלק מחיינו לצמיתות אבל אפשר ורצוי לתת לעצבות את המקום המגיע לו בחיינו בכמות מבוקרת.

נשמות עצובות – תחייכו! גם בלי סיבה. ואל תשכחו ש"האושר שלכם תלוי באיכות המחשבות שלכם." מרכוס אורליוס.
 
תמונה: http://www.freedigitalphotos.net
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל