פרשת מטות והנקמה

מחשבות על נקמה – פרשת מטות "כאשר משה ברח ממצרים הוא הגיע למדיין שם הצילו אותו ממוות יתרו ובנותיו. משה עצמו נישא לציפורה, בתו של יתרו. כיצד הוא יכול לסיים את סיפור חייו דווקא בהשלכת אבן לבאר המדיינית המייטיבה?

מחשבות על נקמה – פרשת מטות

"כאשר משה ברח ממצרים הוא הגיע למדיין שם הצילו אותו ממוות יתרו ובנותיו. משה עצמו נישא לציפורה, בתו של יתרו. כיצד הוא יכול לסיים את סיפור חייו דווקא בהשלכת אבן לבאר המדיינית המייטיבה?

המעשה האחרון שנדרש משה לעשות בטרם מותו הוא נקמה (לא, ב): "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך". עצוב לי לחשוב על כך שפעולת חייו האחרונה של אדם, ובוודאי של מנהיג נועז ונערץ, היא נקמה. התביעה האלהית ממשה 'לסגור סיפור' עם המדיינים טרם מותו מעוררת מחשבות על משמעותה של הנקמה במקרא.
המדרש הבא מאיר את משולש הכאב בחייו הפרטיים של משה (במדבר רבה, כב, ד):

"וישלח אותם משה" אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "נקם נקמת" אתה בעצמך, והוא משלח את אחרים?! אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר: "בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן" .

לכאורה הנקמה היא ערך במקרא. כבר למך משורר לפני נשותיו: "כי איש הרגתי לחבורתי... כי שבעתיים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה". אין ממש גינוי ללמך, אבל יכול להיות שיש גינוי סמוי במסגרת הגינוי של כל צאצאי נוח.
האם במכות מצריים אין יסוד של נקמה? הרי היה ניתן לשכנע את המצרים בצורה יותר אלגנטית, מאשר לפגוע בכל עמם
לעומת זה אין ספק שהצווים המורים על השמדת עמלק (שמות, י"ז, י"ד, ויותר מכך דברים כ"ה, י"ז-י"ט), מכילים את יסוד הנקמה.
גם יחסיו של ה' עם ישראל, כפי שהם מתוארים בפרקי הקללות והברכות, (ויקרא, כ"ו, דברים כ"ח) הם יחסי נקמה ברכה. אם עם ישראל לא יסור למשמעתו של ה' הנקמה תהיה איומה.

אני חושב שלפעמים נקמה מבטאת קרבה. אנחנו נוקמים במי שפגע בנו, ומי שפגע בנו היה פעם קרוב אלינו. פגיעה מחייבת קרבה.

למה נצטוונו לנקום במדיינים ולמה משה נפרד מהעולם דווקא בפעולת הנקמה? האם אלהים לא היה יכול לעזור למשה לסיים את חייו בפעולת חסד? אני מנסה לברר עם עצמי מהי העמדה הנפשית של הנוקמים, האם נקמה באה מחולשה? מחוסר יכולת להכיר בכשלונות? מהרצון להיות תמיד בעמדת הצודקים והמנצחים? האם הנוקם הוא מי שמסרב להכיר בחולשותיו וביכולתו להיות מנוצח? ואם כך - הנוקם הוא בעצם מי שמסרב להכיר בעובדת היותו בן תמותה, האם זו החוויה עמה נפרד משה מהעולם הזה?
הנקמה במדיינים מצטיינת בחוסר המידתיות שלה. מה כבר המדיינים עשו לבני ישראל? כמה עשרות מנשותיהם שכבו עם בני ישראל במדבר. זה האיום הגדול על עם שמנה למעלה ממיליון ורבע נפש?
ולכן אני מתנחם בפסוק יפה מספר ויקרא: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח אותו את עמיתך ולא תשא עליו חטא. לא תקם ולא תטור את בני עמך, אני ה' אלוהיך" (י,ט, י"ז-י,ח), ואולי גם בסיפור היפה של פגישת עשו עם יעקב (בראשית, ל"ב), שם עשו הגוי, מלמד אותנו כיצד מתגברים על יצר הנקמה.
)מבוסס על כתבה של רוחמה וויס )


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל