בעיית לימוד האשה ביהדות

שאלת לימוד תורה לנשים האיסור וטעמו הפסוק המצווה על לימוד תורה אומר: "ולִמדתם אתם את בניכם" (דברים י"א, יט). מכאן למדה הגמרא (קידושין כט ע"ב), שהאב מצֻוֶה ללמד את בנו, ולא את בתו; וכן גם היא אינה מצֻוָה ללמוד בעצמה.

שאלת לימוד תורה לנשים
האיסור וטעמו
הפסוק המצווה על לימוד תורה אומר: "ולִמדתם אתם את בניכם" (דברים י"א, יט). מכאן למדה הגמרא (קידושין כט ע"ב), שהאב מצֻוֶה ללמד את בנו, ולא את בתו; וכן גם היא אינה מצֻוָה ללמוד בעצמה. לעומת זאת במשנה מסכת סוטה טוען בן עזאי שחייב אדם ללמד את בתו תורה (אמנם בגלל טעם צדדי, ואף תמוה מעט) כדי שתדע את זכויותיה בפרשת סוטה; רבי אליעזר חולק עליו בתוקף, ולפי דעתו לא רק שאין אדם חייב ללמד בתו תורה, אלא שהדבר אסור: "רבי אליעזר אומר: כל המלמד בתו תורה, כאילו למדה תיפלוּת" (סוטה פ"ג מ"ד) .ובירושלמי נאמר משמו של רבי אליעזר: "יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים" (ירושלמי סוטה פ"ג ה"ד(
הרמב"ם בפירוש המשניות ביאר שתיפלות היא "השווא ודברי ההבל". מפירוש רש"י, תוספות ועוד ראשונים (סוטה כא ע"ב) משתמע שתיפלות היא לשון תשמיש, זנות, ואמירתו של רבי אליעזר נשמעת חמורה הרבה יותר.
חכמי הדורות הציעו הסברים שונים לדבריו הקשים של רבי אליעזר. מדוע אדם שלימד בתו תורה, כאילו לימדה תפלות? רש"י הסביר: "שמתוכה היא מבינה ערמומית, ועושה דבריה בהצנע" (רש"י, סוטה כא ע"ב, ד"ה כאילו). הרמב"ם נימק זאת אחרת:
"אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית... ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן"
רש"י, שהבין ש"תיפלות" היא לשון תשמיש, ביאר שלימוד תורה עלול לפתוח בפני האישה אופקים חדשים של תחכום וערמומיות, שהיא עלולה להשתמש בהם לצורך זנות. הרמב"ם, שהבין ש"תיפלות" כוונתה לדברי הבאי והבל, פירש את הדברים באופן מתון יותר: החשש לפי דעתו הוא שנשים יזלזלו בלימוד התורה, ולא ינהגו בו בקדושה הראויה וברצינות הנדרשת . רוב הפוסקים הכריעו כרבי אליעזר, ובולט ביניהם הרמב"ם, שלפסקיו הייתה השפעה רבה, כפי שעוד נראה. אמנם, היה גם מי שפסק כנגד רבי אליעזר, וכך כתב הריא"ז (רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-1280 לערך(: "אע"פ שאין האשה מצווה על תלמוד תורה... אם רוצה ללמדה - הרשות בידה". מהמשך דבריו ברור שפסק כבן עזאי, כנגד רבי אליעזר. אך, כאמור, אין זו הדעה המקובלת.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל