האשה במשנתו של ר' שמחה משפירא (ב)

דאגה לכבוד האישה הזקוקה לייבום במאות הי"א-הי"ב נהגו רבים מיהודי גרמניה לייבם. לעתים קרובות לא שפר עליהן גורלן של נשים שנזקקו לייבום. כאשר הן העדיפו מסיבות שונות חליצה על פני ייבום, הן עמדו בפני סכנת סחיטה או פגיעה בזכויותיהן הכלכליות כאלמנות. ר' שמחה נזקק לשתי סוגיות הקשורות בייבום ובשתיהן נאבק להגן על זכויותיה של האלמנה שסירבה להתייבם.

דאגה לכבוד האישה הזקוקה לייבום
במאות הי"א-הי"ב נהגו רבים מיהודי גרמניה לייבם. לעתים קרובות לא שפר עליהן גורלן של נשים שנזקקו לייבום. כאשר הן העדיפו מסיבות שונות חליצה על פני ייבום, הן עמדו בפני סכנת סחיטה או פגיעה בזכויותיהן הכלכליות כאלמנות. ר' שמחה נזקק לשתי סוגיות הקשורות בייבום ובשתיהן נאבק להגן על זכויותיה של האלמנה שסירבה להתייבם. הוא פסק שיש לכפות על יבם נשוי לחלוץ לגיסתו מבלי לפגוע בזכויותיה הכלכליות ומבלי לנסות לסחוט ממנה כספים בדרך כלשהי. ואל יהי דבר זה קל בעינינו. בתשובותיהם של חכמי אשכנז נשתמרו עדויות על נסיונות סחיטה שהכבידו מאד על האלמנות. עוד במחצית השנייה של המאה הי"ב סיפר ר' אליעזר בן יואל הלוי (ראבי"ה) על אלמנה עשירה שנאלצה לפצות בסכומים ניכרים את שני אחי בעלה הנפטר, שהיו שניהם נשואים. הם סירבו לחלוץ לה עד שתיענה לתביעותיהם הכספיות בטענם שמבחינה עקרונית הם צריכים לייבמה:
" בבחרותי ראיתי כי מרת אוריגיה שהיתה זקנה כשמת בעלה ר' קלונימוס בר' יעקב... והיבמין ר' הלל ואחיו ר' אפרים. ובאו לפני רבותינו בועד הקהלות דבני שפירא ומגנצא וגרמיישא... וכפאוה שנתנה להם בין קרקע וספרים וכסף שוה מאה זקוקים, כי היתה תובעת לחלוץ והם היו רוצים לייבם, אף על פי שהיה להם נשים... וחלצו לה ונשאת לר' אליקים פרנס."

עניין מיוחד יש במאבקו של ר' שמחה בעורמה ובתושיה כנגד יבם אלים שחפץ לכפות ייבום על גיסתו האלמנה בשל עושרה וייחוסה. כאשר ראה היבם שהיא מסרבת להתייבם לו, הוא החליט לקיים עמה יחסי אישות על-ידי פיתוי או אף בניגוד לרצונה. בכך הוא חשב שהוא ייבם אותה, שהרי ההלכה קובעת שאם המייבם קיים יחסי אישות עם היבמה בדרך כלשהי, יש בכך משום מעשה ייבום והיא הופכת להיות אשתו.20 האישה פנתה אל ר' שמחה בבקשת עזרה. הוא נקט במעשה של עורמה ויעץ לה לירוק בפני גיסה המנסה לפתותה ולתקוף אותה, ובכך למנוע ממנו את האפשרות לייבמה, שהרי לפי ההלכה "רקיקה פוסלת ביבם" ושוב אסור לו או לאחיו לייבם אותה:

"שאחד יבם היה רוצה ליבם יבמתו בעל כרחה לפי שהיתה מיוחסת ועשירה והיא לא רצתה. וארב לה כמה פעמים, עד שבאתה לפני רבי' שמחה ושאלה לו מה לעשות. ואמר לה: רקקי בפניו. והיא עשתה כן ופסלה רבי' שמחה ליבם. והביא ראיה מכח ההלכה דרקיקה פוסלת ביבם."



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל