סיפורים פמניסטים של חז"ל

הקונפליקט בין ערך המשפחה לערך תלמוד תורה במדרשי חז"ל הקדמה ומבוא: אבי ויינרוט, כותב במבוא לספרו כי הוא הופתע לגלות כאשר הוא החל לחקור את היחס לאשה ביהדות, שהמקורות העתיקים סותרים זה את זה בעמדתם וביחסם כלפי האשה, "לכל השקפה ישנו ההיפך הגמור ממנה" (שם, שם). הוא מביא דוגמאות מן היחס הכולל לאשה, ולא משאלות קונקרטיות:

הקונפליקט בין ערך המשפחה לערך תלמוד תורה במדרשי חז"ל
הקדמה ומבוא:
אבי ויינרוט, כותב במבוא לספרו כי הוא הופתע לגלות כאשר הוא החל לחקור את היחס לאשה ביהדות, שהמקורות העתיקים סותרים זה את זה בעמדתם וביחסם כלפי האשה, "לכל השקפה ישנו ההיפך הגמור ממנה" (שם, שם). הוא מביא דוגמאות מן היחס הכולל לאשה, ולא משאלות קונקרטיות:
1. כל כבודה בת מלך פנימה... (תה' מה, יד). ומול זה משלי לא, יד – ט"ז, התיאור של אשת החיל הפעלתנית והמוחצנת.
2. בקהלת נאמר על האשה "ומוצא אני מר ממוות את האשה..." ובמשלי נאמר: "מצא אשה מצא טוב...."
אצל חז"ל נמצא סתירות לגבי לידת בת, וכך הדבר לגבי לימוד נשים, בשאלת ההיוועצות עם האשה, איפיוני האשה ועוד ועוד (שם).
הסתירות הללו מקשות גם עלי לגבש קו חשיבה בהיר, תפיסה בהירה של היחס לאשה בתקופת חז"ל.
מובן מאליו שהנשים היהודיות עד לעת החדשה היו חשופות לסוגים שונים של אפלייה והדרה . נשים יהודיות היו מודרות מפעיליות דתיות רבות, ובראשן מצוות לימוד תורה. בתחום הציבורי נשללת מהנשים הזכות להחזיק במשרות של שררה . מבחינה רשמית , הדרתן של הנשים ממשרות ציבוריות נגזרת מכך שהתורה מזכירה העמדת מלך על ישראל אך לא העמדת מלכה , והרמב"ם מרחיב זאת לכל המשרות שיש בהן משום שררה. הנשים אינן יכולות לשרת בדיינות ואף לא למסור עדות בבית דין . פעילותן בתפקידים אחרים של הנהגה קהילתית וריטואל ציבורי הוגבלה בין על סמך ההנחה שכבוד הציבור נפגע כשאישה ממלאת תפקידים אלה ובין משיקולים של צניעות (רוס ת', עמ' 55) .
יחד עם זאת נמצא כי ההלכה היהודית, כבר בתקופת חז"ל, מגינה על זכויות מסויימות של האשה, והדבר משתקף הן בדיונים ההלכתיים והן במדרשים . הדילמה הרמוזה בכותרת, ובה המדרשים בעבודה זו עוסקים, היא ההתלבטות של התרבות היהודית בין ערך המשפחה לערך לימוד תורה. הדילמה הזו הייתה דילמה מרכזית בעולמם של חכמים ותלמידי חכמים. כדי ללמוד ולהגיע לגדולה בתורה הבעל נאלץ פעמים רבות להתרחק מביתו לתקופות ארוכות, ועול החזקת המשפחה נפל על האשה. בנוסף, ובמדרשינו זה העיקר, הבעל הלומד במרחקים לא מילא את חובותיו המיניות כלפי האשה, מה שקרוי בלשון חכמים "עונתה", דבר שהוא בניגוד להלכה.
המדרשים שהבאתי מציגים בחריפות את הדילמה הזו, כאשר ברובם הם מזדהים עם האשה המקופחת שזכויותיה לא נשמרות.
שלוש מטרות הצבתי לי בעבודתי: הראשונה להביא מדרשים פמיניסטיים ממדרשי חז"ל למרות שכולם נכתבו ע"י גברים. השניה, לנסות להבין ולנתח מדרשים "פמיניסטיים" המצויים בקאנון של ספרות חז"ל (הם "פמיניסטיים" כי טובת האשה מוצגת במרכזם, אך הם גם אנדרוגנים, כי בכל זאת הדברים מוצגים מנקודת מבטם של הגברים, באשר ההתלבטות הזו הייתה קודם כל בעיה שלהם). עניין זה ממשיך להפליא אותי כבר עשרות שנים - כיצד בתרבות כל-כך אנדרוגנית אנו נתקלים במדרשים "פמניסטיים"? ארי אלון, אמר בקורס שהתקיים ב1987, כי אצל חז"ל יש סוג של מדרשים שהם מדרשי מחאה, ומדרשים אלו משתייכים אליו. הסבר אחר מצאתי בדברי גלית רוקם חזן, המסבירה את מציאותם של מדרשים פמניסטיים "באיכה רבה" כך: "כי דברי ספרות עממית, הנאמרים באופן פורמאלי מפי מסרנים גברים בלבד, מכילים באופן דיאלקטי את דברי שותפותיהן הנשיות לדו-שיח" (רוקם, עמ' 96). כלומר, לדעתה לפני שהדברים הועלו על הכתב, בבית המדרש, קדם שלב אוראלי, שבו נוצרו המדרשים בע"פ במשפחותיהם של תלמידי החכמים.
מטרתי השלישית הייתה להעמיק במושגים הפמיניסטים כמו כתיבה נשית מול כתיבה גברית, כתיבה חתרנית מול הגמונית, ולבדוק האם גברים יכולים לכתוב כתיבה פמיניסטית חתרנית, גם ברובד כתיבת המדרשים שברור שנכתבו ע"י גברים, וגם ברובד של ניתוח עבודתם של חוקרי ספרות חז"ל בימינו, שחלקם גברים.
עבודה זו מתמודדת עם שאלה מרכזית אחת: מה הייתה עמדתם של חז"ל, כלפי הקונפליקט שבו מצאו עצמם תלמידי חכמים, כאשר הערך של לימוד תורה התנגש עם חובותיהם כלפי נשותיהם ומשפחתם. למעשה אני מתמודד עם הבנת עמדות החוקרים והחוקרות בימינו, ומנסה לבחון האם יש קשר בין המגדר שלהם להבנתם את המדרשים.
לעבודה שלוש צירים:
א. בכל אחד מפרקי העבודה אנו מתמודדים עם קבוצת מדרשים אחרת העוסקת בבעיה הנ"ל.
ב. בכל אחד מהפרקים אנו מביאים את דבריהם ופרשנותם של חוקרים, המנסים לרדת לסוף דעתו של המדרש ולמסריו.
ג. בכל אחד מהפרקים דברי הפרשנים נבחנים לאור המושגים של הביקורת הפמיניסטית: "קריאה/כתיבה נשית", "קריאה/ כתיבה חתרנית", "טקסט הגמוני" וכיוצא באלו.




הפרק הראשון - צרכי האשה מול תלמוד תורה - מתמקד בדיון ההלכתי בשאלת היעדרות הבעל, ובאגדות סביב נושא זה בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות, ס"ב – סג.
מטרה נוספת בפרק זה היא להציג ולבחון את דברי הפרשנים/ות השונים המודרניים, בניסיונם להבין את המדרשים האלו ואת כוונת הכותבים אותם.
מטרה נוספת היא לבדוק את עבודתם של הפרשנים המודרניים, לאור מושגים כמו "כתיבה נשית", "קריאה חתרנית" "קריאה הגמונית", לפי ספריהם של אורלי לובין וגורביץ.

פרק ב' - התנגדות לפרישות מינית של הנביא במדרשי חז"ל - הפרק עוסק במדרשי חז"ל ובביקורת שהם מייחסים למרים על אחיה משה על פרישתו מציפורה אשתו (במדבר, י"ב, א-ב). מדרשים אלו רואים בביקורתיות את פרישתו של משה מאשתו, ומשבחים את מרים על אחוות הנשים שהיא מגלה. בפרק אני מביא את פרשנות החוקרים והחוקרות המודרניים ובוחן אותה לאור המושגים של הביקורת הפמיניסטית.
פרק ג - הפרישות של בר אשי - גם פרק זה עוסק בפרישות מינית שגזר על עצמו חכם אמוראי בשם בר-אשי. הפרק מראה כיצד אשתו מתמודדת עם התנהגותו, והמהפך שחל בחיי בני הזוג. הפרק מבוסס על המדרש הנקרא "חרותא", וגם הוא מדרש המזדהה עם עמדת האשה. את עבודת הפרשנים המודרניים, נחקור גם בפרק זה בהקשר של הקריטריונים הפמיניסטים.
פרק ד': יעסוק בבירור המושגים קריאה/ כתיבה נשית והיחס לבקורת הפמיניסטית.
שיטת העבודה שלי ברוב פרקי העבודה היא:
א. הבאת המדרשים הנוגעים לנושא הנידון.
ב. דיון עצמאי שלי במדרש/ים
ג. הבאת דעות של פרשנים/יות חוקרים/ות להבנת המשמעות של המדרש, וניסיון לזיהוי מי מביניהם נקט בקריאה חתרנית.
ד. דיון תיאורטי במושגים מרכזיים ב"אג'נדה" הפמיניסטית, בדיקת תקפותם לגבי עבודתי, תוך בירור עמדתי לגביהם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל