למוד התורה מול צרכי האשה

רבי חנניה בן חכינאי היה הולך לבית רב, בשלהי משתה החתונה של רבי שמעון בן יוחאי. אמר לו: התעכב לי עד שאבוא אתך. לא התעכב לו. הלך, ישב שתי עשרה שנים בבית רב. עד שבא השתנו שבילי המקום, ולא ידע ללכת לביתו. הלך, ישב על שפת הנהר. שמע לאותה נערה, שהיו קוראים לה: 'בת חכינאי' 'בת חכינאי', מלאי כדך ובואי נלך. אמר: נשמע מזה, שזו הנערה שלנו היא. הל

רבי חנניה בן חכינאי
היה הולך לבית רב,
בשלהי משתה החתונה של רבי שמעון בן יוחאי.
אמר לו: התעכב לי עד שאבוא אתך.
לא התעכב לו.
הלך, ישב שתי עשרה שנים בבית רב.
עד שבא השתנו שבילי המקום,
ולא ידע ללכת לביתו.
הלך, ישב על שפת הנהר.
שמע לאותה נערה, שהיו קוראים לה:
'בת חכינאי' 'בת חכינאי',
מלאי כדך ובואי נלך.
אמר: נשמע מזה, שזו הנערה שלנו היא.
הלך אחריה.
הייתה יושב אישתו מנפה קמח.
הרימה עיניה, ראתה אותו,
הבין לבה, פרח רוחה.
אמר לפניו:
ריבונו של עולם, ענייה זו, זה שכרה?
ביקש רחמים עליה, וחייתה.


גם בסיפור זה הסיטואציה של עזיבת המשפחה לצרכי לימוד תורה היא קיצונית – 12 שנים האברך נעדר מביתו. כשהוא מחליט לבקר סוף בביתו, הוא כבר לא מכיר את שבילי עירו, הוא אינו מכיר את בתו, וכל זה סמל לניתוק המוחלט שלו ממשפחתו. את המחיר משלמת קודם כל האשה שמתה במפגש עימו.יש סמליות בכך שהאשה מתה במפגש אתו. היא כבר לא יודעת איך לחיות אתו. המחבר של המדרש מנסה לרכך את המהלומה, את אי-הצדק שנעשה, ממש כמו בסיפור הקודם. אין ספק שהסיפור גם טראגי גם עבור התלמיד חכם שנוכח פתאום למה הוא גרם, שאינו מכיר את בתו – איך ישקם את חייו בעיר זרה, במשפחה זרה, אחרי אסון שכזה?
רבי חמא בר ביסא הלך ישב שתים עשרה שנה בבית רבו.
כשבא, אמר: לא אעשה כדרך שעשה בן חכינאי.
נכנס, ישב בבית המדרש ושלח לביתו.
בא ר' אושעיא בנו ישב לפניו.
היה שואל אותו על שמועה.
ראהו ששמועותיו מחודדות.
חלשה דעתו. אמר:
אילו הייתי כאן, היה לי זרע כזה!
נכנס לביתו. נכנס אחריו [בנו]. קם לפניו.
הוא [רבי חמא] סבר שרוצה לשאלו על השמועה.
אמרה לו אשתו, וכי יש שקם מלפני תינוקו?
קרא עליו ר' בר חמא: "החוט המשולש לא במהרה יינתק".
זה ר' אושעיה בנו של ר' חמא בר ביסא



מדרש זה הוא "בן זוגו" של המדרש הקודם (ולר טוענת שהמדרשים מסודרים בזוגות, לפי היחסים בתוך הזוגות הנשואים) . הוא מעביר אותם מסרים: התלמיד חכם החמיץ את חייו, לא משנה מה תהיה התחבולה בה ינקוט. את בנו הוא לא גידל, הוא אינו מכיר את בנו, אשתו ממורמרת ומבקרת אותו, זוהי שיבה עצובה. ספק אם יוכל להשתלב במשפחתו מחדש אחרי היעדרות כמו ממושכת. העובדה שבנו נעשה תלמיד חכם מבלי לעזוב את הבית מעלה את הרעיון, שמא לא נחוץ כלל לעזוב את הבית לשם לימודים.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל