האם חז"ל צידדו במרידות?

האם חז"ל צידדו במרד? אין כל סיפור או מדרש בספרות חז"ל המצדד במרד הגדול (וגם במרד בר-כוכבא). לעומת זה הסיפור על יציאתו של ריב"ז מחומות ירושלים, מופיע ב4 גרסאות בספרות חז"ל. הוא אינו היסטורי לדעת חוקרים רבים, וודאי מאוחר למאורעות המתוארים, אבל הוא משקף את יחס היהדות המסורתית, את דעת חכמים וחז"ל על אותו מרד

האם חז"ל צידדו במרד?
אין כל סיפור או מדרש בספרות חז"ל המצדד במרד הגדול (וגם במרד בר-כוכבא). לעומת זה הסיפור על יציאתו של ריב"ז מחומות ירושלים, מופיע ב4 גרסאות בספרות חז"ל. הוא אינו היסטורי לדעת חוקרים רבים, וודאי מאוחר למאורעות המתוארים, אבל הוא משקף את יחס היהדות המסורתית, את דעת חכמים וחז"ל על אותו מרד ולכן נביא את תמציתו כאן:
חורבן הבית ויבנה וחכמיה
חיילות רומי הטילו מצור כבד על ירושלים, והחורבן מישמש ובא. רבן יוחנן בן זכאי קרא לאחיינו אבא סיקרא, מנהיג הבריונים שסירבו לכרות שלום עם האוייב בכל מחיר והוכיח אותו "עד מתי תסכים להפיל חללי רעב בחוצות קריה"? מדוע הינך מתעקש על הנפת נס המרד גם כאשר תושבי ירושלים הנצורה מתים ברעב? אבא סיקרא השיב לו כי הדבר לא בידו, וכי הם הוא יבקש לכרות שלום עם רומי פיקודיו ירצחוהו נפש.
כשראה שכך הם פני הדברים, ביקש רבן יוחנן בן זכאי מאבא סיקרא שיסייע לו לצאת את חומת העיר ולהיפגש עם מפקד כוחות רומי, גנרל בשם אספסיינוס, כדי לראות מה ניתן להציל. האחיין הציע לו להתחזות למת, ומכיוון שבית הקברות שכן מחוץ לעיר ירשו הבריונים למסע הלויה לצאת מן החומות.
כש"מסע הלויה" הגיע אל שערי העיר, הבריונים ביקשו לדקור את 'גופת' רבן יוחנן בן זכאי כדי לוודא כי הוא אכן מת. אולם אבא סיקרא התערב ואמר כי יהיה זה בזיון גדול לו יביישו בצורה שפלה שכזו את הצדיק הגדול.
כך, תוך כדי מסירות נפש, יצא רבן יוחנן את החומה והגיע לבסוף אל המפקד הרומי, אספסיינוס, אשר צר על ירושלים.
"שלום עליך אדוני המלך" אמר לו רבן יוחנן בן זכאי. אספסיינוס התרעם על כך שרבן יוחנן קורא לו מלך, אך רבן יוחנן השיב כי הנביאים ניבאו שירושלים תפול בידי מלך, ולפיכך הוא בטוח שכס המלוכה מצפה לו. תוך כדי שיחה הגיע רץ מיוחד מרומי והודיע שהקיסר מת וכי אספסיינוס נבחר לרשת את הקיסרות הרומית.
אספסיינוס שהתרשם עמוקות מחוכמתו של רבן יוחנן בן זכאי, אמר לו בטרם נפרדו "בקש ממני כל שליבך חפץ, ואמלא את מבוקשך".
"תן לי את יבנה וחכמיה" ביקש רבן יוחנן בן זכאי בין יתר הדברים, ובכך קיבל רשות להמשיך ולנהל את הישיבה המפורסמת ביבנה ולשקוד על לימוד התורה. (הורד מהאינטרנט).

על יחסם של חז"ל למרד בר-כוכבא ניתן ללמוד מהמדרש המספר על אחד מגיבורי המרד ההוא – בר-דרומא שמו שהיה בעל כישורים גופניים בלתי רגילים. אבל הוא גם היה נוהג לומר: "הלא אתה אלוהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו". בא נחש והרגו (גיטין, נ"ז, ע"ב). סיפור דומה מסופר על צבאותיו של בר-כוכבא שהיו אומרים מילים אלו ממש ביציאתם לקרב.
דמותו של בר-כוכבא אינה יוצאת כברת הערצה אצל חז"ל. הוא עושה מבחני כוח לחייליו שגורמים להם מומים, עד שחכמים צריכים לעצור בעדו. בזמן המצור על ביתר הוא הולך שולל אחרי סיפור של שומרוני, והורג את הצדיק והחכם ר' אלעזר המודעי.
גם המדרש על ר' עקיבא שהיה אומר על בר-כוכבא: "זהו מלך המשיח" מסתיים במילותיו של ר' יוחנן בן תורתא: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן-דוד אינו בא".
חז"ל מסכמים את המרד כך: "גרמו העוונות (של בר-כוכבא) ונלכדה ביתר".
לפי התרשמותי היהדות הרבנית לאחר המרידות הגדולות נעשתה פצפיסטית וגם נכונה לקבל את השלטון הזר כאשר האמירה "דינא דמלכותא – דינא", הופכת לנורמה המובילה, בעוד שבתקופה הקודמת אנו רואים שהנורמה היא של אי קבלת השלטון הזר.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל