מעיינות בטבע לימי הקיץ הלוהטים: והפעם בדרום רמת הגולן

ימים לוהטים עוברים עלינו באוגוסט ואלה בהחלט אינם הימים לטיולי לכת. אם כבר שוהים בטבע בתקופה זו רצוי מאד שזה יהיה בקרבת מקורות מים ובצפון יש לא מעט אפשרויות כאלה. הפעם ביקרנו בשלושה מעיינות בדרום רמת הגולן. בדרכנו חזרה הביתה, התעכבנו בנהריים וקיבלנו הסבר מרתק על המתרחש באזור

מעיינות דרום הגולן: מים קרירים אל מול נוף מרהיב עין

חם בארצנו כעת. אבל קשה לוותר על שהות בטבע... אז החלטנו הפעם לערוך ביקור בשלושה מעיינות בדרום רמת הגולן. בהזדמנות
זו כבר ערכתי בדיקות לגבי אפשרות ההליכה בתוואי שביל גולני האמור לעבור באזור ובכך השגתי שתי מטרות. סוף הטיול היה בכלל
מפתיע ומרתק. אז היה בהחלט כדאי אפילו ביום טיפוסי של חודש אוגוסט. התמונות המבאות כאן בגוף הכתבה הן רק דוגמאות.
בסופה, מופיע קישור לכל אלבום התמונות מטיול זה. מומלץ.

בטרם הגענו למעיינות, טיילנו מתחת לכפר חרוב. תחילה צפינו על המראה המרהיב הנשקף ממצפה השלום:



וירדנו לבדוק קטע הליכה אפשרי של תוואי שביל גולני ממערב לכפר חרוב על המצוק:



לא ביקרנו במעין עין-השלום מקוצר זמן. המשכנו לסוף טיילת כפר חרוב - מבוא חמה ומשם התחלנו לרדת לכיוון
עין-שוקו הנקרא במפה עין א תינה אבל הגענו מכיוון צפון: בסוף הטיילת "חתכנו" לשטח שממערב ומתחת לקיבוץ
ולאחר כמה עשרות מטרים התיישרנו דרומה והלכנו עד עין שוקו (כקילומטר וחצי לאחר תחילת הירידה). ממש
בתחילת הירידה פגשנו בחצב הדור ויפהפה:




הלכנו בשטח נוח כשבצידנו המערבי כל העת נוף הכנרת הנפלא.



עין שוקו הוא מעין נפלא, מימיו קרירים ונעימים במיוחד ביום קיץ חם. פגשנו שם את תומר וחבורתו



ניצלתי את ההזדמנות להתרענן:



לאחר עין שוקו ביקרנו בעין-פיק סמוך לקיבוץ אפיק. סביבת המעיין שופצה בשנים האחרונות על ידי המועצה האזורית
גולן ונראית שונה לגמרי מהפעם האחרונה שבה ביקרתי בו וזה היה לפני 2008. לפני הירידה למעיין, נגלה לעינינו
נוף מרהיב של נחל פיק:



המעיין עצמו הוא קטן מימדים, אך לא חסרו בו מבקרים:



משם המשכנו למצפה אפיק הסמוך לבית-הקצינים הסוריים בשולי קיבוץ אפיק, שממנו יש תצפית נפלאה על אזור נחל עין
גב והכנרת. ביקרנו בומשום שבבית הזה שהה האיש שלנו בדמשק בזמנו אלי כהן, שצפה משם לעבר שטחנו בערגה
כשהוא מודע היטב לכוח השליטה שיש למי שיושב למעלה על הרמה.



לא ברור היה לחברי ולי לטיול, מדוע הבית הזה עומד נטוש ומוזנח, מזוהם מבפנים ובעצם נטוש. האם לא היה ראוי
שישמרו לפחות על נקיונו שלא לדבר על כך שיהיה אתר מתוחזק? מוזר מאד. מהאזור המערבי של בית זה נשקף
נוף נהדר הכולל את נחל עין גב, תל סורג שהוא בעל חשיבות הסטורית, אזור כפר חרוב וברקע קטע מהכנרת



משם המשכנו לעין אי"ה, מעיין נחמד מעל משולש הגבולות ישראל ירדן וסוריה, לזכרו של
אילון יעקב הורב מגדוד הסיור של גבעתי, בן הגולן שנפל בעת מילוי תפקידו.



עם סיום הביקור בעין אי"ה, התוודענו לאלי ארזי, חבר קיבוץ אשדות יעקב איחוד שביקר במקום והזמין אותנו
לבקר בדרכנו הביתה באזור תחנת הכח לשעבר בנהריים, דרומית לקיבוץ. ההזמנה היתה כללית אבל כשהגענו
למקום לאחר יותר משעה וחצי, פגשנו בו במקרה והתברר שזכינו. אלי , חבר הועדה המקומית לתכנון ובניה,
שהיה גם בשעתו חבר משלחת המשא ומתן לשלום עם ירדן, מבין דבר או שניים (והרבה מעבר לכך) בעניני מים,
בניה ופיתוח אזורי. נכנסנו איתו לתצפית שמעל סכר נהריים וקיבלנו הסבר מקיף על זרימת מי הירדן והירמוך, על
כמויות המים הגדולות שישראל מעבירה בכל שנה לירדן על הסכר ועל מפעל ייצור החשמל של רוטנברג שנחנך
ב 1932 וסיפק חשמל לאזור הצפון. תחנת כח זו פעלה רק בכח המים שהניעו את טורבינות הגנרטורים ללא שימוש
בפחם או בחומר מזהם אחר. התחנה פסקה לפעול ב 1948 עם השתלטות הירדנים עליה. במהלך הסיור
הראה לנו אלי מפל מלאכותי שהופעל ממש בשבוע האחרון לראשונה , גובהו 12 מטר . המים המוזרמים בו נופלים
ל "תעלת האפס" המזרימה את מי הירמוך לירדן. מצידה הני של תעחת האפס רואים שרידי גשר מתכת חלודים
המוטל שם מאז מלחמת השחרור. הגשר פוצץ על ידי אז על ידי כוחות גולני שנטלו חלק מרכזי בלחימה בעמק
הירדן על מנת למנוע מכוחות ירדניים ועירקיים לעבור לכיוון שטחנו:





הוברר לנו מאלי שעל פי הסכם השלום שנחתם בינינו לבין ירדן, הועברו לירדנים תחילה 25 מליון מ"ק
מים בשנה ממימי הירמוך הזורמים אלינו, לאחר מכן גדלה אספקת המים הזו ל 30 מליון מ"ק בשנה
ואחר כך גך ל 50 מליון מ"ק. לאחרונה, ביקשו הירדנים להכפיל את הכמות ולהעמידה על 100 מליון
מ"ק מים בשנה. בישראל אין מצוקת מים שכן מתקני ההתפלה כבר פועלים שנים מספר לכן יש
הסכמה עקרונית להעברת הכמו לטובתהזקוקה להם אלא שמתברר שקים מאבק בין רשויות המדינה
לבין הועדה המקומית לכנון ובנייה. ברקע, מדובר על כסף. הרבה כסף. חברת מקורות מעונינת
להעביר מים אלה בצנור שתבנה במיוחד לשם כך ותעביר את המים ממרחק רב יחסית עד לתעלת
העו'ר (התעלה שבאמצעותה כיום מזרימים מים לירדן אזור). החברה תרוויח הון עתק מבניית הצנור.
אנשי עמק הירדן לעומת זאת רוצים שהעברת המים תיעשה מהאזור שלהם, כלמור מאזור נהריים כי
בדרך מהכנרת ועד נהריים יזכה הירדן לעוד מנת מים גדולה של 50 מליון מ"ק בשנה, דבר שיכול
להביא לתנופה תיירותית גדולה לאזור. בענין הזה, אם מדובר בעיקר בכסף כמובן שדעתי האישית
היא שצריך לגרום לאזור להתפתח גם אם זה יבוא על חשבון מקורות (שהיא ממש לא חברה מסכנה).
וכך שמענו הסברים מענינים על הסכם השלום עם הירדנים , על פעולת העברת המים דרך סכר התחנה
ועל האזור סביב והיחסים עם הירדנים.
ניצלתי את ההזדמנו לעוד כמה תמונות. הנה גשר שהושלם רק לאחרונה במקום זה שפוצץ בימי מלחמת
השחרור ואזור הסכר:



לסיכום הסיור צילמתי את אלי על רקע המפל:



עם סיום הסיור הבחנתי בעוד דבר חדש שנוסף לאזור רק בשנה האחרונה: טורבינות רוח לייצור חשמל
שמוקמו על הרכס הרחוק ממערב לכנרת, באזור מצפה אילות מעל בקעת יבנאל:



סיכומו של דבר: טיול מהנה ששילב ביקור במעיינות טבעיים בדרום רמת הגולן עם הסברים מעניינים על
תחנת הכח הסטורית בנהריים ועל הביטים שונים בהסכם השלום עם הירדנים.

על מנת לראות את כל התמונות מהטיול הזה יש להעתיק לשורת הכתובת את הקישור הבא:

https://goo.gl/photos/eSDJ6Azd8qveLByC6


אפשר לכתוב אלי:
pshacham@gmail.com



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל