יום סיור במנהרות הכותל עם שבט רוזנברג...

מגיעים חסרי נשימה ולא ממאמץ אלא מהתפעמות אל הנקודה הקרובה ביותר לקודש הקודשים ,אל מיקומה של אבן השתיה (שתיה מלשון תשתית- על פי המסורת כאן החל הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם) במקום הוקם בית כנסת אפוף קדושה.


איך הוחלט לבקר במנהרת הכותל

הכל החל כאשר בני שגיא(האחראי על כל הצילומים בכתבה) הציע לנסוע ולבקר במנהרות הכותל,כולנו קפצנו על הרעיון בשמחה.את היום התחיל שבט רוזנברג על נכדיו (כן ירבו ) במפגש ב-אלונית שם פונקו הנכדים בקרטיבי קרח בצבעים שונים,המשכנו עם ה-ווייז עד לכניסה לשער האשפות הסתובבנו קמעא אך חניה לא נמצאה עד אשר אחד מבני דודינו הנחה אותנו לחניה במורד הרחוב,לא חלפו דקות ומשטרת ישראל על אנשיה הברוכים הגיעו וגרמו לנו לשנות דעתנו.וכך המשכנו עד לחניון ממילה.


יום חם ואנו מתנהלים לנו אל עבר הכותל והמנהרות

מטבע הדברים שאיחרנו את שעת הסיור שלנו.בכל אופן עושים דרכנו מבעד לשער יפו כאשר הנכד הקטן כרמי, מבלה חלק מהזמן בידי אימו במנשא מיוחד כאשר אביו וסבו מסייעים בנשיאתו על כפיים.עירא אחיו הגדול שועט במורד רחוב השוק ולא פעם מחליק על המרצפות החלקות ואילו מילה הנסיכה שמה ידה בכפי וכל הזמן שאלות בפיה שלושת הנכדים האחרים עוזרים בהשגחה על השבט. יורדים סוף כל סוף לרחבת הכותל לא לפני שהצטיידנו בחוטים אדומים(אימי הפולנייה הייתה אומרת כנגד עין הרע)הימים חמים הם, השמש קופחת ואנו מתחממים והולכים, פני כולם הולכות ומאדימות. בקבוקי המשקה נגמרים בזה אחר זה


הכותל,רבדים רבים לו...

ממתינים שיסדירו לנו מדריכה מיוחדת ובסוף ההמתנה הגיעה מדריכה בשם יעל שלקחה והובילה אותנו ואת דמיוננו אלפי שנים לאחור אל הרובד התחתון של העיר היהודית שעליו נערמו עם השנים עוד רבדים בעקבות כיבושים שונים,רובד רומאי,לאחריו מוסלמי ושוב רובד צלבני ועליו רובד ממלוכי והנה אנו עם הרובד העותומני וכבר מגיעים לרובד של היום. זו הזדמנות טובה להכיר את ירושלים של מטה. כשהמחסה מעל ראשינו מאפשר לנו להלך בנחת בקרירות ולצלול בעזרתה של יעל אל נבכי העבר עד לימים שלפני הקמת בית המקדש השני ולמי שמיחסים את שיפוצו ויש שאומרים הקמתו הלא הוא,הורדוס האדומי .


והכותל המערבי אורכו כ-488 מטרים

מסתבר כי בנוסף לכותל המערבי יש את הכותל הדרומי והכותל המזרחי.הכותל של היום שאנו מתפללים אליו אורכו כ-65 מטרים של אבני כותל גלויות .למעשה הכותל המערבי נמשך לאורך קרוב ל-488 מטר.התחלנו בדברי הסבר מאלפים של יעל המדריכה ליד דגם/מודל של בית המקדש השני.לאחריו גלשנו אל מפלס הרחוב ההרודיאני הנמשך במקביל לכותל המערבי,אי אפשר שלא לשקוע בשרעפים ולדמיין כיצד הילכו לפני אלפי שנים עולי רגל שדרכו על מרצפות אבן עצומות ממדים קנו ברחוב השוק של אז מנחות ו-תשורות לבית המקדש.וטבלו במקוואות בכדי להיטהר לפני עלייתם להר הבית וכל הזמן הכותל נמצא מימיננו.כל "החגיגה" הזו נמצאת למעשה ממש מתחת למפלס הנוכחי של הרובע המוסלמי של היום




איך שינעו האבנים מהמחצבה למקום בנית בית המקדש?

אי אפשר שלא להיזכר במרד בר כוכבא ובהרס הר הבית בידי הרומאים כשאבנים עצומות מתגלגלות הרוסות אל תחתית הרחוב.חוזרים לשוטט אל בין הנדבכים הנמוכים ביותר של שריד קודשנו,האבנים עצומות הממדים שהגדולה בינן שוקלת כ-550 טון ואתה המסייר אינך יכול שלא לתמוה איך שינעו את האבנים מהמחצבה אל מקום בניית בית המקדש.


קודש הקודשים-אבן השתייה

מגיעים חסרי נשימה ולא ממאמץ אלא מהתפעמות אל הנקודה הקרובה ביותר של קודש הקודשים למיקומה של אבן השתייה חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" נובע מכך ש-ממנה הושתת העולם כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם (שתיה מלשון תשתית- על פי המסורת כאן החל הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם)ואז נכדתי מילה לוחשת לי בשקט אז פה התחיל ספר בראשית סבא,"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"?,כן ילדתי לחשתי לה. במקום זה ממש הוקם בית כנסת הגדוש במתפללים ומתפללות כ-24 שעות ביממה.לא מעט נרות דולקים וכן המון פתקאות התחובות בין אבני הכותל בהן בקשות המתפללים.


אחרית דבר

.בסיום הביקור אודה ולא אבוש גם אני וגם שבט רוזנברג עד אחרון הילדים יצאנו ממנהרות הכותל נפעמים ומלאי רוח של קדושה.ואולי עוד דבר שהנני מציע-לקחת כסיור חובה למנהרות הכותל את כל תלמידי ישראל ללא הבדל מין ,עדה- מזרחי או אשכנזי .אין ספק הכותל מהווה סמל לאיחוד שבטי העם הזה בין אם הוא חילוני דתי או חרדי!מסע כזה בנבכי הזמן וערש תרבותנו עדיף על סיורים בקברי צדיקים תוך הדגשת מוצא עדתי כזה או אחר..




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל