איזה עולם קטן – גלובליזציה, ממה אנחנו מפחדים?

עולם שבו הודעת טקסט פשוטה מועברת בשניה לכל מקום בעולם, זה גלובליזציה. כשחברה מארה"ב מפתחת מוצר בישראל, מייצרת אותו בסין, אורזת בתאילנד ומוכרת באוסטרליה – זה גלובליזציה. אבל לא מזה אנחנו מפחדים. אז ממה באמת?

גלובליזציה משפיעה על החיים של כולנו, גם המקצועיים וגם האישיים. איך? רק תחשבו כמה אנשים אתם אישית מכירים שעובדים עבור חברה לא ישראלית בישראל. כמה חברים ובני משפחה שוהים כרגע ברילוקיישן או ביזנס טריפ בארה"ב ושאר העולם? ומי מאיתנו מתקיים באמת רק ממוצרים כחול לבן? אנחנו גם לא באמת רוצים רק כחול לבן, אנחנו רוצים גם וגם, כי לחיות ולהתקיים אך ורק בבועה של עצמנו אומר שלעולם לא נכיר מקומות בעולם, נטעם מאכלים זרים ללשוננו, או נכיר עמים ותרבויות שהיו קרובים אלינו עד לא מזמן ממרחק של מסך הטלוויזיה בלבד. וכשכל העולם נמצא במרחק טיסה, אנחנו מעיזים לרצות ולחלום בגדול. אז מה מפחיד אותנו אם כך?
 

השד הנורא

אחד הפחדים המרכזיים מתהליך הגלובליזציה, שאנו אגב כבר מזמן חלק פעיל בו, הוא הפחד מאיבוד הזהות שלנו. עולם שבו עמים ותרבויות מתערבבים בכל פעימת נשימה מפחיד אותנו. האפשרות שנהפוך יום אחד להיות כל כך דומים לאחרים שכבר לא נבדיל בין עמים, תרבויות, שפות, או אמונות מרגיש לא טוב, לא הגיוני, ולא מובן בכלל. והרי אנו רוצים לשמור על הערכים שלנו, על המסורות שעליהם גדלנו בבית, לשמר את ההיסטוריה שלנו במסגרת, ולראות את עצמינו כנפרדים, לא כמו כולם.

בפועל, המציאות מטיחה בנו גלובליזציה כבר מזמן, זה רק אנחנו שעוד מנסים לעכל ולקבל את מה שהוא כבר מזמן בלתי נמנע. שהרי בני האדם בסופו של דבר היו מצליחים להעביר מידע, מוצרים, ורעיונות בדיוק כמו שאנחנו עושים עכשיו, אם דרך טלפון, אינטרנט, מטוסים, ואוניות. קודמינו על כדור הארץ ניסו במשך אלפי שנים למצוא פתרונות למחלות הכי פשוטות, לחצות אוקינוסים סוערים, והכל על מנת לבדוק אם יש מקום טוב יותר שהם לא ידעו עליו, צמח שלא הכירו, או מוצר שישפר את איכות החיים. אם נהיה כנים נסכים שבכל מקרה גלובליזציה היתה רק עניין של זמן. מה שהיה עבור בני האדם הקודמים מדע בדיוני, כבר מזמן כאן. זה אנחנו שפוחדים מהמילה.
 

אל תזיזו לי את הגבינה

לפחד מגלובליזציה זה לפחד מאיבוד ערכים שחשובים שלנו, מאיבוד זהות, וגם הפחד משינוי. אבל שינויים, בדיוק כמו גלובליזציה, הם דבר בלתי נמנע כי אנו לא באמת שואפים להישאר סטטיים, תקועים באותה הנקודה לנצח. שינויים מתרחשים סביבנו בכל שניה, הם מעולם לא הפסיקו לשנות את המציאות שלנו ולעולם לא יחדלו מלהיות. לכן, כל שנותר לנו הוא לא לשאול את עצמנו, מה היינו עושים לו לא היינו מפחדים מהשינוי? אסור לתת לפחד מגלובליזציה להשתלט עלינו עד כדי רצון לחזור אחורה אלפי שנה.
 

גלובליזציה היא בשבילנו

במידה ותהליך הגלובליזציה יפגע בבני האדם ככלל, בכדור הארץ, או יאיים על קיומנו באופן ממשי, או אז אולי תהיה סיבה מספיק משכנעת לרצות לחזור קצת חזרה לימי הבניים. אבל שלא תטעו, רע אפשר להוציא מכל דבר טוב וגלובליזציה אמורה להיות תהליך חיובי בשבילנו ועבור הדורות הבאים של ילדנו. הדרך להתמודדות מהפחד לאיבוד זהות, צריך להיות מודע. אבל אם אפשר לאמץ מעמים ותרבויות אחרות את הדברים שמשפרים לנו את החיים ועדיין לשמור על הערכים והאמונות שלנו – אז אולי נוכל לזכות בכל העולמות. ובכל מקרה, מה האלטרנטיבה? לשאוב מיים מהבאר ולמות משפעת?
נרצה או לא נרצה חיינו מזמן שלובים ותלויים בעולמות תרבותיים, חברתיים, כלכליים, מקצועיים ופוליטים בסדר גודל עולמי. אז עדיף לאמץ את הטוב מכל תרבות ולדעת לשמור בקנאות על מה שטוב אצלינו, ואז גלובליזציה אולי לא תפחיד אותנו יותר מדי.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל